הוליזם אפיסטמי

בפילוסופיה של המדע, הוליזם אפיסטמי היא העמדה ששום טענה בודדת אינה יכולה להיות מוכחת או מופרכת על ידי מבחן אמפירי, אלא רק קבוצה של טענות (תאוריה שלמה).

עמדה זו מיוחסת לוילארד ואן אורמאן קוויין שהניע את תפיסתו ההוליסטית בכך שהרחיב את בעיית האָנְדֶר־דֶטֶרְמִינַצְיה (Underdetermination) בתאוריות פיזיקליות של פייר דוהם לכל הטענות הנוגעות לידע כלשהו. הרעיון של דוהם היה, פחות או יותר, ששום תאוריה, מכל סוג שהיא, לא יכולה להיבחן בבידוד אלא רק כאשר היא מוטמעת בתוך רקע של היפותזות אחרות, למשל היפותזות הנוגעות לתנאים התחלתיים. קוויין סבר כי רקע זה אינו מערב רק היפותזות כאלו, אלא גם את כל רשת האמונות שלנו, הכוללת, בין היתר, את התאוריות המתמטיות והלוגיות שלנו כמו גם את התאוריות המדעיות שלנו. טענה זו מוכרת בתור תזת דוהם–קוויין . טענה אחרת הקשורה לטענה זו אותה קוויין טבע, היא שאדם תמיד יכול להגן על התאוריה שלו מפני הפרכה על ידי ייחוס האשמה בכישלון לחלק אחר של רשת האמונות שלנו. במילותיו שלו, "כל טענה תוכל להיחשב כנכונה, יהיה מה שיהיה, אם נעשה שינויים מהותיים מספיק בחלק אחר של המערכת."

אנדר־דטרמינציה בתאוריות פיזיקליות

בשנת 1845, אסטרונומים כבר ידעו כי מסלולו סביב השמש של כוכב הלכת אורנוס חרג מהציפיות. אולם, במקום להסיק שחוק הכבידה האוניברסלי של ניוטון לוקה בחסר, האסטרונומים ג'ון קוץ' אדמס ואורבן לה-ורייה חזו כל אחד, באופן עצמאי זה מזה, את קיומו של כוכב לכת חדש, שנודע בסופו של דבר כנפטון, ואף חישבו את משקלו ואת מסלולו באמצעות התאוריה של ניוטון. ועדיין, אפילו הצלחה אמפירית זו של התאוריה של ניוטון לא הספיקה כדי לאמת אותה.

לה-ורייה דיווח זמן קצר לאחר מכן כי הפריהליון של כוכב חמה – הנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו האליפטי – התקדמה כל פעם שהוא השלים הקפה מלאה, תופעה שלא נחזתה על ידי התאוריה של ניוטון, בה אסטרופיזיקאים היו כה בטוחים, עד שחזו את קיומו של כוכב לכת חדש, וולקן, אותו מספר אסטרונומים טענו לאחר מכן כי ראו. אולם ב-1905, תורת היחסות הפרטית של איינשטיין קבעה כי מרחב וזמן הם יחסיים, מה שסתר את המסגרת עצמה בתוכה נבנתה התאוריה של ניוטון שקבעה שהמרחב והזמן הם קבועים.

ב-1915, תורת היחסות הכללית של איינשטיין הסבירה את הכבידה מחדש בעת שהיא חזתה בדיוק את מסלולו של כוכב חמה. ב-1919, האסטרופיזיקאי ארתור אדינגטון הוביל משלחת כדי לבחון את התחזית של איינשטיין שקבעה כי מסת השמש מעוותת את המרחב-זמן בקרבתה. החברה המלכותית הודיעה על אימות התאוריה – הודעה שנתקבלה על ידי הפיזיקאים כנפילתה של התאוריה של ניוטון. עם זאת, הרוב הגדול של הפיזיקאים התאורטיקנים לא מאמינים כי היחסות הכללית היא תיאור מדויק ביסודו של הכבידה, ובמקומה הם מחפשים תאוריה של כבידה קוונטית.

הוליזם מוחלט לעומת הוליזם חלקי

הוגים מסוימים, כמו קוויין, טוענים כי אם תחזית של תאוריה מסוימת מתבררת כנכונה, הראיה המתאימה מאששת את כל התאוריה ואף את כל המסגרת התאורטית שלה. יש שביקרו צורה רדיקלית או מוחלטת זו של הוליזם אפיסטמי. הם טוענים שאם הוליזם מוחלט היה נכון, הדבר היה מוביל לתוצאות אבסורדיות כמו האישוש של קוניונקציות (פעולת "וגם" לוגית) שרירותיות. לדוגמה, אם תורת היחסות הכללית מאוששת על ידי הפריהליון של כוכב חמה, אז לפי הוליזם מוחלט, הקוניונקציה של תורת היחסות הכללית והטענה שהירח עשוי מגבינה תהיה מאוששת גם כן. ואף באופן עוד יותר שנוי במחלוקת, לפי הוליזם מוחלט, שתי הטענות מאוששות במידה שווה.

המבקרים של הוליזם מוחלט לא שוללים את האפשרות שראיות עשויות להפיץ את התמיכה שהן מספקות בין טענות שונות. אלא, הם שוללים כי ראיות תמיד מפיצות את התמיכה שלהן בין מכלול החלקים המרכיבים תאוריה או מסגרת תאורטית כלשהי אשר גוררת או חוזה באופן הסתברותי את הראיות. אחד התומכים הראשונים של הוליזם אפיסטמי חלקי הוא אדולף גרונבאום (1962). תומך נוסף הוא קֶן גֶ'מס (1993). האחרון מחדד ומרחיב את התיאור ההיפותטי-דדוקטיבי של אישוש, וטוען כי ראיה עשויה להיות רלוונטית לאישוש חלקי תוכן מסוימים בלבד של היפותזה.

לאחרונה, וברוח דומה, יוֹאָניס וֹציס (2014) טוען לתיאור אובייקטיביסטי של אישוש לפיו להיפותזות מפלצתיות (כוונתו היא פחות או יותר להיפותזות שנבנות באופן שרירותי או באופן אד הוק) יש חסמים פנימיים המונעים את ההפצה של האישוש בין החלקים השונים שלהן. לפיכך, אף שהפריהליון של כוכב חמה מאשש את הקוניונקציה של תורת היחסות הכללית והטענה שהירח עשוי מגבינה, משום שהקוניונקציה גוררת אותו לוגית, האישוש אינו מופץ לטענה שהירח עשוי מגבינה. במילים אחרות, התמיכה שראיות מספקות אינה תמיד מופצת לכל החלקים של היפותזה כלשהי, ואף כאשר היא כן, היא לא תמיד מופצת לחלקים השונים במידה שווה.

ראו גם

• תורת הקוהרנטיות של האמת
• שום סקוטי אמיתי
• הוליזם סמנטי
• תורות של אמת