המועצה הלאומית של נשים יהודיות
המועצה הלאומית של נשים יהודיות (אנגלית: The National Council of Jewish Women - NCJW) הוא ארגון נשים אמריקאי יהודי שנוסד ב-1893. המועצה מבוססת על פעילות התנדבותית ברוח ערכים יהודיים. NCJW חותר לצדק חברתי באמצעות שיפור חייהן של נשים, ילדים ומשפחות והגנה על זכויותיהם וחרותם של פרטים.
מדינה | ארצות הברית |
---|---|
מטה הארגון | וושינגטון די. סי. |
תקופת הפעילות | 1893–הווה (כ־131 שנים) |
www | |
המועצה הלאומית של נשים יהודיות פועלת באמצעות שלוש אסטרטגיות פעולה: שינוי מדיניות, פילנתרופיה ופעילות לרווחת הציבור הכללי. הארגון פועל בארצות הברית ובישראל במטרה להוביל שינוי במדיניות ציבורית בנושאים הנוגעים לנשים וסביבתן.
היסטוריה
עריכההמועצה הלאומית של נשים יהודיות הוקמה ב-1893 בעקבות פרלמנט דתות העולם (Parliament of the World's Religions) בשיקגו. הכינוס הראשון של המועצה היה תגובת נגד של נשים יהודיות (בעיקר משיקגו) שמחו על כך שגברים יהודיים מנעו מהן להשתתף בפרלמנט. חנה גרינבאום סלומון הובילה את כינוס הראשון של ה- NCJW. הנשים ביקשו להקים ארגון שיחזק את הזהות היהודית בקרב נשים יהודיות ויקדם צדק חברתי. האג'נדה שלהן כללה פעילות למען זכויות נשים וילדים, סיוע למהגרים יהודים, קידום שירותים חברתיים ופעילות חברתית לנשים יהודיות. שני כיווני הפעולה המרכזיים של המועצה פילנתרופיה וחינוך יהודי לא היו שווים בעוצמתם וגלי ההגירה הכריעו לכיוון הפילנתרופי[1].
פעילות עד מלחמת העולם הראשונה
עריכהאחד מעמודי התווך של הפעילות של מועצה הלאומית של נשים יהודיות בסוף שנות התשעים של המאה ה-19 היה המחלקה לסיוע למהגרים. המחלקה הוקמה בעקבות חוסר עניין של ארגוני צדקה יהודיים למצוקתן של מהגרות יהודיות. עד מלחמת העולם השנייה עיקר פועלה של המועצה התמקדה בנשים מהגרות. מתנדבות המועצה ליוו את הנשים המהגרות החל מהגעתן לארצות הברית ועד להתאקלמות במדינה. הליווי כלל ביקורי בית, תמיכה בתהליך השתלבות בשוק העבודה, סיוע מול הרשויות והתוודעות לתרבות האמריקאית. המועצה ראתה חשיבות רבה בהשתלבות המהגרות במולדת החדשה. הפעילות כללה הרצאות, שיעור אנגלית והכרות עם אורח החיים האמריקאי. חלק מהפעילויות נעשה בשיתוף פעולה עם ארגוני סיוע למהגרים לא יהודיים[1].
פעילותה של מועצה הלאומית של נשים יהודיות בקרב נשים ונערות מהגרות הביא אותן להוביל את המאבק ב"עבדות הלבנה" - סחר בנשים מהגרות בעיקר לצורכי זנות. המועצה פעלה בשיתוף פעולה עם ארגוני נשים יהודיים בגרמניה ואנגליה לתיעוד ותיאום המאבק. בארצות הברית, הארגון פעל בקרב הקהילות היהודיות ותבע מארגונים היהודיים להצטרף למאבק. כמו כן הארגון פעל בשיתוף עם ארגונים לא יהודיים למיגור התופעה ולהגברת מעורבות השלטונות[3][4].
בפעילותן בתחום הדתי, המועצה הקימה בתי ספר לילדים יהודים ממעמד הפועלים שפעלו בשבת וחברות הארגון השתתפו בקבוצות לימוד בהן התעמקו בטקסטים יהודיים שעסקו בפילנתרופיה וכן למדו מקורות יהודיים על מקומן של נשים בתפילה ובבתי הכנסת[3]. למועצה יש תפקיד מכריע בהתפתחות הפמיניזם היהודי בצפון אמריקה. על אף היותן פורצות דרך בקהילה היהודית, האגודה הלאומית למען זכות הצבעה לנשים (NWSA) סירבה לקבל לשורותיה סופרג'יסטיות יהודיות הן בגלל עמדות אנטישמיות והן בגלל חשש לעימות עם הכנסייה[3].
פעילות החל ממלחמת העולם הראשונה
עריכהבמהלך מלחמת העולם הראשונה, המועצה גייסה כספים בשיתוף עם הצלב האדום למען נפגעים במהלך מלחמה[5]. מתנדבות ועובדות המועצה הדריכו בתחום הבריאות והחינוך (לימודי אנגלית ויהדות) מהגרים יהודים ולא יהודיים. השתלבות המהגרים היהודים, בייחוד ממעצמות המרכז, בחברה האמריקאית הייתה מטרה משמעותית ביותר לנשות NCJW, מאחר שהם סבלו מחשדנות הן בגלל מוצאם והן בגלל דתם[1]. פעילות המועצה בתקופה זו ייצרה גוף ידע משמעותי בטיפול במהגרים. לימים הוכרה תרומתה של המועצה בתחום זה לעבודה סוציאלית[3][6][7].
המועצה הייתה חלק מקואליציית הארגונים שסייע בהעברת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית שהעניק את זכות הבחירה לנשים. השתלבות ה NCJW בקואליציה הייתה החלטה של מנהיגות הארגון ולא כל חברות המועצה הביעו תמיכה במהלך[2][3]. בתקופת השפל הגדול, NCJW היה מעורב בתוכניות ממשלתיות לתעסוקה למובטלות, תוך המשך מאמצי לקידום חקיקה חברתית. במהלך 1940, NCJW קרא להפסקת הפרדה ואפליה גזעית בארצות הברית[7].
מלחמת העולם השנייה
עריכהתוכניות הסיוע למהגרים של המועצה הלאומית של נשים יהודיות המשיכו עד סוף מלחמת העולם השנייה. מתנדבות המועצה סיוע לפליטים שהגיעו מאירופה בתהליך ההגירה לארצות הברית. כמו כן, המועצה תמכה כללית ביהודים שבחרו להישאר באירופה. המועצה העבירה צעצועים וספרי לימוד וכן תמכה במלגות בצעירים יהודים שלמדו עבודה סוציאלית[7].
המועצה, כמו שאר הקהילה היהודית בעולם, הושפעה מהמלחמה. פעילות הארגון לא השתנה והדגשים על סיוע למוחלשים בחברה נותר וכן הפעילות היהודית. לדגשים אלו נוספה התמיכה בהגירה של יהודים לארץ ישראל ותמיכה בהקמת מדינת ישראל[8]. בעקבות ההחלטה הוקמה בארגון מחלקה לענייני ישראל[7].
שינוי משמעותי ביותר היה הצמיחה של הארגון שנבע כי הנראה מן הצורך של נשים יהודיות להיות משויכות לארגון בעל גוון פעילות יהודי. בין השנים 1945 ל-1970 כמעט הוכפלו מספר החברות ב-NCJW מכ-60,000 לכ־110,000 ב-200 סניפים. סניפים נפתחו במהלך השנים גם במדינות דוברות אנגלית נוספות קנדה ואוסטרליה[7][8].
הקשר עם מדינת ישראל
עריכהלמועצה הלאומית של נשים יהודיות מעורבות ארוכת שנים בקידום הרווחה במדינת ישראל, החל ממשלוח צעצועים, ספרים, וחומרים חינוכיים לניצולי שואה צעירים ובהמשך לעולים מפזורות נוספות ולילדי הארץ. ה-NCJW סייע בהקמת המחלקה לחינוך באוניברסיטת עברית בירושלים וכן תמך בהקמת המכון לחקר הטיפוח בחינוך (RIFIE) באוניברסיטה עברית שנוסד בשנת 1968[9]. המועצה תומכת במגוון רחב של פרויקטים של ילדים ונוער בסיכון. המועצה הלאומית של נשים יהודיות סייעה בהקמת התוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב, אשר מקדמת מחקר פמיניסטי ומפעילה תוכניות ומפגשים המיועדים לקהל הרחב.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של המועצה הלאומית של נשים יהודיות
- הועידה הראשונה בירושלים של המועצה במעמד גולדה מאיר, סרטי גבע, ארכיון שפילברג, 1958 (התחלה 4:54)
- המועצה הלאומית של נשים יהודיות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- המועצה הארצית של נשים יהודיות בארצות הברית, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 SETH KORELITZ, "A Magnificent Piece of Work": The Americanization Work of the National Council of Jewish Women, American Jewish History Vol. 83, No. 2, 1995, עמ' pp. 177-203
- ^ 1 2 Faith Rogow, Gone to Another Meeting: The National Council of Jewish Women, 1893-1993, University of Alabama Press, 1993
- ^ 1 2 3 4 5 Linda Kuzmack Gordon, [https://kb.osu.edu/dspace/handle/1811/25231 Woman's cause : the Jewish woman's movement in England and the United States, 1881-1933], Ohio State University Press., 1990
- ^ חנה הרצוג (מחברת הפרק), נשים יהודיות בגל הראשון של הפמיניזם בעולם, זמן יהודי חדש, כתר, 2007, עמ' 55-60
- ^ History: 1910-1930, National Council of Jewish Women (ארכיון)
- ^ Miriam Habib and Barbara Joslin Landgraf, Women Helping Women, Social Work Vol. 22, No. 6, 1977, עמ' 510-512
- ^ 1 2 3 4 5 Faith Rogow, National Council of Jewish Women, Jewish Women's Archive
- ^ 1 2 Mildred G. Welt, THE NATIONAL COUNCIL OF JEWISH WOMEN, The American Jewish Year Book Vol. 46, עמ' 55-72
- ^ אודות המכון