החגורה הלימפטית על שם ולדייר

מערך של איברי רקמת לימפה הממוקמים בלוע, ומהווים את התגובה בראשונית לזיהומים בלוע

החגורה (או הטבעת) הלימפטית על שם ולדייר[1]אנגלית: Waldeyer's tonsillar ring או Pharyngeal lymphoid ring) או בקיצור שקדים, הם מערך של איברי רקמת לימפה הממוקמים בלוע, ומהווים את התגובה בראשונית לזיהומים בלוע[2].

החגורה הלימפטית על שם ולדייר
tonsillae
השקדים בחגורה ע"ש ולדייר מסומנים בירוק בהיר
השקדים בחגורה ע"ש ולדייר מסומנים בירוק בהיר
שיוך רקמה לימפטית, naso-pharyngeal lymphoid tissue
מיקום אנטומי לוע
על שם היינריך וילהלם ולדייר
מזהים
לטינית (TA98) tonsilla palatina עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A05.2.01.011 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 9609 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אטימולוגיהעריכה

החגורה הלימפטית על שם ולדייר קרויה על שם האנטומיסט הגרמני מהמאה ה-19, היינריך וילהלם ולדייר.

הרכבעריכה

החגורה הלימפטית על שם ולדייר מורכבת ממספר שקדים המפוזרים ברחבי הלוע, ואלו הם (בסדר יורד כלפי מטה):

שם רקמת אפיתל מיקום מספר שקדים
אדנואיד (מכונה גם "שקד האף", "שקד שלישי" או בטעות – "פוליפים".[3]) רב-שכבתי מדומה עמודי ריסני (אפיתל נשימתי) חלל האף האחורי (השקד העליון ביותר) יחיד
השקד החצוצרתי רב-שכבתי מדומה עמודי ריסני (אפיתל נשימתי) חלל האף האחורי (הלוע האפי), מאחורי פתח חצוצרת השמע זוג (אחד מכל צד)
שקדי החך (מכונים גם "השקדים") שטוח רב-שכבתי לא מקורנן בצידי הלוע הפומי, בין קשתות הלועית-חכית לקשת הלשונית-חכית זוג (אחד מכל צד)
השקד הלשוני שטוח רב-שכבתי לא מקורנן בבסיס הלשון, מאחורי המענית הסופית יחיד

תפקודעריכה

השקדים הם איברים חיסוניים המשמשים קו ההגנה הראשון של מערכת החיסון מפני פתוגנים זרים שנבלעים או נשאפים פנימה.

הם מסווגים כרקמת לימפה הקשורה לרירית (MALT)[4], וככאלה, מצויים על פני השטח של השקדים תאי לכידת אנטיגנים הנקראים תאי Microfold cells) M) המאפשרים את ספיגת האנטיגנים המיוצרים על ידי פתוגנים. לאחר מכן, תאי M אלה מתריעים לתאי B ולתאי T שמצויים מתחתיהם בשקדים כי קיים פתוגן ובעקבות זאת מתעוררת תגובה חיסונית[5]. תאי B מופעלים ומתפשטים באזורים המכונים מרכזי הנבט (Germinal centers) בשקדים. מרכזי הנבט הללו הם מקומות שבהם נוצרים תאי זיכרון B המייצרים ומפרישים נוגדנים (IgA).

מחקר משנת 2012 סיפק עדויות לכך שהשקדים מייצרים גם תאי T בעצמם, באופן הדומה למתרחש בבלוטת התימוס.[6][7]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אמנון שמושקוביץ, דלקות שקדים - איך נדבקים, מאבחנים ומטפלים?, אינפומד, ‏26 בפברואר 2014
  2. ^ אילן קורן, השקדים הלועיים והאדנואיד, ד"ר אילן קורן
  3. ^ אורי פלג, שקדים ואנדואידים, בריאותה
  4. ^ Smrithi Santhosh, The Tonsils (Waldeyer’s Ring), TeachMeAnatomy, ‏3 בנובמבר 2019
  5. ^ Kato A et al, B-lymphocyte lineage cells and the respiratory system, Journal of Allergy and Clinical Immunology, Volume 131, pages 933-957, 2013
  6. ^ McClory, Susan; Hughes, Tiffany; Freud, Aharon G.; Briercheck, Edward L.; Martin, Chelsea; Trimboli, Anthony J.; Yu, Jianhua; Zhang, Xiaoli; Leone, Gustavo; Nuovo, Gerard; Caligiuri, Michael A. (2012). "Evidence for a stepwise program of extrathymic T cell development within the human tonsil". Journal of Clinical Investigation 122 (4): 1403–1415. ISSN 0021-9738. PMID 22378041. doi:10.1172/JCI46125.  Unknown parameter |doi-access= ignored (עזרה)
  7. ^ "Tonsils Make T-Cells, Too, Ohio State Study Shows". Ohio State University. Ohio State University, Comprehensive Cancer Center. 4 במרץ 2012. אורכב מ-המקור ב-2014-03-16. בדיקה אחרונה ב-27 במרץ 2014.