הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ
הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ הוא ספר מתוך סדרת ספרי סטאלג שעסקה ביחסים בין שבויים ושבויות לשובייהם הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא נחשב לאחד המפורסמים והידועים ביותר בסדרה.
הספר פורסם לראשונה בשנות השישים, ועורר סערה ציבורית רבה בשל תוכנו הפרובוקטיבי. תמונת השער של הספר שבה נראית אישה בחזייה ועליה סימני הצלפת שוט וצלב קרס על המצח, הוסיפה למחלוקת. הספר נחשב לספר פורנוגרפי ונעשה ריקול לכל העותקים שלו זמן קצר לאחר פרסומו. רק מספר עותקים בודדים שרדו והגיעו לידי אספנים. הוא הוחרם על-ידי הצנזורה וזכה לתואר "הספר הנורא והמזוויע ביותר שיצא אי-פעם בשפה העברית" [1][2]
הסופרת המוזכרת בספר היא מוניק קורנו אך כנראה מדובר בשם עט משום שחיפוש אחר שמה מגלה שמדובר בשם בדוי ואין סופרת כזו במציאות. זהות המחבר האמיתית נותרה בגדר תעלומה.[2]
עלילת הספר
עריכההספר מגולל את סיפורה של אישה צרפתייה בשם ננסי, שעולמה מתהפך כאשר הנאצים כובשים את צרפת. בעלה האהוב אנרי נלקח ממנה על ידי קולונל גרמני לאחר שננסי התחצפה והשפילה אותו בפני חייליו. הקולונל טוען שננסי היא "מרגלת חשובה" ולוקח אותה איתו חזרה לגרמניה. ננסי מספרת לפסיכיאטר שלה את כל מה שהתרחש בוילה של הקולונל תוך שהיא מתארת בפרטים את התנסויותיה, תחושותיה ומחשבותיה במהלך התקופה שבה הייתה בשבי.[2]
הערות שוליים
עריכה- ^ שליט, דוד (2002-06-20). "ידינו המסוקסות". Globes. נבדק ב-2024-06-30.
- ^ 1 2 3 הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ – חלק 2 – סטאלג – פודקאסט | מקריאים סטאלגים (באנגלית אמריקאית)