החממה הפדגוגית

פלטפורמה של המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך לפיתוח רעיונות ויוזמות
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.


החממה הפדגוגית היא פלטפורמה של המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, לפיתוח רעיונות ויוזמות להעמקת הלמידה ולגיוון ההערכה בבחינות הבגרות ובלמידה.

פלטפורמת החממה הפדגוגית מאפשרת לקהילת אנשי החינוך: מנהלים, מורים ומפקחי מקצועות הנלמדים במערכת החינוך (א'-יב') להציע יוזמות ממירות-בגרות או להצטרף ליוזמות קיימות. הפלטפורמה נבנתה בשיתוף אנשי אקדמיה כגון: פרופסור יורם הרפז ופרופסור ענת זוהר. מייסד החממה הפדגוגית הוא ד"ר משה וינשטוק.

רציונל

עריכה

התוכנית ללמידה משמעותית מובילה למהלך של שינוי בתהליכי הוראה, למידה והערכה, שמטרתו להפוך את חוויית הלמידה לרלוונטית, מעוררת מעורבות רגשית ומעודדת אקטיביות בלמידה בקרב התלמידים.

בעקבות כך נולדו בשיח החינוכי יוזמות המקודמות ממטה משרד החינוך וגם העולות מהשטח – מבתי הספר. בתוך התהליך של הטמעת השינויים מתרחשת קבלה ובחינה מתמדת של משובים מהשטח. מורים מנוסים וצעירים יכולים לתרום להטמעה מוצלחת דרך מתן משוב ובאמצעות הצעת יוזמות מקומיות שיוכיחו הצלחה בבתי הספר.

החממה הפדגוגית מספקת תשתית ליצירת דיאלוג פורה בין המזכירות הפדגוגית לבין המנהלים והמורים הנמצאים בחזית החינוכית. תשתית זו באה לטייב את התהליך, לתעד יוזמות מקומיות מוצלחות ולהפיץ אותן לבתי ספר נוספים.

מטרות החממה הפדגוגית הן לשפר את ההוראה והלמידה בכיתה כך שיקדמו ידע, שיתרחש בהם מפגש עם התכנים, שיכללו מעורבות, הפנמת ערכים והשפעה על התפתחות אישיותו של התלמיד. להפוך את התלמיד מפסיבי לאקטיבי, לעודד את המורים ליוזמות פדגוגיות, לחזק את כישוריהם של התלמידים להתמודדות עם אתגרים ממציאות חייהם, ובנוסף לאפשר למידה מהתנסות שתהווה למידה חווייתית וערכית.

יוזמות

עריכה

שאלות הנוגעות לעמ"ר

עריכה

עמ"ר - שילוב ערכים מעורבות ורלוונטיות בבחינות הבגרות והמיצ"ב. ברוב בחינות הבגרות ישולבו, בהיקף של לפחות 5 נקודות, שאלות מסדר חשיבה מסדר גבוה העוסקות בערכים, מעודדות מעורבות אישית והן רלוונטיות לתלמיד.

הערכה ממירת בגרות (תמר)

עריכה

במסגרת תוכנית זו מורים ותלמידים יכולים להמיר בגרות במקצועות החובה בהערכה חלופית כגון למידה בדרך החקר, למידה מבוססת פרויקטים, תלקיט ועוד. התוכנית משלבת היבחנות בית ספרית בהיקף של 50% וחלופה בהערכה הממירה 50%.

תוכניות לימודים ייחודיות

עריכה

כתיבה והפעלה של תוכנית לימודית ייחודית כדרך למימוש ולהעצמה של אוטונומיה פדגוגית בבית הספר. תוכנית לימודים ייחודית מאפשרת למורים בחטיבה העליונה לפתח וללמד תוכנית לימודים בתחום דעת נבחר ולבחון את תלמידיהם בבחינת בגרות שנכתבת ונבדקת על-ידם.

קידום בחינות בגרות מתוקשבות

עריכה

החל משנת תשע"ז פיתחה והפעילה המזכירות הפדגוגית מערך בחינות בגרות מתוקשבות במקצועות החובה: היסטוריה ממלכתי, לשון, תנ"ך ממלכתי, ספרות ממלכתי דתי ועברית לדוברי ערבית. מהלך זה הגיע לאחר הפעלה במשך שנים רבות של בחינות בגרות מתוקשבות במקצועות בחירה כגון ביולוגיה, גאוגרפיה, היסטוריה מורחב וכימיה.

הבחינות המתוקשבות משלבות פריטים עתירי מדיה כגון סרטונים, מפות שכבתיות וסימולציות ומזמנות למידה רב-חושית, חווייתית ורלוונטית ללומדים. מטרת המעבר להערכה מתוקשבת היא עידוד ושימוש מיטבי בטכנולוגיה בתהליכי הוראה ולמידה כחלק מהתאמת מערכת החינוך למאה ה-21.

פיתוח מקצועי מקוון – איחוד וייחוד

עריכה

מודל מקוּון לפיתוח מקצועי, המכוּון ללמידה משמעותית בתחומי הדעת. מודל זה מהווה מסלול נוסף על שני המסלולים העיקריים הקיימים:

  • מסלול דיסציפלינרי, שבו מורי כל תחום דעת לומדים תכנים ומיומנויות בתחום הדעת.
  • מסלול כללי (גנרי), חוצה דיסציפלינות, שבו עובדי הוראה עוברים תהליכי פיתוח מקצועי בנושאים חינוכיים מגוונים הכוללים גם מיומנויות הוראה-למידה.

יוזמות חדשות של תחומי דעת

עריכה

במהלך שנת הלימודים תשע"ז מורים וצוותי הוראה התחילו להשתלב בחממה הפדגוגית, והציעו חלופות כדוגמת תוכנית סחל"ב בתחום הדעת היסטוריה ממלכתי, הכוללת דרכי הוראה, למידה והערכה מגוונות ואף בחינת בגרות עם חומר פתוח.

לקריאה נוספת

עריכה
  • סחל"ב באתר משרד החינוך, אוקטובר 2016

קישורים חיצוניים

עריכה