היטן

גשושית לחקר הירח

היטןיפנית: 飛天, שמיים באנגלית: Hiten, נודעה גם כ-MUSES-A) היא גשושית יפנית מסוג מקפת לחקר הירח, חלק מתוכנית MUSES של סוכנות החלל היפנית, ששוגרה ב-24 בינואר 1990. היטן היא הגשושית הירחית הראשונה של יפן, הגשושית הרובוטית הראשונה שהגיעה אל הירח מאז לונה 24, ששוגרה על ידי ברית המועצות ב-1976, והגשושית הירחית הראשונה שלא שוגרה על ידי ארצות הברית או ברית המועצות.[1]

היטן
飛天
מידע כללי
סוכנות חלל JAXA
מפעיל ISAS
יצרן המכון למדעי החלל והאסטרונאוטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך שיגור 24 בינואר 1990, 11:46 UTC
משגר Mu-3S-II
אתר שיגור מרכז החלל אצ'ינורמה ,יפן
משימה
סוג משימה מקפת (של כדור הארץ ואחר כך של הירח) והתרסקות (על הירח)
לוויין של כדור הארץ, הירח
נטייה 34.7 מעלה עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 4.7 יממה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקפות 10
גרם שמיים הירח
אתר נחיתה התרסקות ב-34°18′0″S 55°36′0″E / 34.30000°S 55.60000°E / -34.30000; 55.60000
תאריך נחיתה התרסקות - 10 באפריל 1993
משך המשימה הכולל 24 בינואר 1990 – הווה (34 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
משך המשימה 3 שנים, חודשיים ו־17 ימים
מידע טכני
משקל בשיגור 197 ק"ג
משקל 143 ק"ג
כוח 110 ואט
קוטר 1.4 מטרים
גובה 1.8 מטרים
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 20448
מאגר המידע הלאומי 1990-007A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
האגורומו
飛天
מידע כללי
סוכנות חלל JAXA
מפעיל המכון למדעי החלל והאסטרונאוטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצרן המכון למדעי החלל והאסטרונאוטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך שיגור 24 בינואר 1990 עריכת הנתון בוויקינתונים
משגר M-3S2 עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר שיגור מרכז החלל אוצ'ינורה עריכת הנתון בוויקינתונים
משימה
סוג משימה מקפת
לוויין של הירח
תאריך כניסה למסלול 18 במרץ 1990 (הכניסה למסלול לא אומתה)
נטייה 34.7 מעלה עריכת הנתון בוויקינתונים
אפואפסיד 20,000 ק"מ (מוערך)
פריאפסיד 7,400 ק"מ (מוערך)
זמן הקפה 2.01 ימים (מוערך)
משך המשימה הכולל 24 בינואר 1990 – הווה (34 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
משקל 12 ק"ג
כוח 10 ואט
קישורים חיצוניים
מספר קטלוג לוויינים 20448
מאגר המידע הלאומי 1990-007A
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היטן נשאה עימה גשושית קטנה בשם האגורומו (Hagoromo), ששוחררה על יד הירח ויועדה להיכנס למסלול סביבו. היטן עצמה שוגרה למסלול אליפטי גבוה סביב כדור הארץ, עם אפוגיאה של 476,000 ק"מ, כך שהיא תחלוף על פני הירח 10 פעמים במהלך משימתה, שהסתיימה עם התרסקותה על הירח ב-10 באפריל 1993.

היטן נקראה על שמו של מלאך בודהיסטי מעופף (לעוף -飛 HI, שמיים- 天 TEN) המנגן מוזיקה. האגורמו נקראה על שם הרעלה ששימשה את היטן.[2]

מטרות המשימה

עריכה

המטרות המרכזיות של המשימה היו:[2]

  • בחינת יכולת שליטה במסלול הגשושית באמצעות כוח המשיכה של כדור הארץ והירח יחד.
  • הכנסת הגשושית האגורומו למסלול סביב הירח.
  • ביצוע ניסויי ניווט אופטיים על החללית, שיוצבה באמצעות סיבובה סביב עצמה.
  • בחינת "סבלנות" מחשב הגשושית ומערכת הטלמטריה לתקלות.
  • בחינת טכניקת ה"אירוברייק" (Aerobrake) - טכניקה להאטת גשושיות באמצעות חיכוך עם האטמוספירה.
  • לזהות ולמדוד את מסותיהם ומהירותם של מיקרו-מטאוריטים.

בהמשך המשימה נוספו עוד שלוש מטרות:[2]

מבנה החללית

עריכה

היטן נבנתה בצורת גליל בקוטר 1.4 מטרים ובגובה 0.8 מטרים. הגשושית האגורומו הורכבה בראש החללית. משקל החללית בשיגור היה 197 ק"ג - כאשר מתוכם 42 ק"ג הידרזין ו-12 ק"ג משקל הגשושית האגורומו. הגוף הגלגילי של הגשושית כוסה בתאים סולאריים שסיפקו כוח חשמלי של 110 ואט. בנוסף גובתה החללית בסוללה קטנה. החללית יוצבה על סיבובה סביב ציר הגליל במהירות של 10-20.5 סל"ד.

מערכת ההנעה והגישה של החללית כללה 8 מנועים בעלי דחף של 23 ניוטון ו-4 מנועים בעלי דחף של 3 ניוטון, שני חיישני שמש, סורק כוכבים ושלושה מדי תאוצה. מערכת הניווט האופטית כללה שני גלאי CCD לזיהוי הירח וכוכבים בהירים אחרים.

תקשורת עם החללית בוצעה באמצעות אנטנה קולינרית לטווח בינוני, שתי אנטנות דיפול לטווח קצר, משדרים ומקלטים. מחשב החללית כלל שלושה מעבדים נפרדים עם סך הכל 2 מגה-ביט ROM ו-512 קילו-ביט RAM.

פרופיל משימה

עריכה

היטן שוגרה ב-24 בינואר 1990, 11:46:00 UTC, על גבי משגר Mu-3S-II ממרכז החלל אוצ'ינורה שביפן, למסלול אליפטי גבוה סביב כדור הארץ. מהירות הכניסה למסלול הייתה קטנה ב-50 מ' לשנייה מהמתוכנן ולכן היטן נכנסה למסלול באפוגיאת 290,000 ק"מ במקום אפוגיאת 476,000 ק"מ. מספר תמרונים שבוצעו לאחר מכן תיקנו את מסלול הגשושית, שנכנסה בסופו של דבר למסלול המתוכנן ב-18 במרץ 1990.

באותו יום (ה-18 במרץ), כשהתקרבה היטן אל הירח בפעם הראשונה, היא שחררה את האגורומו למסלול סביבו. שש דקות לאחר השחרור ביצעה היטן את יעפה הקרוב ביותר על פני הירח במרחק של 16,472 ק"מ.

עד 4 במרץ 1991 השלימה היטן שבעה יעפים נוספים על פני הירח, ואז החלה את שלב ה"אירברייק" של משימתה. ב-19 במרץ 1991 טסה היטן אל תוך שכבת האטמוספירה העליונה של כדור הארץ, בגובה 125.5 ק"מ מעל האוקיינוס השקט במהירות 11 ק"מ בשנייה. החיכוך האט את מהירות הגשושית ב-1.712 מ' בשנייה כך שהאפוגיאה הונמכה ב-8,665 ק"מ. הייתה זו הפעם הראשונה שגשושית ביצעה תמרון בלימה אטמוספירית לשם שינוי מסלולה. תמרון אירוברייק נוסף בוצע ב-30 במרץ בגובה 120 ק"מ, שהאט את מהירות הגשושית ב-2.8 מ' בשנייה נוספים, והנמיך את האפוגיאה ב-14,000 ק"מ, ובזאת הסתיימה משימתה העיקרית של הגשושית שהחלה את משימתה המורחבת.

יעף תשיעי על פני הירח שימש להעלאת האפוגיאה ל-1,532,000 ק"מ. דבר זה היווה את הפעם הראשונה בה נעשה שימוש במסלול מעבר באנרגיה נמוכה לשם שינוי מסלול, והשימוש הראשון במעבר אל הירח שדורש 0 דלתא V. ב-2 באוקטובר 1991 היטן נלכדה זמנית בשדה הכבידה של הירח ואז הוכנסה למסלול לולאתי שעבר בנקודות לגראנז' L4 ו-L5, שם תרה אחר חלקיקי אבק "לכודים" (נקודות L4 ו-L5 הן נקודות "מאוזנות" מבחינת כוח הכבידה הפועל על גופים הנמצאים בהן). ב-15 בפברואר 1993, 13:33 UTC, כשחלפה היטן במרחק 422 ק"מ מהירח, נוצל רוב הדלק שנותר לה על מנת להכניסה למסלול סביבו. הדלק הנותר שימש לריסוק הגשושית, שמסלולה החל דועך כעבור חודשיים במסלול, על קרקע הירח ב-10 באפריל 1993, 18:03:25.7 UTC, ב-34°18′0″S 55°36′0″E / 34.30000°S 55.60000°E / -34.30000; 55.60000.

האגורומו

עריכה

האגורומו שוגרה על גבי היטן ב-24 בינואר 1990. ב-21 בפברואר 1990 כשל המשדר שעל גבי האגורומו והתקשורת עימה נפסקה. האגורומו שוחררה מהיטן ב-18 במרץ 1990 במטרה להיכנס למסלול סביב הירח. הצתת מנוע ההאטה של האגורומו אושרה על ידי תצפית מכדור הארץ, והוערך כי הגשושית נכנסה למסלול של 7,400 × 20,000 ק"מ עם זמן הקפה של 2.01 ימים. נתונים אלו מעולם לא אומתו, ובשל כך לא ידוע האם האגורומו אכן נכנסה למסלול סביב הירח.

האגורומו נבנתה בצורת פאון בעל 24 פאות, ברוחב 36 ס"מ, ובמשקל 12 ק"ג. מנוע רקטי, מונע בדלק מוצק, ובמשקל 4 ק"ג, הורכב בתוך הגשושית ושימש אותה בעת הכניסה למסלול. 16 מתוך 24 פאות הגשושית כוסו בתאים סולאריים שהפיקו יחד 10 ואט. תקשורת בוצעה באמצעות משדר ואנטנה שהורכבו בראש הגשושית. הגשושית לא נשאה עימה כלים מדעיים ורק מידע טכני, כמו הטמפרטורה, שודר לכדור הארץ.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא היטן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Hiten-Hagoromo Mission Profile"
  2. ^ 1 2 3 Hiten במסד הנתונית NSSDC