המחנכים

(הופנה מהדף המחנכים (סרט))

המחנכיםגרמנית: Die fetten Jahre sind vorbei; תרגום חופשי: ימי השפע חלפו) הוא סרט גרמני-אוסטרי משנת 2004 של הבמאי הגרמני הנס ויינגרטנר, אשר היה מועמד לפרס דקל הזהב, ומככבים בו דניאל ברוהל ויוליה ינטש.

המחנכים
Die fetten Jahre sind vorbei
בימוי האנס ויינגרטנר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי האנס ויינגרטנר, Antonin Svoboda עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט האנס ויינגרטנר, קתרינה הלד עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה אנדראס וודרשקה, Dirk Oetelshoven עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים דניאל בריהל
Petra Zieser
Oliver Bröcker
Sebastian Butz
Sylvia Haider
ברנרד בטרמן
Claudia Jakobshagen
האנס זישלר
Peer Martiny
יוליה ינטש
קנוט ברגר
Stipe Erceg
בורגהארט קלאוסנר
Reiner Heise עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה אנדראס וודרשקה עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום דניאלה נאפ, מתיאס שלנברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה y3 film Hans Weingärtner Filmproduktion, coop99 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Celluloid Dreams עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 25 בנובמבר 2004 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 127 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט פשע, סרט פעולה, סרט קומדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו edukators
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עלילה עריכה

הסיפור סובב סביב שלושה צעירים אנטי-קפיטליסטים ואנרכיסטים אשר חיים בברלין: יול, החבר שלה פטר, והחבר הכי טוב שלו יאן.

יול היא מלצרית אשר מתקשה לשלם חוב שנוצר עקב זאת שמיליונר שנהג במרצדס בלם בלימה פתאומית, מה שגרם לתאונה והמכונית שלו נהרסה. ומאחר ששכחה לשלם ביטוח היא נשארה עם חוב של 100 אלף יורו, מה שגרם לה לעזוב את הדירה מאחר שהתקשתה לשלם את שכר הדירה ולעבור לגור עם חברה.

כשפטר יוצא לטיול לברצלונה, יאן מגלה ליול מה הוא ופטר עושים בלילות. מתברר שיאן ופטר לא מסתפקים בדיבורים, אלא גם פועלים על פי האידאולוגיה האנרכיסטית שלהם. הם מסתובבים בוואן, מוצאים בתים מנקרי עיניים ועושים עליהם תצפיות, מגלים מה ההרגלים של השוהים בבית ומוצאים את הזמן המתאים, ופורצים לבתים אלו. הם אינם גונבים דבר, ורק מארגנים מחדש את הריהוט ומשאירים פתק עם המסר: "יש לכם יותר מדי כסף" או "ימי השפע שלכם ספורים", וחותמים "המחנכים".

כשפטר אינו נוכח, יול ויאן יוצאים לפעולה לילית מהסוג שיאן ופטר נוהגים לעשות, ופורצים לביתו של האדם העשיר שיול התנגשה בו במכוניתה וחייבת לו את הכסף. הפעולה מסתבכת כאשר בעל הבית מפתיע אותם, והשלושה (כולל פטר שמגיע במהרה) מחליטים לחטוף אותו ולברוח אתו הרחק מהעיר על מנת שסודם לא יתגלה.

הם נוסעים לבקתה בלב הנוף ההררי והפסטורלי של גרמניה ומבלים כמה ימים בחברת האיש שחטפו, המתגלה כאדם חביב ואף מספר שבצעירותו, בסוף שנות ה-60, היה אנרכיסט אידאולוגי בעצמו לפני שהתמסד והתעשר. היחסים עם החטוף אינם יחסי חוטף-חטוף רגילים והוא זוכה ליחס טוב יחסית ואף מנהל ויכוחים פוליטיים ושיחות אידאולוגיות עם שלושת הצעירים מסביב לשולחן האוכל.

במקביל, היחסים בין השלישייה מתערערים כשפטר מגלה (על ידי השבוי שלהם) שהתפתח רומן בין יאן ויול, ומתפתח ריב בין החברים פטר ויאן. בין השלושה נוצר משולש אהבה והם מחליטים לסמוך על האדם שחטפו, שמבטיח להם, ואף נותן להם הצהרה כתובה בחתימת ידו, שאם יוחזר לביתו ולמשפחתו הוא לא יגלה דבר למשטרה.

סוף הסרט מתרחש חזרה בברלין, כשהשלושה משחררים את החטוף לביתו. בתפנית מפתיעה מתגלה שהחבורה טעתה כשסמכה על האדם שחטפו, שדיווח עליהם למשטרה. כאשר מגיע כח משטרתי לביתם, השוטרים אינם מוצאים אותם. על הקיר באחד החדרים נמצא נייר, ועליו נכתב: ישנם אנשים שאינם משתנים. לאחר זאת, השלושה נראים במקום מסוים, שבו הם מתכננים פעולה נוספת, והסוף נשאר פתוח ומעורפל, ולא ידוע אם הצליחו ליישם את תכנונם.

קישורים חיצוניים עריכה