אמת
אמת היא מושג המתאר דבר שהוא נכון, בניגוד לשקר שמשמעותו דבר שאינו נכון. בלוגיקה הפילוסופית ובתורת ההכרה (אפיסטמולוגיה) דנים בפירושה ובמשמעויותיה של האמת. משפטים, פסוקים, טענות, קביעות, רעיונות, אמונות, וכו' יכולים להיות אמת או שקר.
אמת ושקר מוחלטים הם הפכים, אך יש גם תחום ביניים רחב של רמות שונות של ודאות בהם שורר בלבול, או רמת ודאות נמוכה. ישנן אמיתות פשוטות מבחינה לוגית שמובנות לכל אדם, והם נחשבות מוחלטות מבחינה פילוסופית (הגם שניתן להטיל ספק כמעט בכל דבר), וישנם תחומים שבהם דעות בני האדם חלוקות ולא ניתן להגיע לאמת מוסכמת ברמת ודאות מוחלטת.
נושא האמת ומשמעויותיו העסיק את האנושות מקדם. כבר בתנ"ך אנו מוצאים התייחסויות רבות של הנביאים על הצורך ללכת בדרך האמת ולהתרחק משקר. למעשה, כבני תמותה לא יוכלו בני אדם לעולם להשיג אמת אבסולוטית השמורה לאלוהים, ותמיד יהיו מועדים לטעות בכל רובדי ומשמעויות החיים, אך כן ניתן לחתור להגיע לרמה של אמת יותר בהירה ויותר וודאית (כך גם במחקר ובפילוסופיה, כל דבר נתון לשאלה והפרכה, וכך מתקדם המדע).
תוכן עניינים
האמת בפילוסופיהעריכה
ערך מורחב – אמת (פילוסופיה)
ישנן כמה תאוריות בדבר האמת שפותחו בידי פילוסופים ולוגיקנים. בהן:
- תורת הברירות טוענת שהאמת ניכרת מעצמה, ואינה צריכה ראיה. (בספרות תורנית מכונה "האמת עד לעצמה").
- תורת ההתאמה של האמת גורסת כי האמת תואמת למציאות האובייקטיבית. לפיכך, טענה היא אמיתית רק אם היא מביעה את מצב העניינים בעולם. שלום רוזנברג המחיש תורה זו באמצעות משל התצרף (הפזל): אני יודע שהצלחתי להרכיב את הפזל כראוי, אם התמונה שעל האריזה זהה לתמונה שהתקבלה על ידי הרכבת הפזל.
- תורת העקביות (קוהרנטיות) רואה באמת כל דבר התואם לקבוצת טענות כלשהי (כלומר, נובע מהן). בדרך-כלל קבוצת הטענות היא כזו שתתאר את העולם האמיתי באופן הטוב והשלם ביותר, לדעת בוחריה. שלום רוזנברג המחיש תורה זו באמצעות משל התצרף (הפזל): אני יודע שהצלחתי להרכיב את הפזל כראוי, אם הרכבתי את כל החלקים בלי שחלק כלשהו נשאר מחוץ לתמונה.
- תורת הקונצנזוס רואה רק בדברים, שקבוצה של מומחים בנושא הסכימו עליהם שהם נכונים, אמת.
- פרגמטיזם רואה "אמת" בהצלחה של תוצאות מעשיות של רעיון.
ניתן לפרש כל אחת מהתורות הללו כהגדרה של טבעה הבסיסי של האמת (ומכאן גם של השקר), או כקריטריון לקביעת ערך האמת של טענות ומשפטים.
