החזית של כולם

סיעה של מפלגות פרוניסטיות וקירשנריסטיות בארגנטינה שנוסדה ב-2019

החזית של כולםספרדית: Frente de Todos או בקיצור FdT) היא סיעה של מפלגות פרוניסטיות וקירשנריסטיות (אנ') בארגנטינה, הנוצרה במטרה לתמוך בנשיא אלברטו פרננדס ובסגנית הנשיא כריסטינה פרננדס דה קירשנר לקראת הבחירות הכלליות של 2019.

החזית של כולם
Frente de Todos
מדינה ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה
מנהיגים אלברטו פרננדס
כריסטינה פרננדס דה קירשנר
תקופת הפעילות 12 ביוני 2019[1] – הווה (4 שנים)
אידאולוגיות

ראשיות

משניות

אותיות FdT
נוצרה מתוך המפלגה החוסטיסיאליסטית
חזית התחדשות
מפלגת התרבות, החינוך והעבודה
מחויבות פדרלית
קולינה
מפלגת הניצחון
מפגש חדש
סומוס
פרויקט דרום
החזית הגדולה
מפלגה בלתי מתפשרת
המפלגה הסולידרית
האחדות העממית
התנועה הלאומית האלפונסיניסטית
מפלגת הקונצרציות של FORJA
חזית המולדת הגדולה
התנועה של אוויטה
המפלגה הקומוניסטית
המפלגה הקומוניסטית (קונגרס יוצא דופן)
המפלגה הקומוניסטית המהפכנית
כוח פוליטי מגן
מטה Riobamba 460 2.º A, בואנוס איירס
מיקום במפה הפוליטית מרכז-שמאל[23][24] עד שמאל[25][26]
צבעים רשמיים
  תכלת
  לבן
נציגויות בפרלמנטים
סנאט
35 / 72
בית הנבחרים
118 / 257
מושלים
14 / 24
מחוקקים פרובינציאלים (אנ')
539 / 1,163
www.frentedetodos.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרננדס זכה בבחירות הכלליות של 2019 עם מעל ל-48% מהקולות והביס את יריבו, מאוריסיו מאקרי, נציג סיעת ביחד לשינוי.[27] ונכון להיום, הסיעה מחזיקה רוב בסנאט של ארגנטינה ובמיעוט בבית הנבחרים של ארגנטינה.

אידאולוגיהעריכה

  ערך מורחב – האידאולוגיה הפרוניסטית

החזית של כולם היא סיעה של מפלגות, שנוצרה במטרה לאחד את כל המפלגות הפרוניסטיות, קירשנריסטיות, פרוגרסיביות וסוציאל-דמוקרטיות כולל מפלגות מהמרכז-שמאל ומהשמאל, שקמה במטרה למנוע את בחירתו החוזרת של מאוריסיו מאקרי לנשיאות.

הסיעה זוכה בתמיכתם של רוב ארגוני העובדים (כמו איחוד העובדים המרכזי בארגנטינה (CTA) והקונפדרציה הכללית של העבודה (CGT)),[28][29] וארגוני שביתה נוספים.

היסטוריהעריכה

 
הנשיא אלברטו פרננדס וסגנית הנשיא כריסטינה פרננדס דה קירשנר, מנהיגי סיעת החזית של כולם.

לאחר שסגן הנשיא לשעבר דניאל סיולי (אנ') הובס בבחירות של 2015, ולאחר הפיצול בתנועה הפרוניסטית, הנשיאה לשעבר כריסטינה פרננדס דה קירשנר הקימה סיעה חדשה בשם האחדות האזרחית (אנ') במטרה להשיג רוב בקונגרס ולהביס את קואליציית ביחד לשינוי השולטת בו. למרות זאת, בבחירות לקונגרס של 2017 הגיעה הסיעה למקום השני עם רק 25,21% מהקולות.

ב-12 ביוני 2019 הוקמה סיעת החזית של כולם על ידי איחוד של סיעת האחדות האזרחית עם המפלגה החוסטיסיאליסטית ומפלגת חזית התחדשות.[30]

בבחירות המקדימות שהתקיימו ב-11 באוגוסט 2019 זכתה הסיעה ב-49.49% מהקולות, לעומת 32.94% מהקולות שהגיעו לסיעה היריבה ביחד לשינוי. ובבחירות ב-7 באוקטובר זכתה הסיעה ב-48.24% מהקולות, לעומת 40.28% שהגיעו לסיעת ביחד לשינוי.

ב-10 בדצמבר 2019 נשבעו אלברטו פרננדס לתפקיד הנשיא וכריסטינה פרננדס דה קירשנר לסגנית נשיא. ובאותו לילה, בקאסה רוסדה, נחגג ניצחון הנשיא החדש בריקודים, זיקוקים ונאומים.

המפלגות החברות בסיעהעריכה

מפלגה אותיות ראש המפלגה אידאולוגיה
המפלגה החוסטיסיאליסטית PJ אלברטו פרננדס פרוניזם
חזית התחדשות FR סרחיו מאסה (אנ') פרוניזם
סינקרטיזם
מפלגת התרבות, החינוך והעבודה CET הוגו מוז'נו (אנ') פרוניזם
תנועת הפועלים
מחויבות פדרלית אלברטו רודריגס סאה (אנ') פרוניזם
קולינה אליסיה קירשנר (אנ') קירשנריזם
מפלגת הניצחון דיאנה קונטי (אנ') סוציאל-דמוקרטיה
קירשנריזם
מפגש חדש מרטין סבטלה (אנ') פרוגרסיביזם
סומוס ויקטוריה דונדה (אנ') פמיניזם סוציאליסטי
פרויקט דרום חורחה סלסר פרוגרסיביזם
החזית הגדולה FG אדריאנה פואיגרוס (אנ') סוציאל-דמוקרטיה
קירשנריזם
פרוניזם
המפלגה הסולידרית PSOL קרלוס הלר (אנ') סוציאליזם
קואופרציה
האחדות העממית UP ויקטור דה חנרו סוציאליזם
לאומיות סוציאלית
התנועה הלאומית האלפונסיניסטית MNA לאופולדו מורו (אנ') סוציאל-דמוקרטיה
FORJA FORJA גוסטבו פרננדו לופס סוציאל-דמוקרטיה
המפלגה הקומוניסטית PCA ויקטור קוט קומוניזם
מרקסיזם-לניניזם
גווארניזם
המפלגה הקומוניסטית (קונגרס יוצא דופן) PCCE פבלו פריירה קומוניזם
מרקסיזם-לניניזם
המפלגה הקומוניסטית המהפכנית PCR חואן קרלוס אלדרטה (אנ') קומוניזם
מרקסיזם-לניניזם
מאואיזם
מפלגה בלתי מתפשרת PI אנריקה גוסטבו קרדסה סוציאליזם דמוקרטי

בבחירותעריכה

בחירות לנשיאותעריכה

שנה מועמדים סיבוב ראשון סיבוב שני תוצאה
לנשיאות לסגן נשיאות מס' קולות % מסך הקולות מס' הקולות % מסך הקולות
2019 אלברטו פרננדס כריסטינה פרננדס דה קירשנר 12,946,037 48.24 נבחר

בחירות לקונגרס הלאומיעריכה

בחירות לבית הנבחריםעריכה

שנה מס' קולות % מסך הקולות מושבים שזכו סך המושבים עמדה הערות
2019 11,606,411 45.26
64 / 130
119 / 257
מיעוט בממשלה
2021 7,801,865 33.57
50 / 127
118 / 257
מיעוט בממשלה

בחירות לסנאטעריכה

שנה מס' קולות % מסך הקולות מושבים שזכו סך המושבים עמדה הערות
2019 2,609,017 46.30
15 / 24
41 / 72
רוב בממשלה
2021 1,916,759 27.54
9 / 24
35 / 72
מיעוט בממשלה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Joaquín Mugica Díaz, Estos son los frentes electorales que competirán en las elecciones presidenciales, Infobae, ‏12 ביוני 2019 (בספרדית)
  2. ^ Ryan Dube, Argentines Voting Today Are Expected to Favor Opposition Peronist for President, וול סטריט ג'ורנל, ‏27 באוקטובר 2019 (באנגלית)
  3. ^ Editorial Board, Argentina’s Peronist Repeat, וול סטריט ג'ורנל, ‏28 באוקטובר 2019 (באנגלית)
  4. ^ Martín Caparrós, El peronismo vuelve, הניו יורק טיימס, ‏28 באוקטובר 2019 (בספרדית)
  5. ^ El peronista Fernández se impone con claridad en las presidenciales argentinas, EL PAÍS, ‏28 באוקטובר 2019 (בספרדית)
  6. ^ Laura Serra, Es el peronismo unido, estúpido, La Nación, ‏13 באוגוסט 2019 (בספרדית)
  7. ^ Ryan Dube, Argentina’s President Mauricio Macri Concedes Election to Peronist Rival Alberto Fernández, וול סטריט ג'ורנל, ‏27 באוקטובר 2019 (באנגלית)
  8. ^ Sebastián Lacunza, Argentine voters reject austerity, return Kirchner and the Peronistas to power in presidential election, וושינגטון פוסט, ‏27 באוקטובר 2019 (באנגלית)
  9. ^ Marcelo Hugo Helfgot, Elecciones 2019: Alberto Fernández le ganó a Mauricio Macri en primera vuelta y el kirchnerismo vuelve al poder, קלארין, ‏28 באוקטובר 2019 (בספרדית)
  10. ^ Sebastián Fest, El peronismo vapulea a Mauricio Macri en las elecciones y el peso se desploma, El Mundo, ‏12 באוגוסט 2019 (בספרדית)
  11. ^ Argentina: vuelve el kirchnerismo, elmundo, ‏23 בנובמבר 2019 (בספרדית)
  12. ^ SEBASTIÁN FEST, Vuelve el kirchnerismo y sus golpes a la Justicia y a los medios, elmundo, ‏19 בספטמבר 2020 (בספרדית)
  13. ^ Claudio Chaves, El peronismo, entre la socialdemocracia y la izquierda, infobae, ‏15 בנובמבר 2019 (בספרדית)
  14. ^ Jorge Fontevecchia, Alberto Fernández: "Soy más hijo de la cultura hippie que de las veinte verdades peronistas", perfil, ‏12 באפריל 2019 (בספרדית)
  15. ^ La llamativa definición política de Alberto Fernández: “Soy de la rama del liberalismo progresista peronista”, Clarín, ‏19 ביוני 2019 (בספרדית)
  16. ^ Juan Grabois lanza el Frente Patria Grande que lideraría Cristina Kirchner, Perfil, ‏27 באוקטובר 2018 (בספרדית)
  17. ^ Alberto Fernández: "Soy más hijo de la cultura hippie que de las veinte verdades peronistas", perfil, ‏12 באפריל 2020 (בספרדית)
  18. ^ Qué es el Grupo de Puebla, el nuevo eje progresista de América Latina al que apunta Alberto Fernández, la nacion, ‏1 בנובמבר 2019 (בספרדית)
  19. ^ Ryan DubeFollow, Jeffrey T. Lewis, Argentine Peso Dives After Populist Peronists Gain Edge in Vote, הוול סטריט ג'ורנל, ‏12 באוגוסט 2019 (באנגלית)
  20. ^ Ishaan Tharoor, The anti-neoliberal wave rocking Latin America, וושינגטון פוסט, ‏29 באוקטובר 2019 (באנגלית)
  21. ^ Ryan Dube, Argentina’s Fernández Moves From Little-Known Politician to Next Likely President, הוול סטריט ג'ורנל, ‏19 באוגוסט 2019 (באנגלית)
  22. ^ La última victoria de Fidel, ‏20 ביולי 2021 (בספרדית)
  23. ^ Argentina election: Centre-left Alberto Fernández wins presidency, BBC, ‏27 באוקטובר 2019 (באנגלית)
  24. ^ Richard Partington, Argentinian peso plunges as centre-left win election primary, הגרדיאן, ‏12 באוגוסט 2019 (באנגלית)
  25. ^ Ryan Dube, Argentina’s President Suffers Setback in Primary, הוול סטריט ג'ורנל, ‏12 באוגוסט 2019 (באנגלית)
  26. ^ Ryan Dube, Jeffrey T. Lewis, Argentine Peso Dives After Populist Peronists Gain Edge in Vote, הוול סטריט ג'ורנל, ‏12 באוגוסט 2019 (באנגלית)
  27. ^ Uki Goñi, Argentina election: Macri out as Cristina Fernández de Kirchner returns to office as VP, הגרדיאן, ‏28 באוקטובר 2019 (באנגלית)
  28. ^ Lucrecia Bullrich, Alberto Fernández recibió el respaldo de la CGT y dijo que no hará reformas, LA NACION, ‏17 ביולי 2019 (בספרדית)
  29. ^ La fórmula Fernández - Fernández sumó el apoyo del sindicalismo de Hugo Moyano y la CTA, www.clarin.com, ‏13 ביוני 2019 (בספרדית)
  30. ^ Cristina Kirchner anunció que Alberto Fernández encabezará la fórmula presidencial y ella irá de vice, Infobae, ‏18 במאי 2019 (בספרדית)