וילה דל טרביו

וילה השוכנת באזור מוג'לו, סמוך לקומונה סקרפריה אי סאן פיירו (Scarperia e San Piero) בנפת פירנצה במחוז טוסקנה שבמרכז איטליה, כ-25 קילומטרים צפונית לפירנצה

וילה דל טרביואיטלקית: Villa Medicea del Trebbio) היא וילה השוכנת באזור מוג'לו, סמוך לקומונה סקרפריה אה סן פיירו (Scarperia e San Piero) בנפת פירנצה במחוז טוסקנה שבמרכז איטליה, כ-25 קילומטרים צפונית לפירנצה. היא אחת הווילות באתר המורשת העולמית "הווילות והגנים של משפחת מדיצ'י בטוסקנה" שהוכרז על ידי ארגון אונסק"ו ב-2013.

וילה דל טרביו
Villa medicea del Trebbio
Villa medicea del trebbio, 10.jpg
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2013, לפי קריטריונים 2, 4 ו-6
חלק מתוך הווילות והגנים של משפחת מדיצ'י בטוסקנה
מידע כללי
סוג וילה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום סקרפריה א סן פיירו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליהאיטליה  איטליה
מידע על ההקמה
אדריכל מיקלוצו עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 1.6 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 43°57′11″N 11°17′12″E / 43.95305556°N 11.28666667°E / 43.95305556; 11.28666667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריה ואדריכלותעריכה

הווילה שוכנת באזור שממנו הגיעו בני משפחת מדיצ'י במקור, והייתה אחת ממבני המגורים הראשונים (אם לא הראשון שבהם) שבני המשפחה בנו מחוץ לפירנצה. למעשה, היא הייתה כבר שייכת לג'ובאני די ביצ'י דה מדיצ'י (Giovanni di Bicci de' Medici), מייסד הבנק של משפחת מדיצ'י, ומי שנחשב בפועל למייסד שושלת מדיצ'י. האחוזה הייתה במיקום אסטרטגי, מראש גבעה בהרי האפנינים המשקיפה על עמק הנהר סייווה (Val di Sieve), בצומת של שלוש דרכים (מקור המילה טרביו הוא "שלוש דרכים" בלטינית (trivium), שהיא גם מקור המונח טריוויאלי).

לאחר מותו של ג'ובאני די ביצ'י (1428), מינה בנו, קוזימו דה מדיצ'י, את האדריכל שלו מיקלוצו לשפץ את מה שנראה כמו טירה מבוצרת. ג'ורג'ו וזארי תיאר אותה כווילה השנייה שעברה שיפוצים, אחרי וילה מדיצ'י בקפאג'ולו, ולפני וילה מדיצ'י בקרג'י, אם כי מחקרים עדכניים מצאו כי וילה דל טרביו הייתה ראשונה, כשעבודות השיפוץ שלה התבצעו בין 1427 ל-1433.

המערך של הווילה עדיין קשור לביצורים מימי הביניים, ולא למקום נעים ומסודר עם הרוח ההומניסטית של הרנסאנס. לא קל להבחין בין המבנים המקוריים לבין אלו שמיקלוצו שינה, גם אם נראה סביר שלפחות ברמת החיצונית, המבנים הקודמים קבעו עבור המבנים החשובים. מיקלוצו שימר או בנה מחדש את מגדל השמירה, כמבנה מוצק וחסר חלונות, והוסיף לו את המרפסת ההיקפית הנשענת על זיזים, וגם שימר מאפיינים אחרים של "טירה" כדוגמת החפיר והגשר המתרומם. במרכז הווילה יש חצר עם באר.

עם זאת, הוא הכניס כמה חידושים שהוכתבו על ידי הצורך של הלקוח גם בבידור, כמו הגן מוקף החומה, יוצא דופן לאותה התקופה, ואולי הדוגמה הראשונה באזור פרברי, המסמל את השגשוג של סוג וילה זה, שהיה כה חשוב לרומאים הקדמונים.

גן זה בנוי על שתי טרסות מימין לווילה: בטרסה העליונה יש פרגולה מלבנים עם שורת עמודים כפולה מאבן חול מהסדר היוני עם או כותרות של עלים. בטרסה התחתונה הייתה פרגולה שנייה שאינה קיימת עוד, ונותרה גינת ירק ואגן מים. הגן היה מקום מפלט עבור קוזימו דה מדיצ'י, הרחק מצרות הפוליטיקה בפירנצה, שם יכול היה לטפל בעצי הפרי שלו.

משמאל לווילה יש קפלה קטנה מבודדת. אז היא הייתה מוקפת ביערות ואחוזה חקלאית רחבה, שגבלה בווילה מדיצ'י בקפאג'ולו.

הווילה הורחבה על ידי קוזימו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, שאהב לצוד באחוזתו, ועל ידי בנו פרדיננדו הראשון, שצירף אותה לשאר רכושו. פרדיננדו השני מכר אותה בשנת 1644 לפלורנטיני עשיר בשם ג'וליאנו סראלי, שמכר אותו אז למסדר נוצרי (Confederazione dell'oratorio di San Filippo Neri). במאה התשע עשרה נהרסו הבתים הכפריים שנבנו בצמוד לווילה כדי לפנות מקום ליער ברושים. הגן שלפני הווילה, עם ורדים וגדרות של אשכרוע ירוק-עד (Buxus sempervirens), הוא מהמאה העשרים.

כיום, אחרי כמה גלגולים, היא שייכת לאדם פרטי, המייצר במקום יינות. אפשר לבקר במקום במסגרת של סיורים מודרכים הכוללים גם טעימת יינות.

גלריהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • Isabella Lapi Ballerini, Le ville medicee. Guida Completa, Giunti, Firenze 2003. (English translation: The Medici Villas: Complete Guide, Isabella Lapi Ballerini, Mario Scalini, Firenze Musei, Giunti, 2003. ISBN 88-09-02995-X)
  • Daniela Mignani, Le Ville Medicee di Giusto Utens, Arnaud, 1993. (English translation: The Medicean Villas by Giusto Utens, Daniela Mignani, Giusto Utens, Alessandro Conti, Antonio Paolucci, Arnaud, 1991)

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא וילה דל טרביו בוויקישיתוף