הלל זיידל
הלל זיידל (9 באוקטובר 1920 – 14 בפברואר 1999) היה חבר הכנסת ופעיל ציוני.
לידה |
9 באוקטובר 1920 קרקוב, הרפובליקה הפולנית השנייה | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
14 בפברואר 1999 (בגיל 78) ישראל | ||||
מדינה | ישראל | ||||
תאריך עלייה | 1948 | ||||
מקום קבורה | בית העלמין הדרום | ||||
מפלגה | ליברלים עצמאיים | ||||
סיעה | ליברלים עצמאיים, הליכוד | ||||
| |||||
| |||||
קורות חייו
עריכהזיידל נולד בקרקוב שבגליציה, פולין. למד בבית הספר הגבוה לכלכלה בווילנה. היה חבר בתנועת הנוער הציונית המסורתית "עקיבא" בפולין. חבר נערות שלו היה אוסוואלד רופאייזן ("האח דניאל"), ולימים הקדיש לו זיידל פרק בספר זיכרונותיו על תקופת השואה.[1]
במהלך מלחמת העולם השנייה לקח חלק במחתרת האנטי-נאצית בגטו וילנה ועמד בראש המחתרת היהודית במחנה העבודה וההשמדה קלוגה שליד טאלין (אסטוניה). בשנים 1945–1947 עמד בראש תנועת "הנוער הציוני – עקיבא" והיה מראשי תנועת הבריחה.
במרץ 1948 עלה לארץ ישראל. בארץ כיהן כראש המדור לקליטת עולים של הקונפדרציה העולמית של הציונים הכלליים, המזכיר הכללי של העובד הציוני וממנהיגי המפלגה הפרוגרסיבית (שנוסדה על ידי העובד הציוני ומפלגת עלייה חדשה). בשנים 1952–1973 היה פעיל בהסתדרות מטעם העובד הציוני (שהיווה, במשך השנים, חלק ממסגרות מפלגתיות שונות: המפלגה הפרוגרסיבית, המפלגה הליברלית וליברלים עצמאיים). שם שימש ראש המחלקה לקליטת עלייה, ועם היבחר יהודה שערי לכנסת בשנת 1961 נבחר במקומו כחבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות וראש המדור לפנסיה של ההסתדרות.
בשנת 1974 נבחר מטעם ל"ע לכנסת השמינית. בפברואר 1977, בסוף כהונה פרש מהמפלגה הליברלית העצמאית והקים את סיעת ”אחדות” בכנסת, שהצטרפה כחטיבה לליכוד. נבחר מטעם הליכוד לכנסת ה-9 (בה שימש יושב ראש הוועדה לפניות הציבור וחבר בוועדת הכנסת, ועדת החוקה, חוק ומשפט ובועדת העלייה והקליטה). בבחירות לכנסת ה-10 לא שולב ברשימת הליכוד לכנסת ואחריהן פרש מפעילות פוליטית.
ספרו
עריכה- אדם במבחן: פרקי שואה, תל אביב: דפוס מפא"י, תשל"א 1971.[2]
קישורים חיצוניים
עריכה- הלל זיידל, באתר הכנסת
- הלל זיידל, באתר כנסת פתוחה
- דוד תדהר (עורך), "הלל זיידל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך י (1959), עמ' 3594
- מידע על הלל זייד בקטלוג הספרייה הלאומית
ממאמריו:
- מקורות השנאה של האוקראינים כלפי העם היהודי, דבר, 27 במרץ 1969
- המאבק המזויין בגיטו וילנה, דבר, 29 באפריל 1973
הערות שוליים
עריכה- ^ פרק גדול ל"אח דניאל", מעריב, טור 3, 30 במרץ 1971; יוסי ביילין, היהודי שיאחד את הנצרות: האח דניאל מסטלה מאריס, דבר, טור 2, 10 באוגוסט 1973.
- ^ סקירה: גורל יהודי, מעריב, 5 במרץ 1971; ביקורת: ל. דוד, ספר חדש: במבחן השואה, דבר, 14 ביולי 1971.