הידרוגרפיה
(הופנה מהדף הידרוגרף)
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב כנקודות ובקיצור רב מדי. | |
הידרוגרפיה (באנגלית: Hydrography) הוא תחום בגאוגרפיה העוסק במים ובשימושיהם השונים בכדור הארץ.
תת נושא בהידרוגרפיה הוא אנרגיה הידרואלקטרית – הפקת חשמל מזרימת המים.
אטימולוגיה עריכה
מקור השם הוא ביוונית: "הידרו" – משמעותה "מים", "גרפיה" – רישום.
מושגי יסוד במים עריכה
- מעגל המים - תנועת המים המחזורית בטבע,
- סוגי המים השונים.
- מים שפירים - מים מתוקים המתאימים לשתייה. מי גשמים, מי שיטפונות.
- מים מלוחים - מי ים וימות בעלי רמת מליחות גבוהה שאינם מתאימים לשתייה.
- מי קולחין - מי ביוב מטוהרים או מים משימוש ביתי שאפשר להשתמש בהם לחקלאות ותעשייה.
- מים מליחים - מים מלוחים יותר ממים מתוקים ופחות מלוחים ממי ים. מגיעים בדרך כלל ממעיינות וניתנים לשימוש בתעשייה ובחקלאות.
- מי תהום - מאגר מי מתוקים ראויים לשתייה, הנמצא בשכבת האקוויפר. שכבת מים זו מתחדשת לאחר הגשמים.
- מים פוסיליים - מאגר מים תת-קרקעי, שנלכדו כתוצאה מתזוזה של השכבות. מים אלו מליחים ומתאימים אך ורק לשימוש בחקלאות. מים אלו אינם מתחדשים.
- מי מושבים - מים שעברו סינון וטהור וניתנים לשימוש בעיקר להשקיה.
- מי שפכים - מים מזוהמים משימוש ביתי, תעשייתי או חקלאי, חלקם רעילים.
- התפלה - הפיכת מים מלוחים ומליחים למים מתוקים הניתנים לשתייה.
- זרימת מים בטבע. בגאוגרפיה משתמשים במונחים שונים לתיאור מים. "נגר" זו זרימת מים. ישנם שני סוגי נגרים.
- קו פרשת המים - קו דמיוני המחבר את הנקודות הגבוהות ביותר בשטח. לקו זה יש משמעות רבה שכן מהקו הזה מי הגשמים היורדים מתפצלים וזורמים לשני כיוונים שונים
- נחל - תוואי הדרך בה זורמים כמות גדולה של מים על פני השטח. לרוב מקור המים הוא בגשמים
- יובל - נחל עם כמות מים קטנה שמתחבר או מתפצל מהנחל המרכזי
- ספיקה - כמות המים שיש בנחל בלשון הגאוגרפיה. בנהר לרוב תהייה ספיקת מים גבוהה
- גדה - הצד של הנחל
- אפיק - רוחב הנחל מגדה אחת לגדה השנייה
- מוצא - המקום בו מתחילה הזרימה של הנחל
- אגן ניקוז - אפיק זרימת הנחל
- אגן היקוות - השטח בו יורד הגשם הנאסף לנחל מסוים
- בסיס הסחיפה - המקום בו מסתיים הנחל. בדרך כלל הנחל יסתיים בים. לצורה בה הנחל מתחבר לים קוראים שפך. ישנם שלושה סוגי שפכים:
- משפך - זרימה של מים ישירות לים, בדרך כלל בשיפוע שלילי לכיוון הים.
- דלתה - פיצול הנהר להרבה יובלים על שטח גדול לפני שהוא מתחבר לים. הדלתה היא אזור טוב לחקלאות, בשל הסחף ששקע בה, שהוא מקור עשיר לדשן אורגני.
- אסטואר - ישנו כמו מפרץ שאליו זורמים מי הנחל. הים חודר ליבשה ומתחבר לנחל. מקור המילה היא לשון ים. אסטואר הוא מקום מוגן מרוחות וסערות, ולכן ישמש מקום בטוח להקמת נמל.
- אקוויפר - שכבת קרקע ספוגית מתחת לפני השטח שיכולה לאגור בתוכה מי תהום.
- אקוויקלוד - שכבת קרקע אטומה המונעת ממי התהום להמשיך לחלחל לתוך האדמה
- משטר זרימה - כמות המים הזורמים בנחל לפי ארבע עונות השנה. לפי גאות או שפל
- באביב - גאות גדולה. כמות המים הרבה ביותר, השלגים מפשירים וגורמים לנהרות להתמלא.
- קיץ - שפל קטן. לא יורדים גשמים והחום גורם לאידוי המים. בנוסף לשאיבה התמידית מהנהרות.
- סתיו - שפל גדול. כמות המים הקטנה ביותר, עדיין לא יורדים גשמים וממשיכות תופעות האידוי והשאיבה.
- חורף - גאות קטנה - יורדים גשמים ומתחילים למלא את הנהרות
- מהלך הזרימה - מתייחס לכיוון זרימת הנהר, צורת הנהר ועוד.
- סלע רך - יגרום לנהר להתפתל
- סלע קשה - יגרום לנהר לזרום ישר
ניצול המים עריכה
בהידרוגרפיה בודקים את הדרכים השונות האם מנצלים או לא את המים. צורות הניצול השונות הן:
קישורים חיצוניים עריכה
- הידרוגרפיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)