פתיחת התפריט הראשי

תופעה היא כל התרחשות הניתנת לצפייה. בשימושו העממי, מתייחס המונח לאירוע יוצא דופן.

לפי הבלשן יצחק אבינרי, את המילה העברית תופעה חידש הבלשן יצחק אפשטיין.[1]

תוכן עניינים

סוגי תופעותעריכה

במציאות, ניתן להבנות תרחישים רבים כ"תופעות", הן ברמת המיקרו, והן ברמת המאקרו, להלן כמה דוגמאות נפוצות להבניות כאלה.

תופעת טבעעריכה

  ערך מורחב – תופעת טבע

תופעת טבע היא התרחשות בטבע ללא התערבות אדם, מתוקף חוקי הטבע בלבד. תופעות טבע מקיפות מגוון רחב של תחומים והיבטים של הטבע, כגון תופעות מטאורולוגיות, תופעות גאולוגיות ותופעות ביולוגיות. תופעות טבע שונות כגון צונאמי או הוריקן יכולות לגרום להרס רב בסביבה ולאדם והם נקראות אסונות טבע.

תופעה מדעיתעריכה

במובן המדעי, תופעה היא כל אירוע הניתן לצפיה, או לקליטה של הנתונים הנוגעים בו בדרך אחרת. התופעה יכולה להיות שגרתית או שלא, וייתכן כי דרוש מכשיר כלשהו על מנת לאסוף נתונים הקשורים בה. לדוגמה, תופעות שונות בפיזיקה הן תכונות של חומרים, אנרגיה וזמן, כמו כוח המשיכה, אותו גילה אייזיק ניוטון או תנועת מטוטלת, בה צפה גלילאו גליליי.

על מנת להסביר תופעה או סדרת תופעות מדעיות משתמשים בתאוריה מדעית.

תופעה חברתיתעריכה

תופעה חברתית מתייחסת להתנהגות קבוצה של פרטים, בדרך כלל אנשים. התנהגות זו משפיעה או מושפעת מפרטים אחרים. תופעות חברתיות יכולות להתפשט לחברה רחבה יותר, או לחלופין להתפס כסטייה חברתית, ואף להאסר.

ההבחנה הפילוסופיתעריכה

  ערך מורחב – פנומנולוגיה

תופעה מוחשית כפרשנות סובייקטיבית לתופעה טבעיתעריכה

הפילוסוף הנודע עמנואל קאנט יצר הפרדה בין התופעה, שהיא התפיסה החושית של האירוע לבין "הדבר שלעצמו". קאנט סבר כי התופעה היא החוויה, שהיא התפיסה הסובייקטיבית של האינדיבידואל. התופעה היא למעשה ההפשטה של ​​הדבר, מכיוון שהדבר עצמו אינו נמצא באופן ישיר בתודעת הצופה.

לדברי הפילוסוף גיאורג וילהלם פרידריך הגל, החושים מביאים את האובייקט להכרתנו והופכים אותו לתודעה חושית. תודעה חושית זו הופכת ברוחנו לתודעה מדעית (או דתית), ותודעה מדעית זו הופכת בהמשך הדרך ל"דעה המוחלטת", כלומר להכרה אמיתית ושלמה. פילוסופים שונים טענו כי לאובייקטים אין קיום מחוץ להכרתנו ולמודעותנו, שכן אין לנו אפשרות להכיר בתכונותיהם האמיתיות.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא תופעה בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יצחק אבינרייד הלשון, יזרעאל, 1964, עמ' 194