פתיחת התפריט הראשי

ניקוטין

תרכובת
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ניקוטין הוא אלקלואיד וסם פסיכואקטיבי ממריץ, המצוי בצמח הטבק ומהווה את החומר הפעיל במוצריו, כגון סיגריות, וסיגרים.

ניקוטין
Nikotin - Nicotine.svg
מבנה מולקולרי
Nicotine-3D-vdW.png
שם סיסטמטי 3-[(2S)-1-methylpyrrolidin-2-yl]pyridine
שמות נוספים Nicorette, Nicotrol
נוסחה כימית C10H14N2
מסה מולרית 162.23 גרם/מול
מספר CAS 54-11-5
צפיפות 1.01 גרם/סמ"ק
מצב צבירה נוזל
טמפרטורת היתוך -79 °C
194.15 K
טמפרטורת רתיחה 247 °C
520.15 K

בטבע, הניקוטין נמצא בעיקר בצמח הטבק, בשיעור של בין 0.3% ל־5% ממסת הצמח (בכמויות מזעריות החומר נמצא גם בצמחים אחרים ממשפחה הסולניים, כגון חציל, עגבנייה תפוח אדמה ופלפל ירוק). הוא נוצר בשורשי הצמח ונאגר בעליו. ניקוטין מזוקק הוא נוזל שמנוני היגרוסקופי ומסיס במים בצורתו הבסיסית. מלחיו וחומצות הנגזרות ממנו מסיסים במים גם כן.

השפעותיו על גוף האדםעריכה

ניקוטין הוא אגוניסט של חלק מקולטני האצטילכולין, המכונים בהתאם קולטני אצטילכולין ניקוטיניים. אצטילכולין משמש כמוליך עצבי הן במערכת העצבים המרכזית והן במערכת העצבים ההיקפית, בה ניתן למצוא קולטנים ניקוטיניים גנגליוניים בגנגליונים האוטונומיים.

ברגע שהניקוטין נשאף לריאות, הוא נספג עד מהרה במחזור הדם וחודר למוח בתוך 10-20 שניות, בעברו את מחסומי דם־מוח.[1] במוח, הניקוטין גורם לשחרור של אדרנלין, מה שגורם לערנות, האצת קצב פעימות הלב ולעלייה בלחץ הדם; וכן הוא גורם לשחרור של דופמין, מה שגורם לתחושת ההנאה מהעישון ובסופו של דבר להתמכרות אל הניקוטין הבא בצורת טבק ומוצריו. ניקוטין מדכא תיאבון ועשוי לגרום בשל כך לירידה במשקל[2].

הנזק הקשור לעישון, נגרם כמעט בלעדית ללא הניקוטין, על ידי חומרים מסרטנים ואחרים בעשן הטבק. ברם, הניקוטין הוא החומר הממכר העיקרי שמקשה על תהליך הגמילה.[3]

לשם השוואה, 32% ממשתמשי הניקוטין יתמכרו לניקוטין, לעומת 23% ממשתמשי ההרואין שיתמכרו להרואין.[4] הניקוטין גורם למשתמשים בו להתמכרות פיזית ונפשית כאחד. ההתמכרות הפיזית שהניקוטין יוצר בשימוש ממושך היא חמורה, והמשתמש בו מפתח סבילות אליו - כלומר, בכל פעם של צריכתו יהיה צורך בכמות גדולה יותר כדי להגיע לתוצאות הרצויות. אנשים המפסיקים לעשן מדווחים על תחושות של עצבנות, מתח, קשיי ריכוז וכדומה; תופעות אלה מתגברות לקראת השעה ה־48 או ה־72 לאחר ההפסקה, ואז נחלשות באופן מתמיד לאורך שבועיים עד שישה שבועות[5].

במצב טהור, הניקוטין הוא סם רעיל.[6] מנה הקטלנית של ניקוטין משוערת להיות בין חצי גרם לגרם במבוגר.[6]

ניקוטין ומחלת הסרטןעריכה

הניקוטין כשלעצמו איננו חומר מסרטן, דהיינו הוא אינו גורם להיווצרות רקמה סרטנית. ברם, קיים ויכוח לגבי הניקוטין כגורם שמעכב את תהליך האפופטוזה, שהוא אחד התהליכים שבעזרתם הגוף נפטר מתאים לא־רצויים (ובפרט תאים טרום־סרטניים), כך שהוא מסייע להתפתחותו של הסרטן.[7]

לפי דו"ח האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית) משנת 2018, למרות שמבחינה ביולוגית סביר שניקוטין יכול לעודד צמיחה בגידול סרטן קיים, הראיות הקיימות מצביעות שעובדה זו לא מתרגמת לסיכון מוגבר לסרטן בבני אדם.[8]

היסטוריהעריכה

הטבק הוכר לאירופים זמן קצר לאחר הגעתם לאמריקה, שכן האינדיאנים נהגו לעשנו. עד מהרה הובא הטבק גם לאירופה. את השם "ניקוטין" קיבל החומר על שמו של ז'אן ניקו דה וילמן (Jean Nicot de Villemain), שגריר צרפת בפורטוגל, ששלח זרעי טבק לפריז בשנת 1560. הניקוטין זוקק לראשונה בשנת 1828, בשנת 1843 התגלתה נוסחתו הכימית, ובשנת 1904 הצליחו לראשונה לייצר ניקוטין באופן מלאכותי. השימוש העיקרי כיום בניקוטין שלא כמוצר טבק לעישון, הוא בתור מדביר חרקים בחקלאות.

שימושיםעריכה

בחקלאות משתמשים בניקוטין כמגן ביולוגי כנגד מזיקים. ריסוס בניאוניקוטינואידים נחשב לריסוס שנזקו מועט בהשוואה לחומרי ריסוס מסורתיים. בנוסף מסתייעים בשיטות של הנדסה גנטית על מנת לקבל ריכוזי ניקוטין ניכרים בעלים - מה שמעניק לצמח הגנה ללא צורך בריסוס.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12971663
  2. ^ סוכנויות הידיעותמדענים: נמצא קשר בין ניקוטין לבין ירידה במשקל, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2011
  3. ^ https://www.nice.org.uk/guidance/ph45/chapter/2-Public-health-need-and-practice
  4. ^ http://www.psychologytoday.com/blog/the-teenage-mind/201012/is-marijuana-addictive
  5. ^ המדריך לגמילה עצמית מעישון, האגודה למלחמה בסרטן
  6. ^ 6.0 6.1 Mayer, Bernd (2013). "How much nicotine kills a human? Tracing back the generally accepted lethal dose to dubious self-experiments in the nineteenth century". Archives of Toxicology 88 (1): 5–7. ISSN 0340-5761. doi:10.1007/s00204-013-1127-0. 
  7. ^ Cardinale A; Nastrucci C; Cesario A; Russo P (ינואר 2012). "Nicotine: specific role in angiogenesis, proliferation and apoptosis". Critical Reviews in Toxicology 42 (1): 68–89. PMID 22050423. doi:10.3109/10408444.2011.623150. 
  8. ^ National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine, Health and Medicine Division, Board on Population Health and Public Health Practice, Committee on the Review of the Health Effects of Electronic Nicotine Delivery Systems (2018). [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK507191 "While it is biologically plausible that nicotine can act as a tumor promoter, the existing body of evidence indicates this is unlikely to translate into increased risk of human cancer” "Chapter 4: Nicotine"]. in Eaton DL, Kwan LY, Stratton K. Public Health Consequences of E-Cigarettes. National Academies Press. ISBN 9780309468343.