החפרפרת (מיני-סדרה)

מיני-סדרה

החפרפרת (במקור "פחח, חייט, חייל, מרגל", באנגלית: Tinker, Tailor, Soldier, Spy) היא דרמה לטלוויזיה בת שבעה חלקים משנת 1979 בהפקת ה-BBC ובבימויו של ג'ונתן פאוול. המיני-סדרה היא עיבוד לספר "החפרפרת" באותו שם מאת ג'ון לה קארה שיצא לאור בשנת 1974. בסדרה מככבים אלק גינס, איאן ריצ'רדסון, מייקל ג'ייסטון, אנתוני בייט, איאן באנן, ג'ורג' סיוול ומייקל אולדרידג'. השידור הראשון בבריטניה היה מ-10 בספטמבר עד 22 באוקטובר 1979, ובארצות הברית שודרה הסדרה החל מ-29 בספטמבר 1980.

החפרפרת
Tinker Tailor Soldier Spy
Tinkertailor.jpg
מבוסס על החפרפרת עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סדרת דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
כותבים ארתור הופקרפט
ג'ון לה קארה
בימוי ג'ון אירווין
שחקנים אלק גינס
מייקל ג'ייסטון
אנתוני בייט
ג'ורג' סיוול
פסקול ג'פרי בורגון
ארץ מקור בריטניה
שפות אנגלית
מספר עונות 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר פרקים 7
תוכנית המשך כל אנשי סמיילי
הפקה
מפיק ג'ון פאוול
חברת הפקה פרמאונט, BBC עריכת הנתון בוויקינתונים
הפצה BBC Worldwide עריכת הנתון בוויקינתונים
עורכים כריס וימבל
קלייר דאגלס
אתר צילומים לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
צלמים טוני פירס-רוברטס
שידור
רשת שידור BBC2
תקופת שידור מקורית 10 בספטמבר 1979 – 22 באוקטובר 1979
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בארצות הברית הושמטו סצנות אחדות והסדרה קוצרה לשישה חלקים.[1] היו גם שינויים ברצף העלילה. בסדרה המקורית סמיילי מבקר את קוני זאקס לפני שפיטר גווילאם פורץ ל"כיכר", ואילו בגרסה האמריקנית הפכו את הסדר בהתאם להתרחשויות ברומן.

תקציר עלילהעריכה

ג'ורג' סמיילי (אלק גינס) סגן ראש שירות הביון הבריטי (SIS) נאלץ לפרוש מעבודתו בעקבות "מבצע הוכחה", משימת ריגול כושלת בצ'כוסלובקיה. הסוכן הוותיק ג'ים פרידו (איאן בנן) נשלח לפראג כדי לפגוש גנרל צ'כי, שלו פרטים מזהים על מרגל סובייטי השתול בדרגים הגבוהים ביותר של שירות הביון הבריטי, הידוע בשם "הכיכר" והשוכן בכיכר קיימברידג' שבלונדון.

המשימה נכשלה ופרידו שנורה בכתפו, נלכד, ומעונה קשות על ידי הסובייטים. ראש השירות, הידוע רק בשם "קונטרול", מסולק במהרה ובמקומו מתמנה פרסי אלליין (אולדרידג'). לאובססיה של "קונטרול" לגבי החפרפרת הסובייטית אין שותפים בקרב אנשי "הכיכר". נהפוך הוא, הבריטים מאמינים שסוכן משלהם פועל ב"מרכז המוסקובאי", ומעביר להם מידע סודי ביותר במבצע ששם הקוד שלו הוא "מבצע כישוף".

החששות לגבי החפרפרת מתעוררים שוב כשסוכן בשם ריקי טאר שנעלם בפורטוגל, חוזר לאנגליה עם ראיות חדשות המגבות את התאוריה של קונטרול, אבל זהותו של האיש אינה ידועה. קונטרול צמצם את רשימת החשודים לארבעה – רוי בלאנד, טובי אסטרהאזה, ביל היידון ופרסי אלליין – שלכולם תפקידים בכירים בכיכר. מכיוון שלמרגל הסובייטי הסמוי יש השפעה ניכרת בכיכר, הבריטים אינם יכולים לסמוך על אנשי השירות בחשיפת החפרפרת, ואפילו לדעת על עצם החקירה. במקום זאת נקרא סמיילי לפתוח בחקירה ולגלות את החפרפרת.

בהנחייתו של אוליבר לאקון, תת-שר לענייני מודיעין, מתחיל סמיילי לחקור בחשאי את האירועים של "מבצע הוכחה", שלדעתו יובילו אותו לזיהוי החפרפרת, ששם הקוד שלה הוא "ג'רלד". בעזרתו של בן החסות שלו, גווילאם, חושף סמיילי מזימה מחוכמת וגם מעשה של בגידה במולדת, בשירות ובחברים.[2]

צוות השחקניםעריכה

הפקהעריכה

לפני תחילת הצילומים ביקש אלק גינס מג'ון לה קארה להציג אותו בפני מרגל אמיתי שיסייע לו בהכנות לתפקיד. לה קארה הזמין את גינס לארוחה עם סר מוריס אולדפילד (אנ') שהיה ראש שירות הביון בשנים 1973 עד 1978. במהלך הארוחה בחן גינס בדקדקנות את התנועות והגינונים של סר מוריס, כדי להשתמש בהם בהופעתו.[3]

אתרי הצילומים של הסדרה היו בגלאזגו שבסקוטלנד, אוניברסיטת אוקספורד באוקספורדשייר, בבית הספר "ברדון" במחוז גלוסטרשייר (שם מלמד הדמות ג'ים פרידו), ובעיר לונדון.

מוזיקהעריכה

המוזיקה המלווה את רשימת הקרדיטים בסיום כל פרק היא עיבוד של "נונק דימיטיס" ("אדוני, עתה הרשה לעבדך למות בשלום") מתוך "ספר התפילה המקובלת" (אנ'). את הלחן כתב ג'פרי בורגון (אנ') לעוגב, לחצוצרה ולקול טרבל (אנ'). בורגון זכה בפרס איבור נובלו לשנת 1979 על לחן זה.[4] השיר דורג בין עשרת הגדולים במצעד הסינגלים הבריטי.

פרסיםעריכה

שנה פרס מועמדות תוצאה
זכייה פרס באפט"א לטלוויזיה לשחקן הטוב ביותר אלק גינס זכייה
1980 פרס באפט"א לטלוויזיה לצלם הטוב ביותר טוני פירס-רוברטס זכייה
1980 פרס באפט"א לטלוויזיה לשחקנית הטובה ביותר בריל ריד מועמדות
1980 פרס באפט"א לטלוויזיה לעיצוב התלבושות הטוב ביותר ג'ויס מורטלוק מועמדות
1980 פרס באפט"א לטלוויזיה לעיצוב הטוב ביותר אוסטן ספריגס מועמדות
1980 פרס באפט"א לטלוויזיה לסדרת הדרמה הטובה ביותר ג'ונתן פאוול וג'ון אירבינג מועמדות
1980 פרס באפט"א לטלוויזיה לסאונד הטוב ביותר מלקולם וברלי מועמדות
1980 פרס באפט"א לטלוויזיה לעיצוב גרפי הטוב ביותר דאגלס בורד מועמדות
1980 פרס באפט"א לטלוויזיה לעריכה הטובה ביותר כריס וימבל & קלייר דאגלס מועמדות
1980 פרס Broadcasting Press Guild לשחקן הטוב ביותר אלק גינס זכייה
1980 פרס Broadcasting Press Guild לסדרת הדרמה הטובה ביותר זכייה
1981 פרס אמי לבידור בפריים טיים למיני-סדרה ז'אק ונצה (מפיק בפועל), ג'ונתן פאוול (מפיק) וסמואל פול (מפיק הסדרה) מועמדות

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Kung, Michelle (2 בדצמבר 2011). "‘Tinker Tailor Soldier Spy’ Miniseries Director John Irvin on the New Film". The Wall Street Journal. בדיקה אחרונה ב-26 בדצמבר 2014. the seven-episode series — which was condensed to six episodes for U.S. audiences 
  2. ^ Lim, Dennis (27 בנובמבר 2011). "A Second Look: 'Tinker, Tailor, Soldier, Spy' miniseries". LA Times. בדיקה אחרונה ב-12 בספטמבר 2012. 
  3. ^ le Carré, John (11 באוקטובר 2002). "Over lunch, he turned himself into a spy". The Guardian (London). ISSN 0261-3077. OCLC 60623878. בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2013. 
  4. ^ "Geoffrey Burgon, British composer". Boston.com. 24 בספטמבר 2010.