הלבנת שיניים
הלבנת שיניים היא טיפול אסתטי להבהרת צבע הבסיס של השן. בישראל ביצוע הלבנת שיניים מותר רק לרופא שיניים.[1] המונח הרווח בישראל הוא הלבנת השיניים, אך המונח הרפואי הנכון הוא הבהרת שיניים מאחר שבתהליך השן אינה משנה את גוונה ללבן יותר, אלא בעקבות סילוק צבענים משכבת הדנטין, השן תיראה בהירה יותר בתום התהליך. הלבנת שיניים אפשרית רק בעזרת ציפויי חרסינה לשן שיתנו צבע לבן.
רקע - השפעות על צבע השן עריכה
צבע השן מושפע משני אלמנטים המרכיבים אותה - זגוגית השן (או אמייל השן) ודנטין. הדנטין הוא השכבה הפנימית של השן וצבעו צהוב כהה. הזגוגית מצפה אותו וצבעה שקוף, המאפשר העברת אור אך אינו שקוף לגמרי. כאשר שכבת הזגוגית עבה, פחות צבע צהוב משכבת הדנטין חודר דרכה, והשן נראית בהירה יותר.
צבע השיניים בעת בקיעתן עלול להיות מושפע מגורמים שונים בזמן תקופת היווצרות השיניים. תקופה זו מתחילה בסוף התקופה העוברית ונמשכת עד גיל 18. השפעה כזו יכולה להיווצר מנטילת תרופות שונות, כגון האנטיביוטיקה טטראציקלין, בתקופה זו, היכולה לגרום לצביעה אפורה של השן בדרגות שונות של חומרה.[2] פגיעה כזו אפשרית גם בעובר במידה והאם נטלה את התרופה בזמן ההריון או בהנקה. כמו כן, במידה והילד חולה במחלת חום חריפה, השיניים הנמצאות בתהליך התפתחות עלולות להיפגע. פגיעה כזו עלולה להיווצר אצל עובר במידה ואמו חולה במחלה כשהיא בהריון מתקדם.
עם השנים, השיניים משנות את צבעם והופכות כהות יותר. שינוי הצבע יכול להיות פנימי או חיצוני לשן. וייתכנו מספר גורמים לתופעה זו:
- הידבקות לכלוך חיצוני לשן. הסוגים העיקריים של לכלוכים כאלו הם אבן שן, כתמי ניקוטין הנובעים מעישון, כתמי משקאות כהים (כגון קפה, תה וקולה), וצביעה הנגרמת על ידי שימוש ממושך במשחות שיניים או בשטיפות פה המכילות כלורהקסידין (chlorhexidine) או סטנוס פלואוריד; כמו כן יכול להופיע פס שחור אצל חלק מהאנשים, המופיע עקב נוכחות חיידקים הצוברים ברזל מהמזון שהם אוכלים. כל הצביעות המוזכרות בסעיף זה ניתנות להסרה בקלות על ידי השיננית או רופא השיניים ובדרך כלל אין צורך בטיפול "הלבנת שיניים" לצורך כך.
- התכהות הנוצרת עקב שחיקת שכבת הזגוגית שעל השן עקב וחדירת הצבע הצהוב של הדנטין דרכה. השחיקה יכולה להיות תקינה (נורמלית או "פיזיולוגית") או כתוצאה מאכילה לא-תקינה ("פתולוגית") כתוצאה משחיקת שיניים (ברוקסיזם), חשיפה ממושכת לגורמי סביבתיים שוחקים (כגון מגורים במדבריות) או אכילה של חומר סיבי שוחק.
- טיפולי שיניים: במהלך טיפול רופאי השיניים משתמשים בחומרים שיכולים לגרום לצביעת האמייל והדנטין, לדוגמה שחזורי אמלגם (סתימות כסופות) וכן שיניים לאחר טיפול שורש עלולות להיצבע בגוון אפור או אדמדם בגלל דליפת מרכיבים מהחומר הטיפולי אל רקמת כותרת השן.
- חבלה דנטלית. לעיתים עלולה שן המקבלת מכה ישירה לקבל גוון אפרפר. גוון זה נוצר בשל קריעה של כלי דם קטנים בתוך השן, הגורם לדימום לתוך צינורות מיקרוסקופיים הנמצאים בדנטין. הדם הנקרש באזור הזה משחיר עם הזמן, ונוצר "כתם שחור" המכונה המטומה. כמו כן, בחבלות במשנן הנשיר מסוג אינטרוזיה (כניסה של השן פנימה לכיוון החניכיים), תיתכן פגיעה בנבט השן הקבועה. לעיתים הפגיעה תפריע להתסיידות האמייל בצורה תקינה ועל השן הקבועה יכולים להיווצר כתמים לבנים שמעידים על הסתיידות לא מסודרת באזור הפגיעה.
- מחקרים מעידים על קיום מולקולות מיוחדות בתוך זגוגית השן שסופחות לתוכן חומרי צבע מתוך חלל הפה. צבע השן ילך ויכהה עם השנים ככל שחומרי הצבע יתאספו ויקלטו לתוך מולקולות אלו.
שיטות להבהרת שיניים עריכה
יש מספר דרכים לטפל בשינויי צבע בכותרת השן. מובן, שיש לאבחן את הגורם לשינוי צבע השן לפני הטיפול.
- הסרה של אבן שן וכתמי צבע חיצוניים מהשיניים על ידי השיננית או רופא השיניים. פעולה זו אינה משנה את צבע הבסיס של השן. טיפול זה חיוני גם לפני ביצוע הבהרה כימית או הבהרה באמצעות לייזר, כדי לנקות את פני השטח ולאפשר חדירה של החומר אל הדנטין. כמו כן, ישנם מספר תכשירים, כגון משחות שיניים, ומסטיקים, בדרך כלל על בסיס סודיום ביקרבונט ("סודה לאפיה"), אשר יצרניהם טוענים שיכולים לסייע בהסרת כתמים חיצוניים מפני שטח כותרת השן.
- הבהרה של כותרת השן באמצעות חומרים כימיים, בדרך כלל על בסיס מי חמצן. חומר זה מונח על גבי השן וחודר אל הדנטין באמצעות דיפוזיה דרך נקבוביות מיקרוסקופיות שבשן. ככל שריכוז חומר ההבהרה גבוה יותר, ניתן להחדיר אותו אל השן במהירות גבוהה יותר. לכן, ניתן לחלק את שיטות ההבהרה לשני סוגים. בהבהרה מיידית, המתבצעת לרוב במרפאה, משתמשים בחומר הבהרה בריכוז גבוה החודר לשן במהירות. לפני ההבהרה יש להפוך את חומר ההבהרה לפעיל (שפעול החומר), וזאת נהוג לעשות באמצעות חשיפתו לאור, חימומו או ערבובו בחומר אחר. בהבהרה ממושכת, משתמשים בחומר הבהרה בריכוז נמוך, שאינו מחייב השגחה רפואית צמודה. בשיטה זו, מתאים רופא השיניים סד לילה מפלסטיק למטופל, ומספק לו את תמיסת ההבהרה. המטופל ממלא את הסד בחומר ההבהרה ומניח את הסד בתוך הפה על גבי השיניים. הסד נשאר בפיו של המטופל בין שעה לעשר שעות (לרוב במהלך הלילה). בשיטה זו בדרך כלל מגיעים לגוון הרצוי בתוך 4–7 ימים. יתרונה של שיטת ההבהרה הממושכת הוא בשליטה שיש למלבין בגוון המבוקש. שכן, אם צבע השן אינו משביע את רצונו ניתן להמשיך את ההבהרה עד להגעה לגוון המבוקש. חסרונה של שיטת ההבהרה המיידית הוא בכך שקשה יותר לדעת מראש את תוצאות ההבהרה, שכן הן תלויות במבנה השן. אם שן היא בעלת נקבוביות מרובות, חומר ההבהרה יקל לחדור לשכבות השן העמוקות, וההבהרה תהיה מהירה ויעילה יותר. רופא השיניים יכול לבחון את מידת נקבוביות השן טרם פעולת ההבהרה, על ידי ייבוש השן ובדיקת צבעה כשזו יבשה. במידה והבהרה מיידית אינה מניבה את התוצאה הרצויה, אפשר להשלימה באמצעות הבהרה ממושכת עד לגוון הרצוי. במקרה זה, עקב הסרת השכבה האורגנית מהשן, חומר ההבהרה יחדור לשן במהירות גבוהה יותר, וההבהרה הממושכת תקוצר.
- הבהרה באמצעות לייזר.
- הבהרה של שיניים בודדות שנצבעו בעקבות טיפולי שיניים (שחזור מתכתי או טיפול שורש). טיפול זה מתבצע על ידי רופא שיניים במרפאה בלבד, בו מונח חומר הבהרה בתוך השן.
השפעת תהליך ההלבנה עריכה
בדומה לעצמות אחרות בגוף, השן מורכבת ברובה המוחלט ממינרל קשיח הנקרא הידרוקסי-אפטיט (Hydroxyapatite). שאר חומר השן הוא חומר רך הקובע את צבע השן, ועליו משפיע חומר ההלבנה. במחקר משנת 1993 בדקו חוקרים שן שעברה טיפול בהלבנה תחת מיקרוסקופ אלקטרוני סורק. במחקר נתגלה שחומר השן הקשה לא נפגע, ונפגע רק החומר הרך שסביבו. פגיעה זו הייתה זמנית ונמשכה כשלושה שבועות, שלאחריהם שחזר הגוף את כל שכבת הציפוי.[3]
סיכונים וסיכויים עריכה
הצלחת ההלבנה היא טובה בדרך כלל, אולם השפעתה איננה אחידה ומשתנה מאדם לאדם. תמיד יש אפקט כלשהו, אולם שינוי הגוון איננו בהכרח לצבע לבן מלא, אלא לגוונים בהירים יותר של צהוב. למעשה, עדיף לכנות את התהליך לא הלבנת שיניים, אלא הבהרת שיניים. הסיבה העיקרית לחוסר שביעות הרצון של מטופלים מהתהליך נובע מרמת ציפיות לא ריאלית מלכתחילה. אנשים רבים מבקשים להידמות לדוגמנים במודעות הפרסומת שבעיתונים, אולם מתעלמים מהעובדה שמה שהם רואים שם הוא בחלקו תולדה של עריכה גרפית, ולא צבע השיניים המקורי של הדוגמנים. בנוסף, התהליך עשוי אמנם לשפר משמעותית את צבע השיניים, אולם אין לו השפעה על סידור השיניים, או המתאר שלהן.
תופעות הלוואי הסיכונים בהלבנת שיניים הן בעיקר רגישות לחום, קור ולמאכלים מתוקים. רגישות זו מתפתחת אצל כ-60% מכלל מולבני השיניים והיא תופעת הלוואי העיקרית של ההלבנה. רגישות זו חולפת תוך יום מסיום הטיפול ואינה מסוכנת. בנוסף לכך, כשחומר ההלבנה בא במגע עם רקמה רכה, עלולות להיווצר שלפוחיות בצבע לבן, הנעלמות תוך כחצי שעה מתום הטיפול. שלפוחיות אלה אינן כואבות ואינן מזיקות, להוציא את האי נעימות האסתטית הרגעית.
מרבית היצרנים מבקשים להימנע מביצוע הלבנת שיניים במהלך תקופת הריון. כמו כן, מומלץ לבצע הלבנת שיניים רק מעל גיל 18 - הגיל המשוער בו מסתיים תהליך בקיעת השיניים. חשוב להדגיש כי יש לטפל בעששת או בכל מחלת חניכיים אחרת טרם ביצוע ההלבנה. משך הזמן שבו נותרת השפעת ההלבנה תלוי באורח החיים של האדם. הרגלי חיים שיכולים לגרום להכתמה חיצונית, כגון עישון או שתייה תכופה של קפה ותה, יכולים לפגום בהלבנה לאורך זמן. באופן כללי, השפעות ההלבנה דועכות לאיטן במשך כשנה עד שנתיים ואז ניתן לחזור על התהליך שוב. עם זאת, ישנן עדויות לכך שגם לאחר ארבע ושמונה שנים צבע השן נותר בהיר יותר מצבעה המקורי. .[4]
בתרבות הפופולרית עריכה
- בקומדיית המצבים הפופולרית חברים, יש פרק שבו רוס גלר מלבין בטעות את שיניו עד לרמה מוגזמת שהן מאירות בחושך.
- בקומדיית המצבים הפופולרית שני גברים וחצי, יש פרק שבו אלן הארפר קונה ומשתמש בערכה ביתית להלבנת שיניים.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ מידע על הלבנת שיניים באתר משרד הבריאות
- ^ Sánchez AR, Rogers RS 3rd, Sheridan PJ (אוק' 2004). "Tetracycline and other tetracycline-derivative staining of the teeth and oral cavity". Int J Dermatol. 43 (10): 709–15. נבדק ב-2009-04-22.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Li Y (אפר' 1997). "Toxicological considerations of tooth bleaching using peroxide-containing agents". J Am Dent Assoc. 128 (Suppl): 31S–36S. נבדק ב-2009-04-22.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Dahl JE, Pallesen U (אפר' 2003). "Tooth bleaching - a critical review of the biological aspects". Crit Rev Oral Biol Med. 14 (4): 292–304. נבדק ב-2009-04-22.
{{cite journal}}: (עזרה)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.