המדינות הבלגיות המאוחדות
המדינות הבלגיות המאוחדות (בהולנדית: Verenigde Nederlandse Staten או Verenigde Belgische Staten, בצרפתית États-Belgiques-Unis) היו קונפדרציה קצרת ימים של ארצות השפלה הדרומיות שהתקיימה בין ינואר לדצמבר 1790, במרד כושל נגד הקיסר האוסטרי יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לבית הבסבורג.
ממשל | |||
---|---|---|---|
משטר | קונפדרציה | ||
שפה נפוצה |
צרפתית הולנדית | ||
עיר בירה | בריסל | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אירופה | ||
היסטוריה | |||
הקמה | |||
תאריך הקמה | 1790 | ||
פירוק | |||
תאריך פירוק | 1790 | ||
ישות קודמת | ארצות השפלה האוסטריות | ||
ישות יורשת | ארצות השפלה האוסטריות | ||
שליטים בולטים | הנדריק ואן דר נוט (1790) | ||
היסטוריה
עריכההקיסר יוזף השני, ברוח עידן האורות והאבסולוטיזם הנאור, יזם סדרה של רפורמות מקיפות בארצות השפלה האוסטריות בשנות ה-80 של המאה ה-18, שנועדו ליצור משטר מודרני וריכוזי בתחומי המנהל, הפוליטיקה והמשפט. הרפורמה נועדה להחליף את המערכת המבוזרת הישנה במערכת משפטית מאוחדת שתשמש את הקיסרות כולה, והמחוזות העצמאיים של ארצות השפלה האוסטריות יוחלפו בתשעה מחוזות על פי הדגם האוסטרי, מחולקים ל-35 חבלים. יוזף גם חילן את מערכת החינוך וארגן מחדש (או ביטל) כמה מסדרי נזירים.
ב-1789 פרץ מרד עממי בארצות השפלה האוסטריות בתגובה למדיניות הריכוזית של הקיסר. הופיעו שתי סיעות: הסטאטיסטים שהתנגדו לרפורמות (מהמילה "סטאט", כלומר "מדינה"), והוונקיסטים, שנקראו על שם יאן פרנס וונק (Vonck), שתחילה תמך ברפורמות, אבל מאוחר יותר הצטרף לאופוזיציה בשל הדרך הכושלת שבה הן יושמו.
ההתקוממות החלה בבראבנט, שב-1789 הכריזה כי היא אינה מכירה עוד בשלטונו של הקיסר, ובכך התחילה את מה שמכונה מהפכת בראבנט. מנהיגם של הסטאטיסטים, הנדריק ון דר נוֹט (Van der Noot), חצה את הגבול אל הרפובליקה ההולנדית וגייס שם צבא קטן בעיר ברדה שבסְטָאטְס-בראבנט (החלק של בראבנט שנכבש על ידי הרפובליקה ההולנדית, כיום מחוז צפון בראבנט בהולנד).
באוקטובר של אותה שנה הוא פלש לבראבנט גופא וכבש את טורנהאוט לאחר שהביס את האוסטרים בקרב טורנהאוט ב-17 באוקטובר. גנט נכבשה ב-13 בנובמבר, וב-17 בנובמבר נמלטו מבריסל העוצרים אלברט מסקסוניה והארכידוכסית מריה-כריסטינה. שאריות הצבא הקיסרי הסתגרו מאחורי הביצורים הכבדים של לוקסמבורג ואנטוורפן.
ון דר נוט הכריז על עצמאותה של בראבנט, ושאר מחוזות ארצות השפלה האוסטריות הצטרפו אליו עד מהרה (מלבד לוקסמבורג). ב-11 בינואר 1790 הם חתמו על ברית וכוננו קונפדרציה בשם "המדינות הבלגיות המאוחדות"; הברית הושפעה מנוסח שבועת ההתכחשות ההולנדית מ-1581 ומהכרזת העצמאות של ארצות הברית מ-1776.
בלא כל קשר ישיר, פרצה ב-1789 מהפכה גם בבישופות לייז'. המהפכנים כוננו רפובליקה, שהצטרפה למדינות הבלגיות המאוחדות במעין ברית. ון דר נוט, שהכיר במעמדה השברירי של המדינה החדשה, ניסה לשאת ולתת עם מדינות זרות כדי לזכות בתמיכתן, ואף הציע איחוד עם הרפובליקה ההולנדית, אך לא זכה להצלחה. בינתיים גברו העימותים הפנימיים בין הסטאטיסטים והוונקיסטים, שהגיעו עד סף מלחמת אזרחים.
בפברואר מת יוזף השני ואחיו לאופולד השני עלה לכס הקיסרות. לאופולד פעל במהירות וכבש מחדש את ארצות השפלה האוסטריות. ב-24 באוקטובר כבשו חילות קיסריים את נאמור, ואילצו את מחוז נאמור להכיר בסמכותו של הקיסר. כעבור יומיים נכנע מחוז פלנדריה המערבית ועד דצמבר חזר השטח כולו לידי הקיסרות.
אף על פי שהמרידה נכשלה על פי כל קנה מידה, הרי שבסופו של דבר היא נטעה בראשם של תושבי ארצות השפלה הדרומיות את רעיון העצמאות ואת האפשרות למדינת לאום "בלגית" ועצמאית, שאינה נשלטת על ידי מדינה זרה. בסופו של דבר רעיונות אלה הם שהביאו ב-1830 לפרוץ המהפכה הבלגית ולהקמתה של בלגיה המודרנית.