פתיחת התפריט הראשי
הגיליון הראשון של היישוב בעריכת בר-דרורא

הישוב היה שבועון מדיני-ספרותי, כהגדרתו, שראה אור בשנים תרפ"ה–תרפ"ז (מספטמבר 1925 עד אפריל 1927) בתל אביב.

המו"ל והעורך האחראי של שבועון "הישוב" היה יששכר-דב בר-דרורא, שגם הִרבה לכתוב בו בשמות-עט שונים, ובהם X ו-ב.ד. בערב ראש השנה תרפ"ה פרסם השבועון את מצעו הראשוני בדואר היום.[1]

שבועון "הישוב" נוסד סמוך להתארגנותה של "הפדרציה הציונית הכללית", שביקשה ללכד את הציבור שמחוץ למסגרת ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל. בפתח הגיליון הראשון של "הישוב"[2] הוצהר כי "באים אנו לעשות ניסיון של הוצאת שבועון א-מפלגתי בא"י, מתוך הכרה שיש בזה צרך. לא נרבה בהבטחות". אבל בגיליון האחרון של השנה הראשונה (כ"ח באלול תרפ"ה) סיכם העורך ש"הישוב", אף שאינו שייך לארגון או מפלגה, יש בו "נטייה בולטת להמעמד הבינוני, ביחוד שביחוד להמעמד החקלאי [...] 'הישוב' השתדל לתת פה למעמד זה, שכבר נחשב במתים."

שבועון "הישוב" היווה שופר לעניינו של "המחנה האזרחי". חלק מן הכותבים, ובראשם העורך בר-דרורא, נמנו עם פעילי פדרציית הציונים הכלליים, והיו בכותבים מי שישמשו מאוחר יותר כראשי מפלגת "ההתאחדות האזרחית-לאומית" שנוסדה ב-1927, ובהם דוד איזמוז'יק, עובד בן עמ"י, זלמן דוד ליבונטין, משה סמילנסקי, זלמן אפשטיין, סעדיה שושני ויהושע סופרסקי. השבועון העניק במה לאנשי הסתדרות בני בנימין, שבר-דרורא כיהן באותה התקופה כמנהל הבנק שלה. תרמו מפרי עטם גם אנשי המושבות צבי נחמיה בוטקובסקי מחדרה ומשה איכילוב מפתח תקווה ואף אנשי התנועה הרוויזיוניסטית, ובהם ירוחם פיליפ קורנגרין, צבי אליהו כהן, וולפגנג פון וייזל ובצלאל אליצדק (קלוזנר).

השבועון היה מקורב לחוגי סופריו וקוראיו של "דואר היום", שבו הועסק בר-דרורא (בשמו – דרורי) כעורך האחראי. זיקתם של "הישוב" ושל בר-דרורא ל"דואר היום" באה לביטוי, בין היתר, בהגדרתו כ"שבועון מדיני-ספרותי" בדומה לכותר המשנה של "דואר היום" – "עיתון יומי מדיני ספרותי ומסחרי", וכן באימוץ כמה מחידושי הלשון של איתמר בן-אב"י, כגון "ירכתונים" (פיליטונים), שלא נקלטו במקומות אחרים.

מערכת "הישוב" פעלה גם כהוצאת ספרים. במסגרתה ראו אור ספרו של י. יערי (פולסקין), "מ. דיזנגוף חייו ופעולותיו" (תרפ"ז, 1926) וכן "ביוגרפיה של סיר הרברט סמואל" מאת י. יערי (פולסקין). פרקי ספרו של אהרון אהרונסון, "עכו", לוקטו מעזבונו ופורסמו לראשונה ב"הישוב" ואחרי כן נדפסו כספר. השבועון קיים את הבטחתו לפעול בשדה הספרות. פורסמו בו שיריו של י.צ. רמון ולקטים משירי היינה בתרגום ש. בן ציון. כמו כן הופיעו בו מדור "הערות בלשניות" של י. גרזובסקי וכן סקירות ספרים מידי אברהם כהנא. ב"הישוב" ראו אור – בהמשכים – המחזות "המשיח האילם" מאת דוד פינסקי (בתרגום ק.י. סילמן) ו"חנֻכָּה" מאת ק.י. סילמן וכן פרקים מזכרונותיו של זלמן דוד ליבונטין – "לארץ אבותינו".

לקריאה נוספתעריכה

  • יגאל דרורי, בין ימין לשמאל: "החוגים האזרחיים" בשנות העשרים. תל אביב: מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, 1990

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "הישוב", דואר היום, 22 בספטמבר 1924
  2. ^ הישוב, א' תשרי תרפ"ה, 1924