הוגו צ'רגה

סופר הונגרי

הוגו צ'רגה (במקור הניג, בהונגרית: Csergő Hugó; בודפשט, 18 בינואר 1877מחנה ריכוז זקסנהאוזן, 1 בינואר 1945)[1] היה משורר, סופר, עיתונאי יהודי-הונגרי, שנרצח בשואת יהודי הונגריה.

הוגו צ'רגה
Csergő Hugó
הוגו צ'רגה מחבר "האדון האביר"
הוגו צ'רגה מחבר "האדון האביר"
לידה 18 בינואר 1877
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בינואר 1945 (בגיל 67) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Hőnig Hugó עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת אטווש לוראנד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

לאחר סיום לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטה קיבל תואר דוקטור גם במדע המדינה ובחר להיות עיתונאי. תחילה עבד ב"דפי המטרופולין", אחר כך בפשטי נפלו. בשנת 1905 היה העורך של העיתון "פולגאר", עיתונו של וילמוש ואז'וני. לבסוף הפך לחבר צוות בפשטי הירלאפ. בשנת 1907, כהוקרה על פעילותו הספרותית, הוענק לו "פרס פרנץ יוזף" של הבירה בודפשט בליווי פרס כספי של 2000 כתרים. תקופה ארוכה עבד במגזין של יוז'ף קיש "השבוע". בשנת 1911 התחתן בבודפשט עם רוזליה וייסמן, בתם של סוכן הבורסה יוז'ף ויצמן ושל ינקה קירשבאום (1845-1917), אחותה של זמרת האופרה ארנקה פודור.[2] בשנת 1914 ארגן, עמד בראש וניהל עד שנת 1921 את מחלקת הרווחה של עיריית בודפשט. מאוחר יותר שימש כמזכיר הראשי של הקהילה היהודית של פשט.

הוא נבחר לסגן יו"ר מועצת התרבות של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך בנובמבר 1939.[3] בתקופת הכיבוש הגרמני היה מזכירו של שאמו שטרן, נשיא המועצה היהודית המרכזית המקומית (יודנרט) בבודפשט.[4] הוא גורש למחנה הריכוז זקסנהאוזן ונרצח שם כרבים מקורבנות השואה. צ'רגה השאיר אחריו שירים רבים, סיפורים קצרים ומחזות. הוא הצליח בכל ענפי הספרות היפה. הוא ויוז'ף בלשה אספו וערכו את כתבי וילמוש ואז'וני (שני כרכים, 1927). הוא ערך את האנתולוגיה של "מאה שנים של משוררים יהודים הונגרים".

עבודותיו

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הוגו צ'רגה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Csergő Hugó". Magyar Életrajzi Index.
  2. ^ Házassági bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári akv. 1536/1911. folyószáma alatt familysearch.org (Hozzáférés: 2017.08.29.)
  3. ^ [1] (אורכב 08.12.2013 בארכיון Wayback Machine)Hegedűs D. Géza kiállítási megnyitóbeszéde, 2013-03-24.   {{{תיאור}}}, בארכיון האינטרנט (
  4. ^ רנדולף ל. ברהם (1997). A népirtás politikája: a holocaust Magyarországon. ford. Zala Tamás és mások (2. kiadás ed.). Budapest: Belvárosi Kvk. p. 460., 965. נבדק ב-2014-07-08.