הידרוגרפיה

הידרוגרפיה (באנגלית: Hydrography) הוא תחום בגאוגרפיה העוסק במים ובשימושיהם השונים בכדור הארץ.

אגם מים מתוקים בקנדה

תת נושא בהידרוגרפיה הוא אנרגיה הידרואלקטרית – הפקת חשמל מזרימת המים.

אטימולוגיה

מקור השם הוא ביוונית: "הידרו" – משמעותה "מים", "גרפיה" – רישום.

מושגי יסוד במים

• מעגל המים – תנועת המים המחזורית בטבע,
  • השמש מחממת את הים וגורמת לאידוי.
  • האדים מתחברים לטיפות ונוצרים עננים.
  • העננים מורידים גשם ביבשה.
  • הגשם זורם בנחלים לים וחוזר חלילה.
  • פן ביני – אזור המגע והגבול הדמיוני בין מי התהום המתוקים למי הים המלוחים.

• סוגי המים השונים.
  • מים שפירים – מים מתוקים המתאימים לשתייה. מי גשמים, מי שיטפונות.
  • מים מלוחים – מי ים וימות בעלי רמת מליחות גבוהה שאינם מתאימים לשתייה.
  • מי קולחין – מי ביוב מטוהרים או מים משימוש ביתי שאפשר להשתמש בהם לחקלאות ותעשייה.
  • מים מליחים – מים מלוחים יותר ממים מתוקים ופחות מלוחים ממי ים. מגיעים בדרך כלל ממעיינות וניתנים לשימוש בתעשייה ובחקלאות.
  • מי תהום – מאגר מי מתוקים ראויים לשתייה, הנמצא בשכבת האקוויפר. שכבת מים זו מתחדשת לאחר הגשמים.
  • מים פוסיליים – מאגר מים תת-קרקעי, שנלכדו כתוצאה מתזוזה של השכבות. מים אלו מליחים ומתאימים אך ורק לשימוש בחקלאות. מים אלו אינם מתחדשים.
  • מי מושבים – מים שעברו סינון וטהור וניתנים לשימוש בעיקר להשקיה.
  • מי שפכים – מים מזוהמים משימוש ביתי, תעשייתי או חקלאי, חלקם רעילים.

• התפלה – הפיכת מים מלוחים ומליחים למים מתוקים הניתנים לשתייה.

• זרימת מים בטבע. בגאוגרפיה משתמשים במונחים שונים לתיאור מים. "נגר" זו זרימת מים. ישנם שני סוגי נגרים.
  • נגר עילי – זרימת מים מעל פני הקרקע, אגם נהר ים וכו'.
  • נגר תחתי – זרימת מים מתחת לפני השטח, נקראים גם מי תהום

• קו פרשת המים – קו דמיוני המחבר את הנקודות הגבוהות ביותר בשטח. לקו זה יש משמעות רבה שכן מהקו הזה מי הגשמים היורדים מתפצלים וזורמים לשני כיוונים שונים
• נחל – תוואי הדרך בה זורמים כמות גדולה של מים על פני השטח. לרוב מקור המים הוא בגשמים
• יובל – נחל עם כמות מים קטנה שמתחבר או מתפצל מהנחל המרכזי
• ספיקה – כמות המים שיש בנחל בלשון הגאוגרפיה. בנהר לרוב תהייה ספיקת מים גבוהה
• גדה – הצד של הנחל
• אפיק – רוחב הנחל מגדה אחת לגדה השנייה
• מוצא – המקום בו מתחילה הזרימה של הנחל
• אגן ניקוז – אפיק זרימת הנחל
• אגן היקוות – השטח בו יורד הגשם הנאסף לנחל מסוים

• בסיס הסחיפה – המקום בו מסתיים הנחל. בדרך כלל הנחל יסתיים בים. לצורה בה הנחל מתחבר לים קוראים שפך. ישנם שלושה סוגי שפכים:
  • משפך – זרימה של מים ישירות לים, בדרך כלל בשיפוע שלילי לכיוון הים.
  • דלתה – פיצול הנהר להרבה יובלים על שטח גדול לפני שהוא מתחבר לים. הדלתה היא אזור טוב לחקלאות, בשל הסחף ששקע בה, שהוא מקור עשיר לדשן אורגני.
  • אסטואר – ישנו כמו מפרץ שאליו זורמים מי הנחל. הים חודר ליבשה ומתחבר לנחל. מקור המילה היא לשון ים. אסטואר הוא מקום מוגן מרוחות וסערות, ולכן ישמש מקום בטוח להקמת נמל.

• אקוויפר – שכבת קרקע ספוגית מתחת לפני השטח שיכולה לאגור בתוכה מי תהום.
• אקוויקלוד – שכבת קרקע אטומה המונעת ממי התהום להמשיך לחלחל לתוך האדמה
• משטר זרימה – כמות המים הזורמים בנחל לפי ארבע עונות השנה. לפי גאות או שפל
  • באביב – גאות גדולה. כמות המים הרבה ביותר, השלגים מפשירים וגורמים לנהרות להתמלא.
  • קיץ – שפל קטן. לא יורדים גשמים והחום גורם לאידוי המים. בנוסף לשאיבה התמידית מהנהרות.
  • סתיו – שפל גדול. כמות המים הקטנה ביותר, עדיין לא יורדים גשמים וממשיכות תופעות האידוי והשאיבה.
  • חורף – גאות קטנה – יורדים גשמים ומתחילים למלא את הנהרות
• מהלך הזרימה – מתייחס לכיוון זרימת הנהר, צורת הנהר ועוד.
  • סלע רך – יגרום לנהר להתפתל
  • סלע קשה – יגרום לנהר לזרום ישר

ניצול המים

בהידרוגרפיה בודקים את הדרכים השונות האם מנצלים או לא את המים. צורות הניצול השונות הן:

• אנרגיה – האם משתמשים בנהר או בים ליצור חשמל הידרו-אלקטרי על ידי תנועת המים
• חקלאות – האם יש שימוש במים להשקיה או לדייג
• תחבורה – האם קיימים נתיבי שיט לאורך הנהרות או הים
• מקום ישוב – האם הוקמו מקומות ישוב לארוך הנהר או החופים
• תעשייה – האם יש ניצול של מים לצורכי תעשייה, לקירור מכונות לדוגמה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הידרוגרפיה בוויקישיתוף

• הידרוגרפיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)