פתיחת התפריט הראשי
רציחת בלדר
הל (1889), מופיעה בתמונה עם כלב הציד שלה גארם
הרמולד לפני הל (1909)

הל, היא אלת המוות ושליטת עולם המתים במיתולוגיה הנורדית. הל היא בתם של לוקי – אל התכסיסים ושל אנגרבודהענקית. אחיה של הל הם הזאב המפלצתי פנריר והנחש המקיף את העולם יורמונגנד. שמה כנראה נובע מהמקור למילה המתארת את הגיהנום בשפות אירופיות שונות, אולם המילה הייתה בשימוש בכל השפות הפרוטו-גרמאניות עוד לפני פלישות הוויקינגים לאירופה[1].

תוכן עניינים

מראהעריכה

הל מתוארת כשתי נשים שהתמזגו: חצי גופה האחד הוא כשל אישה צעירה בעלת שיער כהה וארוך, חצי גופה השני הוא כשל אישה מתה: שיערה קמל, עורה יבש ועינה עצומה.

חטיפת בלדרעריכה

הל הייתה מאוהבת נואשות בבלדר, אל האביב ובנם של אודין ופריג. היא בקשה מאביה התכסיסן המדופלם שיעזור לה לקבל את בלדר, כי הוא סלד ממנה ובז למראה. לוקי, בתכסיסי מרמה, גרם לאחיו העיוור של בלדר, הוד, להרוג את בלדר בשוגג. בשעה שפריג התחננה בפני הל שתחזיר את בנה אל עולם החיים, ואיתה מתחנן כל יצור בעולם, לוקי נמנע מלהתחנן ובכך גרם לכך שבלדר יישאר בעולם המתים, עולמה של הל.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הל בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה