ויקיפדיה

ברצלונה

עיר בקטלוניה, ספרד
פירוש נוסף ערך זה עוסק בעיר בקטלוניה, ספרד. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ברצלונה (פירושונים).

ברצלונה (בקטלאנית ובספרדית: Barcelona; הגייה בקטלאנית: bəɾsəˈɫonə, ברסלונה; הגייה בספרדית: baɾθeˈlona, ברת'לונה) היא בירת הקהילה האוטונומית קטלוניה והעיר המאוכלסת ביותר בה. היא העיר השנייה בגודלה בספרד, ומתגוררים בה (נכון ל-2022) כ-1,636,193 תושבים, וכ-5,474,482 מיליון תושבים במטרופולין שלה[1], מה שהופך את ברצלונה לאזור החמישי המאוכלס ביותר באיחוד האירופי, אחרי פריז, מדריד, חבל הרוהר ומילאנו. ברצלונה היא המטרופולין השני בגודלו על הים התיכון אחרי אלכסנדריה, וממוקמת בין שפכיהם של הליוברגט והבזוס, והיא תחומה במערב ברכס הרי קולסרולה.

ברצלונה
Barcelona
סמל ברצלונה
סמל ברצלונה
סמל ברצלונה
דגל ברצלונה
דגל ברצלונה
דגל ברצלונה
אתרים מרכזיים בעיר ברצלונה, מלמעלה עם כיוון השעון: אזור עסקים 22@, קאמפ נואו, מלון W ברצלונה, פלאו נסיונל, טירת שלושת הדרקונים, סגרדה פמיליה
אתרים מרכזיים בעיר ברצלונה, מלמעלה עם כיוון השעון: אזור עסקים 22@, קאמפ נואו, מלון W ברצלונה, פלאו נסיונל, טירת שלושת הדרקונים, סגרדה פמיליה
מדינה ספרדספרד ספרד
קהילה אוטונומית קטלוניהקטלוניה קטלוניה
ראש העיר Jaume Collboni Cuadrado
בירת העיר Barcelona City עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה רשמית קטלאנית, ספרדית, אוקסיטנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 15 לפני הספירה לערך
שטח 101.3 קמ"ר
גובה 12 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה טיבידאבו עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה ‏
 ‑ בעיר 1,660,122 (2023)
 ‑ במטרופולין 5,474,482
 ‑ צפיפות 16,150 נפש לקמ"ר (2019)
קואורדינטות 41°23′N 2°11′E / 41.383°N 2.183°E / 41.383; 2.183
אזור זמן UTC+1
https://www.barcelona.cat
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בברצלונה, שהיא מרכז כלכלי חשוב, נמצא אחד הנמלים הים-תיכוניים החשובים ביותר באירופה. העיר הוקמה בתקופה הרומית, והפכה לבירת רוזנות ברצלונה. לאחר סיפוחה לכתר אראגון, העיר הפכה לאחת הערים החשובות בממלכה. החל מסוף המאה ה-20 מהווה ברצלונה מרכז תרבותי חשוב, ויעד תיירותי עיקרי בספרד. עבודותיהם האדריכליות של אנטוני גאודי וליואיס דומנק אי מונטנר בעיר הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בשנת 1992 התקיימה בעיר אולימפיאדת ברצלונה.

כבירת קטלוניה, העיר היא המרכז הפוליטי בקהילה האוטונומית, ומשמשת מושב הז'נרליטט דה קטלוניה (הממשלה והפרלמנט) ובית המשפט העליון. כמו כן, העיר היא גם בירת חבל ברצלונס.

בשנת 2009 העיר דורגה במקום השלישי באירופה ואחת הערים המצליחות ביותר, כמותג עירוני[2], באותה השנה הייתה העיר מדורגת רביעית באירופה בטיבה לעסקים והעיר האירופאית בעלת השיפור המהיר ביותר עם צמיחה של 17% בשנה[3].

מאז 2011 ברצלונה נחשבת לעיר חכמה מובילה באירופה[4].

ברצלונה היא גם מרכז תחבורתי, כאשר נמל ברצלונה הוא אחד מנמלי הים העיקריים של אירופה ונמל הנוסעים העמוס ביותר[5], נמל התעופה אל פראט בו עוברים מעל 40 מיליון נוסעים בשנה[6], רשת כבישים מהירים וקו רכבת מהיר עם חיבור לצרפת וחלקים נוספים באירופה[7].

היסטוריה

  ערך מורחב – היסטוריה של ברצלונה
 
מפת העיר הרומאית "ברסינו" שעל חורבותיה הוקמה העיר העתיקה של ברצלונה

על פי אחת המסורות, העיר נוסדה במאה ה-3 לפנה"ס על ידי חמלקרת ברקה המצביא הפיניקי לאחר המלחמה הפונית הראשונה, כמושבה של קרתגו הפיניקית. עד שבשנת 15 לפני הספירה, היא הפכה לעיר רומית שמרכזה בגבעת מונס טאבר ("Mons Taber") במסגרת כיבושו של חצי האי האיברי על ידי הרומאים. שם העיר הרומית: "הקולוניה יוליה אוגוסטה פאוונטיאה פטרנה ברסינו" (Colonia Julia Augusta Faventia Paterna Barcino) שהייתה עיירה קטנה הסמוכה לעיר המחוז טאראגונה. שרידי עיר זו התגלו תחת הפלאסה דל ריי ומוצגים במוזיאון לתולדות העיר. על פי מסורות אחדות נטען שהעיר הוקמה על ידי חיילים קרתגים לפני המלחמה הפונית השנייה אשר במהלכה נכבש היישוב בידי סקיפיו אפריקנוס ואז קיבלה את השם "ברסינו" (בקטלונית: "Bàrcino"), בסיס לשמה הנוכחי, אולם אין ראיות ארכאולוגיות לטענה זו.[דרושה הבהרה]

הבזיליקה הנוצרית הראשונה נבנתה בעיר בשנת 343 במקום בו נמצאת היום קתדרלת אולליה הקדושה. הוויזיגוטים כבשו את העיר במאה ה-5, והמוסלמים המורים כבשו אותה ב-713. ב-28 בדצמבר 801 נכבשה על ידי לואי החסיד, בנו של קרל הגדול לאחר מצור שארך שנתיים. קרל הפך את העיר למושב המלכים הספרדיים מארקה היספניקה - אזור שהיה בשליטת דוכס ברצלונה כאזור ביטחון בין צרפת הנוצרית לספרד המוסלמית. בשנת 985 נבזזה העיר על ידי אל-מנסור. דוכסות ברצלונה כבשה שטחים סמוכים, ב-1137 השיא רמירו השני, מלך אראגון את בתו פטרונילה בת השנה לרוזן ברצלונה, רמון ברנגר הרביעי, ופרש למנזר, ובכך למעשה אוחדו ממלכת אראגון ורוזנות ברצלונה לישות אחת - ממלכת אראגון וקטלוניה, ובירת הממלכה, ברצלונה, זכתה לפריחה תרבותית וכלכלית.

ירידת קרנה של העיר החלה כאשר הוחלט כי היא תפסיק לשמש כעיר בירה, וכי בירת הממלכה תהיה נאפולי.

האיחוד בין אראגון וקסטיליה בעקבות נישואי "המלכים הקתולים", פרננדו השני מלך אראגון ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה ב-1469 הביא להמשך ירידה במעמדה של העיר והתהליך נמשך עם גילוי אמריקה מצד אחד והתחזקות הצי העות'מאני מצד שני. אוניברסיטת ברצלונה נוסדה בשנת 1450.

במהלך מלחמת הירושה הספרדית, בשנת 1714 נבזזה ונהרסה העיר כאשר ניסו הקטלונים להתמרד בשלטון המרכזי במדריד. נפוליאון בונפרטה סיפח את העיר לאימפריה הצרפתית הראשונה והמליך את אחיו, ז'וזף בונפרטה למלך ספרד. לאחר תבוסת נפוליאון הוחזרה העיר לשליטת ספרד.

במהלך המאה ה-19 הגיעה המהפכה התעשייתית לעיר והעיר גדלה ויצאה מבין החומות. תערוכה עולמית נערכה במקום בשנת 1888 במסגרתה נבנו שער הניצחון ומוזיאון הזואולוגיה של ברצלונה, נסלל הרחוב המרכזי לה גראן ויה דה לס קורטס קטלאנס והעיר הורחבה במסגרת פרויקט "ההרחבה" (אישמפלה).

ברצלונה הייתה מקום מרכזי של אנרכיזם במהלך השבוע הטראגי של שנת 1909 שבו נשרפו כנסיות העיר. בימי מלחמת האזרחים הספרדית (בין השנים 1936 - 1939) הייתה העיר בשליטת הצד הרפובליקני עד שנכבשה בידי הגנרל פרנקו כחודשיים לפני תום המלחמה.

החל משנות ה-70 של המאה ה-20, החלה התעוררות של השפה והתרבות הקטלאנית. בשנת 1984 בחרה אונסק"ו להנציח את פועלו של אנטוני גאודי ולהכריז על המבנים שתכנן בעיר וביניהם כנסיית הסגרדה פמיליה (Sagrada Família) כאתר מורשת עולמית. בשנת 1997 הכריז אונסק"ו גם על המבנים שתכנן הארכיטקט ליואיס דומנק אי מונטנר (Lluís Domènech i Montaner) "אתר מורשת עולמית".

ב-2017 היו בברצלונה עימותים על עצמאות קטלוניה עקב משאל העם על עצמאות קטלוניה והכרזת העצמאות שבאה בעקבותיה.

 
מחוזות העיר

גאוגרפיה

  ערך מורחב – מחוזות ברצלונה

העיר מצויה בין נהר בזוס בצפון, הים התיכון במזרח ונהר ליוברגט ורכס הרי קויסרולה במערב בהם נמצא מנזר טיבידאבו (מלטינית "אתן לכם הכל) המשקיף על העיר.

שטח העיר המטרופוליטני כ-500 קמ"ר.

העיר מחולקת ל-10 מחוזות ו-73 שכונות:

 
האקלים בברצלונה

אקלים

אקלים העיר הוא אקלים ים תיכוני מתון (בזכות הים הקרוב). ממוצע המשקעים הוא כ-571 מ"מ בשנה, ורובם יורדים בחורף. הטמפרטורה הממוצעת בחודש החם בשנה, אוגוסט, היא 26 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה הממוצעת בחודש הקר של השנה, ינואר, היא 10–12 מעלות.

דמוגרפיה

ברצלונה היא העיר השנייה בגודלה בספרד. בעיר כ-1.6 מיליון תושבים, רובם קטלאנים והשאר ספרדים מאזורים אחרים וכ-230,000 מהגרים (בעיקר מאמריקה הלטינית: אקוודור, ארגנטינה וקולומביה; מארצות מזרח אירופה: אוקראינה ורומניה וכן ממרוקו ומפקיסטן).

תחבורה

ברצלונה היא עיר הנמל המרכזית של ספרד. נמל ברצלונה הוא אחד הנמלים בעלי התעבורה הגדולה באירופה כולה. נמל התעופה של ברצלונה נמצא סמוך לעיירה אל פראט דה ליוברגט (El Prat de Llobregat).

בעיר פועלת הרכבת התחתית של ברצלונה המקשרת את רוב חלקי העיר וכן מערכת אוטובוסים וחשמליות. כמו כן העיר מקושרת למערכת הרכבות הספרדית RENFE ומ-2008 גם אל הרכבת המהירה AVE.

כלכלה

ברצלונה היא העיר התעשייתית השנייה בגודלה בספרד, עיר מסחר, מרכז אדמיניסטרטיבי (ממשלת קטלוניה והגופים הנלווים ממוקמים בה), וכן מרכז תרבות ותיירות (כ-17% מהמועסקים בעיר עוסקים בשירותי תיירות והמלונאות).

העיר היא מרכז תיירותי מצליח ומשגשג ובשנים האחרונות היא המרכז הכלכלי הצומח ביותר בספרד, ובעקבות העוצמה הפוליטית הרבה שיש למפלגה הקטלונית היא מצליחה להשאיר את רוב כספי המיסים של התושבים בעיר ובחבל קטלוניה, לכן יש לחבל קטלוניה בכלל ולברצלונה בפרט הרבה יותר כסף להשקעות מאשר מחוזות וערים אחרות בספרד.

בשנים 2009–2012 חלה האטה בצמיחה של הכלכלה בברצלונה ועלייה ברמת האבטלה בעיר, שגרמו להפגנות ולמחאות בכיכר קטלוניה.

תרבות והשכלה

 
מכון ז'ואן מירו

העיר היא מרכז אמנותי חשוב, פעלו ופועלים בה אמנים רבים בתחומים מגוונים, מבין הידועים: האדריכל והפסל גאודי, הציירים דאלי, פיקאסו, וכן מירו.

עם מוסדות ההשכלה הגבוהה שבעיר נמנים אוניברסיטת ברצלונה, הנחשבת לאחת האוניברסיטאות הוותיקות באירופה, אוניברסיטת פומפאו פברה, האוניברסיטה האוטונומית של ברצלונה, האוניברסיטה הטכנית של קטלוניה, אוניברסיטת רמון יוי והאוניברסיטה הבינלאומית של קטלוניה.

אתרי אינטרנט הקשורים לעיר מקבלים סיומת bcn..

מוזיאונים

בעיר מספר רב של מוזיאונים ובהם מכון ז'ואן מירו, מוזיאון פיקאסו, המוזיאון הלאומי לאמנות של קטלוניה, המוזיאון לאמנות עכשווית של ברצלונה (MACBA), מוזיאון אנטוני טאפייס, מוזיאון מדעי הטבע של ברצלונה, טירת שלושת הדרקונים ועוד.

ספורט

בשנת 1992 אירחה העיר את המשחקים האולימפיים. המשחקים הביאו לשדרוג משמעותי של מתקני הספורט בעיר.

בשנת 2003 אירחה העיר את אליפות העולם בשחייה ובשנת 2013 היא אירחה שוב את אליפות העולם בשחייה.

בעיר ברצלונה מצויות שתי קבוצות כדורגל בכירות, ברמה בינלאומית:

בעיר משחקות גם קבוצת כדורסל מהבולטות ביבשת, קבוצת כדוריד וקבוצת הוקי קרח.

העיר היא אתר פופולרי למחליקי סקייטבורד בשל הפארקים הפתוחים הרבים בה.

יהודים בברצלונה

 
נמל ברצלונה - תצפית מהר היהודים - מונז'ואיק

אף שנראה כי היהודים הראשונים הגיעו לקטלוניה שבספרד זמן לא רב לאחר חורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה, העדויות הראשונות על התיישבות יהודית משמעותית בברצלונה הן מן המאה ה-9 לספירה. בתקופה זו החלה להתבסס בעיר קהילה יהודית גדולה אשר קברה את מתיה על גבעה סמוכה, הנודעת היום כמונז'ואיק (הר היהודים). מאותה תקופה יש עדויות על חליפת מכתבים בין חכמי ברצלונה לגאוני בבל, ובהם עמרם גאון.

במהלך השנים התבססה והתרחבה הקהילה ומנתה אלפי בני אדם. היא גם הפכה למרכז תרבותי ודתי יהודי והוציאה מתוכה רבנים חשובים כמו רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (רשב"א) (1235–1310) יליד העיר, שנחשב לגדול חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים ומגדולי חכמי ישראל שבכל הדורות. כן התגורר בעיר רבנו אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה), ולמדו ופעלו בה רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (ריטב"א), רבי נסים בן ר' ראובן (הר"ן) ורבי שמואל הסרדי.

בימי הביניים התנהל ויכוח ברצלונה בעיר בין הרמב"ן ליהודי מומר. טקסט הוויכוח נכתב ב'ספר הוויכוח' של הרמב"ן.

ההידרדרות במצבם של יהודים החלה עם התפשטות המגפה השחורה ב-1347, כאשר כמו במקומות נוספים האשימו אותם בהפצתה. ההמונים צבאו על הקאל (הגטו היהודי) ואיימו לערוך פרעות ביהודים. שומרי המלך הגנו על שערי הרובע אבל לא על יהודים שעקב עיסוקם יצאו מהרובע.

ב-1367 הואשמו יהודי ברצלונה בחילול לחם הקודש. השלטונות סגרו את כל תושבי הרובע היהודי בבית הכנסת בלי לספק להם מזון או מים, בצפיפות רבה וללא מקום מסודר לעשיית הצרכים, עד שעל פי דרישתו של האינפנטה (צאצא המלך) דון חואן, ממלא מקומו של המלך דון פדרו, הסכימה הקהילה לשלם קנס אדיר שרושש את חבריה ולהקריב שלושה יהודים חפים מפשע שהסכימו להודות בביצוע הפשע וכעונש הועלו על המוקד. במהלך התקופה נושלו יהודים ממשרות ציבוריות וחויבו לשאת סימנים שיזהו אותם כיהודים.

ב-1391 החריב המון מוסת על ידי הכנסייה את הקאל כולה וטבח בתושביה, ועל חורבות בית הכנסת הוקמה כנסייה בה הוכרחו הניצולים הבודדים להתנצר. ב-1397 הכריז המלך על ביטול החודריה. מאז הוחרפו רדיפות היהודים, עד שב-1492 כחלק מגירוש ספרד גורשו שארית היהודים מברצלונה.

בקירות ארמון המושל, מול מבנה האינקוויזיציה לשעבר, נמצאות עד היום מצבות כתובות בעברית, שכנראה נלקחו מבית הקברות היהודי מונז'ואיק. מצבות יהודיות נמצאות גם במוזיאון המבצר שם.[דרוש מקור]

בית כנסת בקומת מסד המיוחס לרשב"א נמצא וחודש לאחרונה ברובע היהודי בברצלונה ולמולו בית מגורים המיוחס לרשב"א. כמו כן קיים מוזיאון עירוני של הרובע היהודי - 'the call'.[דרוש מקור][דרושה הבהרה]

היישוב היהודי בברצלונה חודש רק בראשית המאה ה-20 לאחר שהתיישבו בה יהודים מטורקיה, יוון, ארצות הבלקן וצפון אפריקה, והאוכלוסייה גדלה כשקלטה פליטים ממזרח אירופה שהגיעו אליה במלחמת העולם הראשונה ולפני מלחמת העולם השנייה. מאז ועד היום חלו עליות וירידות באוכלוסייה היהודית, אולם נשמר רצף התיישבות. לאורך השנים נבנו מוסדות קהילתיים יהודים. בשנת 1965 הרב סלומון בן שבת התמנה לרב ראשי של העיר ושירת בתפקיד 29 שנה. לאחר פיגועי הדריסה בקטלוניה שאירעו באוגוסט 2017, קרא רב הקהילה הספרדית בברצלונה, הרב מאיר שמעון בר חן, ליהודי העיר לעזוב את ספרד ולעלות לישראל[8]. כיום מתגוררים בברצלונה בין 3,500 ל-5,000 יהודים בשלוש קהילות עיקריות: חב"ד (הגדולה ביותר בברצלונה) -בניהולו של הרב דוד ליבערזאהן[9], ספרדים, רפורמית, וקהילות אלה הן מהגדולות בספרד.

בית הכנסת של ברצלונה נבנה בשנת 1954 כדי לשרת את הקהילה היהודית שהתגוררה בעיר[10]. הבניין בן שלוש הקומות ממוקם ברחוב אבניר, ומספק שירותים לחברי הקהילה כמו גם למבקרים. במרכז שני בתי כנסת, אחד ספרדי והשני אשכנזי. בבניין יש גם ספרייה וחדר ישיבות[11].

בפברואר 2023 החליטה ראשת העיר אדה קולאו לנתק את הקשרים בין ברצלונה לתל אביב והאשימה את ישראל באפרטהייד וטבח אזרחים ברצועת עזה. בעקבות האשמותיה, בית הכנסת של ברצלונה הושחת בידי פעילים אנטישמיים פרו-פלסטיניים, וגברו תקיפות אנטישמיות נגד יהודים. ביוני 2023 הפסידה בבחירות והחליף אותה ז'אום קולבוני שחידש את הקשרים וברית ערים תאומות עם תל אביב[12].

אתרים בעלי חשיבות

בארי גותיק - הרובע הגותי

 
הקתדרלה הגותית
 
קטע משדרות לה רמבלה
  ערך מורחב – הרובע הגותי

מרכזה של העיר, הרובע הגותי (Barri Gòtic) נשמר במתכונתו מימי הביניים והתקופה הרומית. ברובע זה נמצאת הקתדרלה של העיר - קתדרלת אולליה הקדושה (הבנויה בסגנון גותי), וכן מספר מוזיאונים ובהם מוזיאון פיקאסו.

רמבלאס

 
מראה ברצלונה והראמבלס ממרומי אנדרטת קולומבוס.

סדרה של רחובות השוכנים דרומית מערבית לרובע הגותי. מקור המילה הוא בשיבוש המילה הערבית רמל ("חול"), ובמקור היו הרחובות נתיבים של נחלים שיבשו. שדרות לה רמבלה (צורת היחיד של רמבלאס) יורדות ממרכז העיר ומכיכר קטלוניה אל הים. בין שאר הרחובות ניתן למצוא את פלאסה ריאל ושוק המזון לה בוקריה הסמוך המהווים אתר תיירות פופולרי. בקצה הדרומי של שדרות רמבלאס, סמוך לנמל, ניצבת אנדרטת קולון לזכרו של כריסטופר קולומבוס. מהאנדרטה ניתן להשקיף על ברצלונה כולה, ועל הראמבלס בפרט.

בנייני המודרניסטה

העיר ברצלונה ידועה בבניינים הייחודיים המצויים בה אשר נבנו בסגנון המכונה מודרניסטה. בניינים אלה נבנו בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 במסגרת פרויקט ה"הרחבה" - במסגרתו נבנה רובע בשם זה - "אישמפלה" (בקטלנית: ההרחבה). הידוע בארכיטקטים שבנה בסגנון זה היה אנטוני גאודי ובנייניו הידועים כוללים את פלאו גואל, פארק גואל, כנסיית סגרדה פמיליה אשר בנייתה החלה בשנת 1882 וטרם הסתיימה (הבנייה צפויה להסתיים בין 2020 ל-2060). כמו כן באזור ה"הרחבה" של העיר שנבנה בתחילת המאה ה-20 מצויים קאזה מילה (לה פדררה), בית באליו, קאזה אמטלר וקאזה לאו מוררה. בניינים נוספים בסגנון המודרניסטה כוללים את פאלאו דה לה מוזיקה קטלניה שתוכנן על ידי ליואיס דומנק אי מונטנר בשנת 1908.

מונז'ואיק וטיבידאבו

העיר ברצלונה ממוקמת בין גבעת מונז'ואיק (הר היהודים) הנמצאת מערבית לנמל ברצלונה, לבין גבעת טיבידאבו הנמצאת במערב העיר.

על גבעת מונז'ואיק, שגובהה כ-200 מטרים, מצויים המוזיאון הלאומי לאמנות קטלנית, הממוקם בתוך הפלאו נסיונל, מוזיאון ז'ואן מירו לאמנות מודנית, מתקני האולימפיאדה ובהם האצטדיון האולימפי שאירח את המשחקים האולימפיים של 1992, ואולם פלאו סן ז'ורדי בתכנונו של האדריכל היפני אראטה איסוזאקי.

 
שער הניצחון בברצלונה

על גבעת טיבידאבו, שגובהה 512 מטרים, מצוי פארק שעשועים גדול ומספר כנסיות, הידועה בהן היא בזיליקת הלב הקדוש (El Sagrat Cor).

אתרי מורשת עולמית

אונסק"ו הכריז על מספר אתרי מורשת עולמית בברצלונה:

פארקים וגנים ציבוריים

 
פארק גואל

העיר ברצלונה ידועה בשטחים הירוקים הרבים שבה. בעיר פארקים רבים, כיכרות ושדרות רחבות ירוקות. בין הכיכרות והשדרות הידועות נמנות: פלאסה דה קטלוניה, פלאסה ד'אספניה ושדרת לה רמבלה, הידועה מבין שדרות העיר.

בין הפארקים הידועים מצויים:

בעיר מבוצעת תוכנית הרוכשת שטחים פרטיים ושטחים ריקים ובונה בהם פארקים ציבוריים. כמו כן, בכל שכונה חדשה הנבנית מוקצה שטח עבור פארק ציבורי.

ערים תאומות

הערים התאומות ושיתופי הפעולה של ברצלונה (מסודרות בסדר כרונולוגי) הן:[דרוש מקור]

גלריית תמונות

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: ברצלונה
  מדריך למטייל בוויקימסע: ברצלונה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברצלונה

עיינו גם בפורטל

 

פורטל ברצלונה הוא שער לכל הערכים והנושאים אודות ברצלונה. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים בברצלונה על כל רבדיה: גאוגרפיה, היסטוריה, חברה, תרבות ועוד.

הערות שוליים

  1. ^ Honolulu Rail Transit: International Lessons from Barcelona in Linking Urban Form, Design, and Transportation, Geoff Boeing (באנגלית)
  2. ^ City Mayors: European city brands, ‏2013-09-27
  3. ^ City Mayors: Best European business cities, ‏2013-07-23
  4. ^ Barcelona 5.0 or Barcelona 'smart city': 'We need leaders with a vision', www.brusselnieuws.be (באנגלית)
  5. ^ Wayback Machine, ‏2014-06-14
  6. ^ Wayback Machine, ‏2013-06-13
  7. ^ Los Reyes inaugurarán el AVE a Valencia, y los Príncipes la conexión a Albacete, ‏2014-04-10
  8. ^ צביקה קליין, רב העיר ברצלונה: "אירופה אבודה, היהודים פה זמנית", באתר nrg‏, 18 באוגוסט 2017
  9. ^ דוד מנחם מענדל ליברזון .באתר חב"דפדיה
  10. ^ Furmansky, Dyana Z. (במרץ 2011). "The Jewish Traveller: Barcelona". Hadassah Magazine. נבדק ב-11 בספטמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Our History". Comunidad Israelita de Barcelona.
  12. ^   מיכאל טוכפלד, ‏"מסר ברור נגד האנטישמים": ברצלונה חידשה את היחסים עם תל אביב, בעיתון מקור ראשון, 3 בספטמבר 2023.
  13. ^ בשנת 2012 שופצה הטיילת בין העיר העתיקה לעיר החדשה בעכו, ונחנכה בה "כיכר ברצלונה", לציון כינון הברית בין שתי הערים כ"ערים תאומות"


הערים הגדולות של ספרד
אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2021[אוכלוסין 1]
דירוג שם קהילה אוטונומית אוכלוסייה דירוג שם קהילה אוטונומית אוכלוסייה
 
מדריד
 
ברצלונה
1 מדריד מדריד 3,277,451 11 אליקנטה ולנסיה 338,768  
ולנסיה
 
סביליה
2 ברצלונה קטלוניה 1,627,559 12 קורדובה אנדלוסיה 322,327
3 ולנסיה ולנסיה 788,842 13 ואיאדוליד קסטיליה ולאון 297,370
4 סביליה אנדלוסיה 684,340 14 ויגו גליסיה 294,650
5 סרגוסה אראגון 681,430 15 חיחון אסטוריאס 269,311
6 מאלגה אנדלוסיה 578,063 16 ל'אוספיטלט דה ליוברגט קטלוניה 265,003
7 מורסיה מורסיה 459,778 17 ויטוריה חבל הבסקים 252,953
8 פלמה דה מיורקה האיים הבלאריים 424,837 18 לה קורוניה גליסיה 245,541
9 לאס פאלמאס האיים הקנריים 380,667 19 אלש ולנסיה 235,566
10 בילבאו חבל הבסקים 345,749 20 גרנדה אנדלוסיה 233,680

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ברצלונה&oldid=39888987"