פתיחת התפריט הראשי
שער כתב העת הכרמל, שנה ג גיליון א, ה'תרל"ה (1875)
"הכרמל" החודשי, גיליון ניסן ה'תרל"ב (1872)

"הכרמל" היה כתב עת עברי בעריכת שמואל יוסף פין שיצא לאור בעיר וילנה שבצפון-מערב האימפריה הרוסית (ליטא) בשנים 18601880, בתחילה כשבועון ואחר כך כירחון.

פין קיבל את הרישיון להוצאת "הכרמל" בנובמבר 1859, בערך באותו זמן שבו ניתן לאלכסנדר צדרבוים (ארז) הרישיון להוצאת "המליץ" באודסה. מטרתו הייתה להוציא כתב עת שיפנה לא רק לחוגי המשכילים אלא לכל ענפי החברה היהודית. העיתון החל לצאת בתמוז תר"ך (יוני 1860) במתכונת שבועון. היו בו תרגומים של הודעות הממשלה, מאמרים מחקריים ומדעיים בחלק עיוני שנקרא "השרון", ומוסף ברוסית, שהיה מתנאי הרישיון. מאמצע שנות ה-60 גבר חלקו של החלק החדשותי בכתב העת, והחלו לפרסם בו מאמרים פובליצסטיים מפרי עטם של בני הדור הצעיר והרדיקלי של ההשכלה ברוסיה, על פי מדיניות עריכה ליברלית למדי של פין. בין הכותבים ב"הכרמל" היו יהודה ליב גורדון (שפרסם בו את שירו החשוב "הקיצה עמי"), יחיאל מיכל פינס, אברהם אורי קובנר, אברהם פפירנא ורבים אחרים. פין עצמו כתב בכתב העת מאמרים פובליציסטיים רבים. הוא קרא להשתלבות היהודים בכלכלה ובתעשייה המודרנית, לחינוך מודרני ולשחרור האישה היהודייה. ב-1868 פתח מעל דפי כתב העת פולמוס, כשהציע שינויים הלכתיים קלים בהוראת שעה (היתר קטניות בפסח בשעת מחסור). למרות הבמה שנתן להם פין, התרעמו המשכילים הרדיקלים על עמדתו השמרנית ופשרנותו, וחלקם פנו לבמות אחרות.

החל בגיליון 14 של שנה ג' (י"ח בחשוון תרכ"ג) נדפס כתב העת בדפוס פין-רוזנקרנץ בווילנה, שהיה בבעלות משותפת של פין והאחים רוֹזֶנקרַנץ–שריפטזֶצֶר–ציוֹנסוֹן, זמן קצר לאחר היווסדו.[1] בעקבות עומס עבודה וקשיים כלכליים שינה פין ב-1870 את אופיו של "הכרמל" והפך אותו משבועון לירחון. כתב העת התמקד כעת יותר במחקר ובחכמת ישראל, ופורסמו בו בין השאר מאמרים של שלמה בובר, אד"ם הכהן, חיים זליג סלונימסקי, משה שטיינשניידר, הלל נח מגיד שטיינשניידר ושל פין עצמו. כשכתב פרץ סמולנסקין ביקורת חריפה על משה מנדלסון, "אבי תנועת ההשכלה", יצא פין במאמר להגנת מנדלסון. לקראת סוף שנות השבעים עבר מוקד הדיון בשאלות השעה לכתבי עת אחרים, בעיקר "השחר" ו"המליץ"; פין מסר את מלאכת העריכה לעוזריו, חיים ליב קצנלנבוגן, משה שמעון אנטוקולסקי וחיים ליב מארקון, ובסופו של דבר סגר את "הכרמל" ב-1880.

לקריאה נוספתעריכה

  • גדליה אלקושי, "העתונות העברית בוילנה במאה ה-19", העבר יג (תשכ"ו), 59–97; יד (תשכ"ז), 105–152.
  • יוסף קלוזנר, היסטוריה של הספרות העברית החדשה, כרך ד, ירושלים תשי"ד, עמ' 115–120.
  • מהשכלה לוחמת להשכלה משמרת, מבחר מכתבי רש"י פין, ערך והקדים מבוא שמואל פיינר, ירושלים תשנ"ג, עמ' 26–36.
  • מנוחה גלבוע, לקסיקון העיתונות העברית במאות השמונה עשרה והתשע עשרה, ירושלים תשנ"ב, עמ' 157–162.
  • גדעון קוץ, חדשות וקורות הימים, מחקרים בתולדות העיתונות העברית והיהודית, ירושלים, 2013, (ראו במפתח).

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גדליה אלקושי, 'העתונות העברית בווילנה במאה ה-19', העבר יג (תשכ"ו), 88.