הוועדה לפשעי מלחמה של האו"ם
הוועדה לפשעי מלחמה של האומות המאוחדות (באנגלית: United Nations War Crimes Commission (UNWCC)) הייתה גוף של האומות המאוחדות שסייע בתביעה של פשעי מלחמה שביצעה גרמניה הנאצית ומדינות הציר האחרות במהלך מלחמת העולם השנייה.[1]
הוועדה פעלה בין השנים 1943 ל-1948, והייתה בעלת מנדט לזהות ולתעד פשעי מלחמה; להכין כתבי אישום; להבטיח כי חשודים בפשעי מלחמה ייעצרו; לקבוע את הבסיס החוקי להסגרה ולעונש; ולעזור בהגדרת פשעים נגד האנושות ופשעי רצח עם. הוועדה רשמה מעל 36,000 חשודים בפשעי מלחמה ופתחה מעל 8,000 תיקים.[2] [3] הוועדה לא שפטה פשעי מלחמה בעצמה, אלא ייעצה, פיקחה ותיאמה עם מדינות הברית כדי לנהל את המשפטים שלהן.[3]
הוועדה קראה גם להקים את בית הדין הצבאי הבינלאומי בנירנברג ובתי משפט אחרים כדי לדון בפשעי מלחמה, והמחקר והמומחיות שלו נוצלו לאחר מכן לתמיכה בגופים שיפוטיים אלה. [2]
הקמת הוועדה נחשבת לציון דרך בהיסטוריה של המשפט הבינלאומי. הוועדה ניסחה את העקרונות והנהלים המשפטיים שישמשו כבסיס למשפט הפלילי הבינלאומי.
היסטוריה
עריכה.png)
הוועדה לפשעי מלחמה של האו"ם הוצעה על ידי לורד צ'נסלור ג'ון סימון בבית הלורדים הבריטי ב-7 באוקטובר 1942, במקביל להצהרה דומה שהוצאה על ידי ממשלת ארצות הברית באותו יום.[4]
הצעתו הייתה להקים בהקדם האפשרי ועדה לחקר פשעי מלחמה של האומות המאוחדות. הוועדה תהיה מורכבת מנתיני האומות המאוחדות, שנבחרו על ידי ממשלותיהם. הוועדה תחקור פשעי מלחמה שבוצעו נגד נתיני האומות המאוחדות, תתעד את העדויות הזמינות ותדווח לממשלות המדינות המקרים בהם נראה כי בוצעו פשעים כאלה, תזהה ותמנה את האחראים להם. הוועדה תתמקד בעיקר באכזריות מאורגנת, כמו אלה שבוצעו על ידי גרמניה בצרפת הכבושה.
הוועדה הוקמה רשמית כשנה לאחר מכן, ב-20 באוקטובר 1943, בפגישה שהתקיימה במשרד החוץ הבריטי בלונדון[5]; היא נתמכה על ידי ממשלות שבע עשרה מדינות הברית: אוסטרליה, בלגיה, קנדה, סין, צ'כוסלובקיה, צרפת, יוון, הודו, לוקסמבורג, הולנד, ניו זילנד, נורווגיה, פולין, דרום אפריקה, הממלכה המאוחדת, ארצות הברית ויוגוסלביה.[6] ה-UNWCC קדם להקמת האומות המאוחדות באופן רשמי בשנת 1945.[7]
פעילויות
עריכהמטרות הוועדה וסמכויותיה היו לחקור ולתעד את הראיות לפשעי מלחמה, לזהות במידת האפשר את האחראים להם ולדווח לממשלות הרלוונטיות על מקרים בהם נראה כי ישנן ראיות מספיקות
אחד התפקידים המרכזיים של הוועדה היה לאסוף בקפידה ראיות לפשעי מלחמה למעצר ולמשפט הוגן של החשודים בפשעי מלחמה. לאחר המלחמה, הוקמו מרכזי תיעוד של פשעי מלחמה נאציים ברחבי גרמניה לתמיכה במחקר ופעילויות הוועדה. עם זאת, לוועדה לא הייתה סמכות לשפוט פושעים בעצמה. היא דיווחה לממשלות החברות באו"ם, שיכלו לאחר מכן לכנס טריבונלים, כמו בית הדין הצבאי הבינלאומי בנירנברג ובית הדין הצבאי הבינלאומי למזרח הרחוק.
לדברי האקדמאי הבריטי דן פלקש, אדולף היטלר נכלל ברשימת פושעי המלחמה הראשונה של ה-UNWCC בדצמבר 1944, לאחר שנקבע כי היטלר יכול להיחשב כאחראי פלילית למעשיהם של הנאצים במדינות הכבושות. עד מרץ 1945, חודש לפני מותו של היטלר, הוועדה אישרה לפחות שבעה כתבי אישום נגדו בגין פשעי מלחמה. [8]
הערות שוליים
עריכה- ^ Roger Chickering; Stig Förster; Bernd Greiner (2005). A World at Total War: Global Conflict and the Politics of Destruction, 1937-1945. Cambridge University Press. pp. 371–. ISBN 978-0-521-83432-2.
- ^ 1 2 United Nations War Crimes Commission (UNWCC) Shoah Resource Center, The International School for Holocaust Studies
- ^ 1 2 "UNWCC archives – United Nations War Crimes Commission archive". unwcc.org. נבדק ב-2024-04-28.
- ^ Franklin D. Roosevelt: "Statement on the Plan to Try Nazi War Criminals.," October 7, 1942.
- ^ Effie Pedaliu (2004). Britain and the 'Hand-over' of Italian War Criminals to Yugoslavia, 1945-48. (JStor.org preview) Journal of Contemporary History. Vol. 39, No. 4, Special Issue: Collective Memory, pp. 503-529
- ^ Bathurst, M. E. (1945). "The United Nations War Crimes Commission". American Journal of International Law (באנגלית). 39 (3): 565–570. doi:10.1017/S0002930000138059. ISSN 0002-9300.
- ^ Robert F. Gorman (2001). Great Debates at the United Nations: An Encyclopedia of Fifty Key Issues 1945-2000. Greenwood Publishing Group. pp. 10–. ISBN 978-0-313-31386-8.
- ^ Daniel Plesch 2017, p. 158.