החדר (סרט, 2003)

החדר
The Room
	כרזת הסרט
בימוי	טומי ויזו
הופק בידי	טומי ויזו
תסריט	טומי ויזו
עריכה	אריק צ'ט
שחקנים ראשיים	טומי ויזו ; ג'ולייטה דניאלה ; גרג ססטרו ; פיליפ הלדימן
מוזיקה	מלדן מיליקביק
צילום	Todd Barron
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	Wiseau-Films
חברה מפיצה	Chloe Productions ; TPW Films
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	27 ביוני 2003
משך הקרנה	99 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	רומנטי, דרמה, כושל
תקציב	6 מיליון דולר
הכנסות	572,340 דולר
הכנסות באתר מוג'ו	theroom
	www.theroommovie.com
	דף הסרט ב־IMDb

החדר (באנגלית: The Room) הוא סרט עצמאי אמריקאי משנת 2003. בתפקיד הראשי משחק טומי ויזו, שהוא גם התסריטאי, הבמאי, המפיק והמפיק בפועל של הסרט. הסרט נחשב ל"סרט הגרוע ביותר אי פעם" ואף כונה "האזרח קיין של הסרטים הגרועים", ובעקבות כך נהפך הסרט לסרט פולחן.^[2]^[3]

עלילה עריכה

ג'וני הוא בנקאי מצליח המתגורר בסן פרנסיסקו יחד עם ארוסתו, ליסה. על אף שבתחילת הסרט נראה שהאהבה פורחת בין השניים, ליסה מחליטה לפתות את חברו הטוב ביותר של ג'וני, מארק, והם פוצחים ברומן סודי. כשמועד החתונה מתקרב והשפעתו של ג'וני בבנק נחלשת, ליסה מזגזגת בין האדרתו והשמצתו של ג'וני מול משפחתה וחבריה. היא ממציאה האשמות שווא לפיהן ג'וני הכה אותה, וגם מגנה עליו נגד מבקריו. ג'וני, אשר שומע במקרה את ליסה מתוודה על הבגידה שלה לאמה, קלודט, מחבר מכשיר הקלטה לטלפון שלהם בניסיון לגלות את זהות המאהב.

על רקע הרומן של ליסה ומארק, מספר רב של עלילות משנה מתחילות להתפתח. לדני, תלמיד קולג' הגר בשכנות לג'וני וליסה, יש עימות מסתורי עם סוחר סמים בשם כריס-אר. קלודט חווה בעיות נדל"ן, בוכה על מערכות יחסים כושלות ומודיעה לליסה שבטוח יש לה סרטן שד. מישל והחבר שלה, מייק, פורצים לביתם של ג'וני וליסה כדי לקיים בו יחסי מין. פיטר, חברם הפסיכולוג של ג'וני ומארק, מזגזג בין להגן על ליסה ולהגיד שהיא סוציופתית. עלילות המשנה לא מספקות תובנות, אין להן הקשר כלשהו ואף אחת מהן לא נפתרת.

במסיבת הפתעה לכבוד יום ההולדת של ג'וני, אחד מחבריו תופס את ליסה ומארק מתנשקים בזמן ששאר האורחים נמצאים בחוץ. ג'וני מכריז בפני האורחים כי הוא וליסה מצפים לילד, רק שאז ליסה מספרת שהיא שיקרה בקשר לכך. בהמשך המסיבה, ליסה רוקדת עם מארק וג'וני מתעמת עם האחרון, שמתוודה בפניו ללא חרטה על הרומן.

לאחר המסיבה, ג'וני וליסה מתעמתים וליסה עוזבת את הדירה. ג'וני, שמרגיש נבגד הורס את הדירה ואז יורה בעצמו למוות. דני, מארק וליסה מגלים את גופתו ומארק ודני מאשימים את ליסה במותו. מארק אומר לליסה שהוא לא אוהב אותה ולא רוצה לראותה שוב.

שחקנים עריכה

טומי ויזו - ג'וני, בנקאי מצליח המאורס לליסה. למרות שנדמה שהאהבה בין השניים פורחת, ליסה למעשה מנהלת רומן עם מארק, חברו של ג'וני מאחורי גבו של האחרון. במהלך הסרט ג'וני מספר שהוא הכיר את ליסה כאשר הוא הגיע לסן פרנסיסקו ועבד בבית מלון. מתאבד בסוף הסרט ביריית אקדח.
גרג ססטרו - מארק, חברו הטוב של ג'וני, שמנהל רומן עם ליסה. למרות ההסתייגות מקיום הרומן בתחילת הסרט (כאשר מארק נוהג להזכיר לא פעם שג'וני הוא חברו הטוב ביותר) הוא לבסוף משלים עם אהבתו לליסה ואפילו מפלרטט איתה בגלוי גם כשג'וני נוכח בחדר. בסוף הסרט, לאחר מותו של ג'וני, מארק נוטש את ליסה.
ג'ולייט דניאל - ליסה, ארוסתו של ג'וני ובתה של קלודט. נוהגת לזגזג רבות במהלך הסרט בין האשמתו של ג'וני (טוענת שהוא השתכר והכה אותה) לבין הגנה עליו מול אנשים שונים. מעוניינת במארק ושוכבת איתו כאשר ג'וני לא נמצא. בסוף הסרט, לאחר מותו של ג'וני, היא מפצירה במארק להיות בן זוגה (בטענה שג'וני מת ועכשיו הם יכולים להיות יחד), אך מארק, שנגעל ממעשיה דוחה אותה והיא נשארת לבדה. נרמז במהלך הסרט שהיא עם ג'וני בגלל עושרו.
פיליפ הלדימן - דני, שכן צעיר המתגורר בדירה השייכת לג'וני. ג'וני וליסה "אימצו" אותו (לא מוסבר אם בצורה רשמית או לא) וג'וני מממן את דני על מנת שזה ילמד וירכוש השכלה. נרמז במהלך הסרט שדני נמשך לליסה. במהלך העלילה, דני מסתבך עם סוחר סמים בשם כריס-אר, אך הסיבה לאותה הסתבכות לא מוסברת לצופים.
קרולין מינו - קלודט, אמה של ליסה. אישה נצלנית שמפצירה בליסה להתחתן עם ג'וני בגלל עושרו. נרמז שבחייה היו לה מספר מאהבים. בתחילת הסרט, קלודט חוששת שהיא מאובחנת עם סרטן השד, אך לא מוסבר האם חשש זה הוא נכון או לא.
רובין פירס - מישל, חברתה הטובה של ליסה ובת זוגו של מייק. במהלך הסרט מייעצת לליסה מספר פעמים איך להתמודד עם המשולש הרומנטי שהאחרונה הכניסה את עצמה אליו.
סקוט הולמס - מייק, בן זוגה של מישל. לא ידוע עליו רבות מלבד העובדה שהוא תלמיד (ככל הנראה סטודנט) ושהוא חבר בחבורתו של ג'וני.
דן ג'נג'ייאן (אנ') - כריס-אר, סוחר סמים שמאיים על דני. לאחר עימות בין השניים על גג ביתו של ג'וני, שבמהלכו כריס-אר מאיים על דני עם אקדח, הוא נעצר על ידי ג'וני ומארק ומאז לא נראה שוב.
קייל ווגט - פיטר, פסיכולוג וחבר של ג'וני ומארק. במהלך הסרט נעזר בכישוריו כפסיכולוג במטרה לייעץ לג'וני ומארק בבעיותיהם.
גרג אלרי - סטיב, חבר של ג'וני וליסה. מופיע במהלך מסיבת יום ההולדת לג'וני, שם הוא מגלה את דבר הרומן של ליסה ומארק. סטיב, יחד עם מישל, מפציר בליסה לסיים את הרומן עם מארק במטרה לא לפגוע ברגשותיו של ג'וני.

תסריט עריכה

"החדר" נולד כמחזה אשר ויזו כתב בשנת 2001. לאחר מכן, הוא עיבד את המחזה לספר של 500 עמודים אשר לא הצליח לפרסם. מתוסכל, החליט ויזו לעבד את הספר לסרט והפיק אותו בעצמו כדי שתהיה לו שליטה מלאה על הפרויקט.^[3]

התסריט המקורי היה ארוך יותר בצורה משמעותית, וכלל שורה של מונולוגים ארוכים. הצוות ומנהל התסריט ערכו את הסרט על הסט לאחר שחלק ניכר מהדיאלוג לא היה מובן להם. בספרו "The Disaster Artist" ("אמן האסון"), ססטרו טוען שטומי התכוון שבסרט תהיה עלילת משנה בה מתגלה שג'וני הוא ערפד.^[4]

הסרט מבוסס על אירועים מחייו של ויזו, כולל הפרטים על איך ג'וני הגיע לסן פרנסיסקו ופגש את ליסה, ואופי החברות בין ג'וני למארק. על פי גרג ססטרו, דמותה של ליסה מבוססת על אישה אשר ויזו הציע לה נישואין, אך זו "בגדה בו מספר פעמים", מה שגרם לפירוק יחסיהם.

בהופעתו, ויזו ניסה לחקות את מרלון ברנדו ואת ג'יימס דין (במיוחד את הופעתו בסרט "ענק"), ולעיתים הרחיק לכת עד כדי שימוש ישיר בציטוטים מהסרטים שלהם - השורה "!You are tearing me apart, Lisa" ("את קורעת אותי לגזרים, ליסה") לקוחה מסרטו של דין "מרד הנעורים".

בנוסף לכך שהסרט מלא בטעויות המשכיוּת, יש בו גם כמה עלילות ופרטי דמויות אשר חוסר העקביות שלהם צוינו על ידי המבקרים והקהל. ה-"Portland Mercury" ציין שמספר חוטי עלילה מוצגים לצופה, ואז פשוט נעלמים. בסצנה מוקדמת, למשל, באמצע שיחה על תכנון מסיבת יום ההולדת של ג'וני, קלודט אומרת לליסה שהיא חולה בסרטן השד. הנושא מטואטא מתחת לשטיח ולא חוזרים אליו שוב במשך הסרט. בנוסף, הקהל מעולם לא מגלה מה הפרטים מסביב לסיפור של דני וסוחר הסמים. מעבר להיותו חבר של ג'וני, אין שום רקע על חייו של מארק. כאשר הוא מוצג לראשונה בסרט הוא טוען שהוא "מאד עסוק" בעודו יושב במכונית חונה באמצע היום, ללא כל הסבר על עיסוקיו. בביוגרפיה שלו, גרג ססטרו סיפר שהוא יצר סיפור רקע לדמות, שבו מארק הוא סגן בלש סמוי. ויזו סירב להוסיף התייחסות כלשהי לעברו של מארק בתסריט.

בשלב מסוים, כמה מהדמויות נפגשות בסמטה מאחורי דירתו של ג'וני כדי לשחק פוטבול בעודם לבושים בחליפות טוקסידו. כאשר מארק מגיע, הוא מגולח והמצלמה מתמקדת באטיות בפרצופו בעוד מוזיקה דרמטית מתנגנת. לשום דבר שקורה או נאמר במהלך המשחק שלהם אין איזושהי השפעה על העלילה. הסצנה מסתיימת באופן פתאומי כאשר הדמויות מחליטות לחזור לדירתו של ג'וני לאחר שפיטר מועד בעודו מנסה לתפוס את הכדור. ויזו נשאל פעמים רבות על הסצנה הזו והוא החליט להתייחס אליה ב-DVD של הסרט, אם כי במקום להסביר אותה הוא רק אמר שלשחק פוטבול ללא ציוד מגן ראוי זה כיף ומאתגר. גרג ססטרו נשאל לגבי החשיבות בכך שמארק מגיע מגולח, והתגובה שלו במשך שנים הייתה "לו רק ידעתי". בספרו "אמן האסון", ססטרו גילה שוויזו התעקש על כך שהוא יגלח את זקנו על הסט רק כדי שלג'וני יהיה תירוץ לקרוא למארק "Babyface" (פני תינוק). ססטרו טוען שוויזו מעולם לא הסביר לצוות את משמעות סצנת הפוטבול.

בראיון אשר נכלל כתוספת מיוחדת בגרסת ה-DVD של הסרט, ויזו מסביר בקצרה ששם הסרט מרמז לפוטנציאל של חדר להיות מקום בו מתרחשים אירועים טובים ורעים. בספרו "אמן האסון", ססטרו מספר שוויזו ביסס את התסריט על מחזה שכתב ואמור היה להתרחש בחדר אחד.

הפקה עריכה

ויזו לא סיפק מידע רב על הדרך בה השיג את הכסף למימון הפרויקט, אך הוא סיפר למגזין אנטרטיינמנט ויקלי שהוא הרוויח חלק מהכסף על ידי יבוא מעילי עור מקוריאה. תקציב הסרט מוערך בכשישה מיליון דולר. ויזו טען שהסיבות שהסרט היה יקר יחסית הן שהיה צריך להחליף רבים מחברי הצוות, ולכל שחקן היו כמה ממלאי מקום. על פי ססטרו, ויזו קיבל הרבה החלטות גרועות במהלך צילומי הסרט, אשר ניפחו את התקציב. למשל, בניית סטים לסצנות שהיו יכולות להיות מצולמות באתרי צילומים, רכישת ציוד מיותר וצילום של סצנות זהות מספר פעמים בסטים שונים. ססטרו טוען גם שתקציב הסרט זינק כתוצאה מדיאלוגים שלקח שעות או ימים לצלם מכיוון שוויזו התקשה לזכור את השורות או לעמוד במקום המתאים. על פי ססטרו וגרג אלרי, ויזו שכר סטודיו וקנה את הציוד במקום לשכור אותו.^[4]

ויזו צילם את הסרט בו-זמנית במצלמת 35 מ"מ ובמצלמה ברזולוציה גבוהה בעודו משתמש במתקן אשר החזיק את המצלמות אחת ליד השנייה. ויזו הסביר שהוא רצה להיות מסוגל לומר שהוא הבמאי הראשון אשר צילם סרט שלם בו-זמנית בשני פורמטים שונים, אף על פי שבסופו של דבר השתמש רק בחומרים ממצלמת ה-35 מ"מ. לססטרו, אשר הכיר את ויזו לפני שהוא התחיל להפיק את הסרט, לא היה הרבה ניסיון במשחק והוא הסכים לעבוד עם ויזו רק כחלק מצוות ההפקה. ביום הצילומים הראשון ויזו פיטר את השחקן שהיה אמור לגלם את מארק וססטרו הסכים להחליף אותו.^[4]

סנדי שקלייר שעבד על הסרט דרש קרדיט כבמאי. הוא טען שמכיוון שוויזו היה שקוע מאוד במשחקו, הוא לא הצליח לביים את הסרט כמו שצריך. שקלייר טוען שוויזו ביקש ממנו "להגיד לשחקנים מה לעשות, ולצעוק 'אקשן' ו-'קאט' ולהגיד לצלם מה לצלם". ססטרו ואדם נוסף שעבד על הסרט גיבו את הטענות, אך ויזו דחה אותן.^[5]

קידום עריכה

ויזו שכר שלט חוצות בהוליווד שפרסם את הסרט. השלט כלל מספר טלפון שדרכו היה אפשר להזמין כרטיסים לסרט וויזו ענה לשיחות. אף על פי שהסרט לא הצליח בתחילה, שילם ויזו על כך שהשלט יישאר במשך חמש שנים בעלות של 5,000 דולר לחודש.^[6] ויזו גם שילם על קמפיין טלוויזיוני ומודפס עם הסיסמה: "סרט עם תשוקה כמו אצל טנסי ויליאמס".^[7]

ביקורת עריכה

הסרט יצא לאקרנים ב-27 ביוני 2003 בכמה בתי קולנוע בלוס אנג'לס. ויזו ארגן הקרנה לחברי הצוות והתקשורת. הוא שכר זרקור והגיע להקרנה בלימוזינה. רבים מהצופים ביקשו את כספם בחזרה.^[3] ויזו שילם על כך שהסרט יוקרן שבועיים באחד מבתי הקולנוע כדי שהוא יוכל להתמודד לאוסקר. בזמן הזה הסרט הכניס 1,900 דולר.^[3]

הסרט קיבל ביקורות רעות על המשחק, התסריט, ההפקה, הפסקול, הבימוי והצילום. הוא נחשב לאחד הסרטים הגרועים שיצאו אי פעם.^[8]^[9] הסרט תואר כ"האזרח קיין של הסרטים הגרועים".

הסרט הפך לסרט פולחן ותואר כ"סרט הגרוע הטוב ביותר".^[10] לאחר שהסרט הורד מהאקרנים, החלו מעריצים לשלוח אי-מיילים לוויזו ולהגיד לו שהם נהנו מהסרט, מה שדחף את ויזו לארגן הקרנת חצות של הסרט. ההקרנה הייתה הצלחה ומאז הסרט מוקרן בהקרנות חצות בבתי קולנוע ברחבי העולם.^[11]^[12]

אף על פי שבאופן רטרוספקטיבי תיאר ויזו את הסרט כקומדיה שחורה, הקהל לרוב רואה בו כסרט דרמה עשוי גרוע, דעה אשר נתמכה על ידי כמה משחקני הסרט. חוקרים טוענים כי הפער בין כוונותיו של ויזו והתוצאה הסופית הן הכרחיות להנאת הצופים (מה גם שהסרט דומה יותר להפקה אבסורדית מאשר לקומדיה שחורה).^[13]^[14]

השפעה עריכה

גרג ססטרו וטום ביסל כתבו ספר בשם "The Disaster Artist" ("אמן האסון") שיצא ב-2013 ומבוסס על חוויותיו של ססטרו מעשיית הסרט.

ערך מורחב – חי בסרט

ב-2017 יצא לאקרנים סרט המבוסס על הספר, ובעל אותו שם. בעברית הסרט נקרא "חי בסרט". ג'יימס פרנקו משחק את ויזו ואחיו, דייב פרנקו, משחק את ססטרו. שורה של שחקנים מפורסמים רבים אשר מעריצים את הסרטים משתתפים בו, כמו סת' רוגן שגם הפיק את הסרט יחד עם ג'יימס פרנקו.^[15]

ערך מורחב – החדר (סרט, 2023)

הוכרז שעיבוד מחדש בבימויו של ברנדו קרופורד עתיד לצאת באביב 2023 ובו ייכבו בוב אודנקירק, בלה היתקוט, גרג ססטרו (השחקן היחיד מהסרט המקורי), קייט סיגל ומייק פלנגן. הסרט היה אמור לצאת באביב 2023 תוך מחווה לחגיגות ה-"20 שנה" לסרט המקורי. נכון לכרגע, לא ידוע תאריך שחרור רשמי. הכנסות הסרט אמורות להיתרם לצדקה לחקר מחלת האיידס.

ערך מורחב – החדר (משחק דפדפן)

בשנת 2010, אתר האינטרנט "Newgrounds" יצר את המשחק "החדר" ("The Room Tribute"), משחק הצבעה והקלקה בו השחקן מגלם את דמותו של ג'וני. עלילת המשחק עוקבת אחר אירועי הסרט, אך עם שינויים קלים.