הידרוגרפיה

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב כנקודות ובקיצור רב מדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הידרוגרפיהאנגלית: Hydrography) הוא תחום בגאוגרפיה העוסק במים ובשימושיהם השונים בכדור הארץ.

אגם מים מתוקים בקנדה

תת נושא בהידרוגרפיה הוא אנרגיה הידרואלקטרית – הפקת חשמל מזרימת המים.

אטימולוגיהעריכה

מקור השם הוא ביוונית: "הידרו" – משמעותה "מים", "גרפיה" – רישום.

מושגי יסוד במיםעריכה

  • מעגל המים - תנועת המים המחזורית בטבע,
    • השמש מחממת את הים וגורמת לאידוי.
    • האדים מתחברים לטיפות ונוצרים עננים.
    • העננים מורידים גשם ביבשה.
    • הגשם זורם בנחלים לים וחוזר חלילה.
    • פן ביני - אזור המגע והגבול הדמיוני בין מי התהום המתוקים למי הים המלוחים.
  • סוגי המים השונים.
    • מים שפירים - מים מתוקים המתאימים לשתייה. מי גשמים, מי שיטפונות.
    • מים מלוחים - מי ים וימות בעלי רמת מליחות גבוהה שאינם מתאימים לשתייה.
    • מי קולחין - מי ביוב מטוהרים או מים משימוש ביתי שאפשר להשתמש בהם לחקלאות ותעשייה.
    • מים מליחים - מים מלוחים יותר ממים מתוקים ופחות מלוחים ממי ים. מגיעים בדרך כלל ממעיינות וניתנים לשימוש בתעשייה ובחקלאות.
    • מי תהום - מאגר מי מתוקים ראויים לשתייה, הנמצא בשכבת האקוויפר. שכבת מים זו מתחדשת לאחר הגשמים.
    • מים פוסיליים - מאגר מים תת-קרקעי, שנלכדו כתוצאה מתזוזה של השכבות. מים אלו מליחים ומתאימים אך ורק לשימוש בחקלאות. מים אלו אינם מתחדשים.
    • מי מושבים - מים שעברו סינון וטהור וניתנים לשימוש בעיקר להשקיה.
    • מי שפכים - מים מזוהמים משימוש ביתי, תעשייתי או חקלאי, חלקם רעילים.
  • התפלה - הפיכת מים מלוחים ומליחים למים מתוקים הניתנים לשתייה.
  • קו פרשת המים - קו דמיוני המחבר את הנקודות הגבוהות ביותר בשטח. לקו זה יש משמעות רבה שכן מהקו הזה מי הגשמים היורדים מתפצלים וזורמים לשני כיוונים שונים
  • נחל - תוואי הדרך בה זורמים כמות גדולה של מים על פני השטח. לרוב מקור המים הוא בגשמים
  • יובל - נחל עם כמות מים קטנה שמתחבר או מתפצל מהנחל המרכזי
  • ספיקה - כמות המים שיש בנחל בלשון הגאוגרפיה. בנהר לרוב תהייה ספיקת מים גבוהה
  • גדה - הצד של הנחל
  • אפיק - רוחב הנחל מגדה אחת לגדה השנייה
  • מוצא - המקום בו מתחילה הזרימה של הנחל
  • אגן ניקוז - אפיק זרימת הנחל
  • אגן היקוות - השטח בו יורד הגשם הנאסף לנחל מסוים
  • בסיס הסחיפה - המקום בו מסתיים הנחל. בדרך כלל הנחל יסתיים בים. לצורה בה הנחל מתחבר לים קוראים שפך. ישנם שלושה סוגי שפכים:
    • משפך - זרימה של מים ישירות לים, בדרך כלל בשיפוע שלילי לכיוון הים.
    • דלתה - פיצול הנהר להרבה יובלים על שטח גדול לפני שהוא מתחבר לים. הדלתה היא אזור טוב לחקלאות, בשל הסחף ששקע בה, שהוא מקור עשיר לדשן אורגני.
    • אסטואר - ישנו כמו מפרץ שאליו זורמים מי הנחל. הים חודר ליבשה ומתחבר לנחל. מקור המילה היא לשון ים. אסטואר הוא מקום מוגן מרוחות וסערות, ולכן ישמש מקום בטוח להקמת נמל.
  • אקוויפר - שכבת קרקע ספוגית מתחת לפני השטח שיכולה לאגור בתוכה מי תהום.
  • אקוויקלוד - שכבת קרקע אטומה המונעת ממי התהום להמשיך לחלחל לתוך האדמה
  • משטר זרימה - כמות המים הזורמים בנחל לפי ארבע עונות השנה. לפי גאות או שפל
    • באביב - גאות גדולה. כמות המים הרבה ביותר, השלגים מפשירים וגורמים לנהרות להתמלא.
    • קיץ - שפל קטן. לא יורדים גשמים והחום גורם לאידוי המים. בנוסף לשאיבה התמידית מהנהרות.
    • סתיו - שפל גדול. כמות המים הקטנה ביותר, עדיין לא יורדים גשמים וממשיכות תופעות האידוי והשאיבה.
    • חורף - גאות קטנה - יורדים גשמים ומתחילים למלא את הנהרות
  • מהלך הזרימה - מתייחס לכיוון זרימת הנהר, צורת הנהר ועוד.
    • סלע רך - יגרום לנהר להתפתל
    • סלע קשה - יגרום לנהר לזרום ישר

ניצול המיםעריכה

בהידרוגרפיה בודקים את הדרכים השונות האם מנצלים או לא את המים. צורות הניצול השונות הן:

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הידרוגרפיה בוויקישיתוף