הווילות והגנים של משפחת מדיצ'י בטוסקנה
הווילות והגנים של משפחת מדיצ'י בטוסקנה (באיטלקית: Ville e Giardini medicei in Toscana) הם סדרה של מכלולי בנייה כפריים במחוז טוסקנה שבמרכז איטליה, שהיו בבעלותם של בני משפחת מדיצ'י בין המאה ה-15 למאה ה-17. לווילות היו כמה פונקציות: אלה היו הארמונות הכפריים של בני משפחת מדיצ'י הפזורים בשטחים בבעלותם, והם הפגינו את כוחם ועושרם של בני המשפחה. הם היו גם אתרי נופש לשעות הפנאי וההנאה של בעליהם, והם גם היו מרכז הפעילות החקלאית באחוזות הסובבות אותן. בשנת 2013 נוספו וילות מדיצ'י לרשימת אתרי המורשת העולמית של ארגון אונסק"ו.
חזית וילה קפאג'ולו | |||||||
אתר מורשת עולמית | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
מידע כללי | |||||||
סוג | קבוצה, קבוצת מבנים | ||||||
מדינה | איטליה | ||||||
קואורדינטות | 43°51′28″N 11°18′15″E / 43.857777777778°N 11.304166666667°E | ||||||
הווילות של משפחת מדיצ'י היו מהסוגים האדריכליים המכונים באיטלקית: Azienda, Tempio ו-Reggia, ומקורם היה בחווילות הרומיות מהדגמים הקרויים וילה אורבנה (Villa urbana) ווילה רוסטיקה, והגנים התבססו על מכלולי בנייה רומאיים כדוגמת וילה אדריאנה. ובתורן היו הווילות האיטלקיות מתקופת הרנסאנס אבני דרך ארכיטקטוניות בדרך לארמונות התענוגות (Lustschloss) של תקופת הבארוק.
היסטוריה
עריכההווילות הראשונות של בני מדיצ'י היו וילה דל טרביו ווילה מדיצ'י בקפאג'ולו, שתיהן הן בתים מבוצרים חזקים שנבנו במאה ה-14 באזור מוג'לו, האזור ממנו הגיעו בני משפחת מדיצ'י במקור. במאה ה-15 בנה קוזימו דה מדיצ'י וילות שתוכננו על ידי מיקלוצו: וילה מדיצ'י בקרג'י ווילה מדיצ'י בפייזולה, שהיו עדיין בניינים קודרים למדי מבחוץ, אך עם חללי בילוי נוספים: חצרות, מרפסות, וגנים. לורנצו דה מדיצ'י בילה תקופות ארוכות בווילה מדיצ'י בקרג'י. בהדרגה הקיף מכלול הווילות של בני מדיצ'י את פירנצה, כשווילות אחרות נבנו באזורים רחוקים יותר של הדוכסות הגדולה של טוסקנה. בסוף המאה ה-16 היו לפחות 16 אחוזות עיקריות, ועוד לפחות עוד 11 בתי אחוזה משניים (ששימשו בעיקר להשגחה על החקלאות או שהיו בבעלות משפחת מדיצ'י לזמן קצר), יחד עם מקבצים של חוות ובקתות ציד ברחבי טוסקנה. ג'וסטו אוטנס (Giusto Utens) צייר סדרה של לונטות, שכיום שמורות בווילה לה פטראיה, המתארות את הווילות העיקריות של משפחת מדיצ'י במאה ה-17.
הווילות האחרונות של בית מדיצ'י היו וילה די מונטווטוליני ווילה די ארטימינו שנרכשו בשנת 1595/6 על ידי פרדיננדו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה בזמן שהרחיב את וילה די קסטלו, וילה לה פטראיה ווילה מדיצ'י דל'אמברוג'אנה.
הווילות המאוחרות הן דוגמאות בולטות לאדריכלות הרנסאנס ואדריכלות הבארוק, וכללו לעיתים קרובות גנים. הגן בווילה די קסטלו, שנוצר עבור קוזימו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה היה הגן ראשון באיטליה שיצר ניקולו טריבולו (Niccolò Tribolo), שתכנן לימים את גני בובולי עבור המשכן הפלורנטיני החדש של קוזימו, פאלאצו פיטי.
כל אחד מבני המשפחה המשמעותיים במשפחת מדיצ'י היה בעל אחוזה. הדוכס עבר מבית לבית. כששהה במעון, הפכה הווילה למיקרוקוסמוס של חצר האצולה של משפחת מדיצ'י. על מנת לצוד, הוא יכול היה להתארח בווילה בקפאג'ולו, בווילה טרביו או בווילה די פראטולינו, להתגורר בווילה דל'אמברוג'אנה באביב; ולעבור בקיץ לווילה די ארטימינו, השוכנת בגובה ולכן באקלים קריר יותר.
תהליכים מחוץ לאיטליה גרמו לשינוי הבעלות על הווילות. באוקטובר 1735 נחתם הסכם שלום, שחזר ואושרר באמנת וינה בנובמבר 1738, ובו נקבע שדוכסות לורן תעבור לסטניסלאב לשצ'ינסקי, מלך פולין, ושפרנץ דוכס לורן יוכר על ידי צרפת כקיסר האימפריה הרומית הקדושה ויקבל כפיצוי את הדוכסות הגדולה של טוסקנה ונכסי מדיצ'י, כולל וילותיהם, שאותם ירש פרנץ רק בשנת 1737, לאחר מותו של ג'אן גסטונה דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה.(Gian Gastone de' Medici). פרנץ ביקר בטוסקנה רק פעם אחת, בשנת 1739, ובעשרים ושש השנים הבאות הוזנחו הווילות. כתוצאה מכך, כאשר לאופולד השני ירש את הדוכסות בשנת 1765 היו רבות מהן במצב גרוע ונמכרו. דוכסי לורן המשיכו להשתמש בשאר עד 1860 כאשר טוסקנה נבלעה בממלכת איטליה החדשה. בית סבויה בחר למכור את כל וילות מדיצ'י הנותרות מלבד שתיים (וילה לה פטראיה ווילה פוג'ו א קאיאנו) שנשארו ברשותו עד סוף המלוכה בשנת 1946. כיום, חלק מווילות מדיצ'י הן מוזיאונים, אחרות מאוכלסות על ידי מוסדות, ומעטות הן בבעלות פרטית, ולעיתים קרובות הן מושכרות באופן פרטי או משמשות לערוך אירועים ציבוריים.
ב-2006 הגישה ממשלת איטליה בקשה מארגון אונסק"ו להכיר בווילות של משפחת מדיצ'י כאתר מורשת עולמית.[1] הבקשה אושרה לגבי 14 וילות בלבד בהחלטה של המושב ה-37 של ועדת המורשת העולמית ב-2013 בשם "הווילות והגנים של משפחת מדיצ'י בטוסקנה".[2] הוא נקבע כאתר מורשת עולמית על בסיס קריטריונים 2 (מציג שינוי חשוב בערכים אנושיים, לאורך תקופת זמן או באזור תרבותי של העולם, באמצעות פתרונות יצירתיים בתחומי: האדריכלות, טכנולוגיה, מפעלי אומנות אדירים, תכנון ערים או עיצוב נוף), 4 (דוגמה יוצאת דופן לסוג בנייה, אדריכלות, טכנולוגיה והנוף המדגים שלבים משמעותיים בתיזמור (ensemble) הכולל שלהם בשלבים משמעותיים בהיסטוריה של האנושות) ו-6 (קשור לאירועים או למסורות חיות בעלות רעיונות, אמונות או יצירות אומנות ועבודות ספרותיות בעלי מובהקות בינלאומית).
רשימת הווילות
עריכהמגורים אחרים
עריכהלדוכסים של בית מדיצ'י היו ארמונות מגורים עירוניים רבים בפירנצה, פיזה, סיינה וליבורנו. מחוץ לטוסקנה היו ברשותם כמה ארמונות יוקרתיים גם ברומא, שבהם שכנו בעיקר הקרדינלים מבית מדיצ'י. להלן פירוט בתי המגורים העיקריים, בנוסף יש מספר רב של וילות משניות שאינן מופיעות כאן.
מחוץ לאיטליה קיים ארמון הדוכס הגדול של טוסקנה בפראג בצד המערבי של כיכר הראדצ'נסקה נמייסטי (Hradčanské Náměstí), שנבנה בסוף המאה ה-17 ומיוחס לאדריכל צרפתי ז'אן בטיסט מתיי (Jean Baptiste Mathey).
לקריאה נוספת
עריכה- Ballerini, Isabella. (2003). The Medici Villas: The Complete Guide. Florence: Giunti. ISBN 978-88-09-02995-8.
- Giardini di Toscana, foreword by Mariella Zoppi, Edifir, 2001
- Alidori Laura, Le dimore dei Medici in Toscana, Edizioni Polistampa Firenze,1995
- Mignani, Daniela (1995) [1991]. The Medicean Villas by Giusto Utens (2nd ed.). Florence: Arnaud. ISBN 88-8015-000-6.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ "Medici Villas". UNESCO. United Nations. UNESCO World Heritage Centre. 1 ביוני 2006. אורכב מ-המקור ב-18 באפריל 2012.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Medici Villas and Gardens in Tuscany