הלל לוריא
| ערך ללא מקורות | |
הלל לוריא (16 בדצמבר 1937 - 13 ביולי 2020) היה ממניחי היסוד לתוכנית החלל הישראלית.
ביוגרפיה
עריכההלל לוריא נולד בתל אביב, ולאחר שירות צבאי (ביחידה 8200) פנה ללימודים אקדמיים. למד הנדסת אלקטרוניקה בטכניון בחיפה. לאחר לימודיו עבד ברפא"ל (כיום רפאל - מערכות לחימה מתקדמות) ולאחר ביטול פרויקט בו הועסק, עבר לעבוד בתעשייה האווירית.[1]
בתעשייה האווירית
עריכהבראשית דרכו עבד לוריא כמהנדס בתחום הבקרה, ועובד על שדרוג מערכות מטוס המיראז'. בהמשך עבד במסגרת פרויקט הלביא שם היה בצוות שפיתח מערכות בקרה למטוס.
כאיש התעשייה האווירית, היה ראש תוכנית לווייני אופק, ומאוחר יותר היה לראש מנהל חלל במפעל החלל של התעשייה האווירית בשנות השמונים והתשעים, ובתפקיד זה היה אחראי על הובלת אופק 3, לוויין התצפית המבצעי הראשון של ישראל ששוגר לחלל באפריל 1995. בתפקידו זה החליף את משה בר-לב שהיה ראש מנהל החלל הראשון בתעשייה האווירית. בתפקידו היה מעורב גם במיזם הלוויין הקטן של הטכניון, טכסאט והתעשייה האווירית פעלה אז על מנת למסחר את תוצרי הלוויין.[2]
במשרד הביטחון
עריכהלאחר פרישתו מהתעשייה האווירית עבר לוריא למשרד הביטחון, שם שימש כסגנו של חיים אשד, ראש מנהלת החלל של המשרד. במסגרת תפקיד זה פיקח על תהליכי הייצור והבנייה של לווייני התצפית של ישראל - עד (וכולל) הלוויין אופק 9.
פרסים והוקרה
עריכהבשנת 1996 הוענק לו פרס ביטחון ישראל, על חלקו בתוכנית אופק בכלל, ועל הלוויין המבצעי הראשון של ישראל, אופק-3, בפרט. בשנת 2002 הוענקה לו תעודת הוקרה מטעם כל תעשיות החלל הישראליות, על תרומתו לתוכנית החלל הישראלית.
הערות שוליים
עריכה- ^ הלל לוריא, מעבר לאופק, רותם פרסום והפקות, 2020
- ^ דוד חיון ודרור מרום, תע"א מגבירה המגעים לשת"פ מסחרי בלוויין הטכניון לאחר שיגורו המוצלח, באתר גלובס, 13 ביולי 1998