המכון לכימיה באוניברסיטה העברית

מכון מחקר בירושלים

המכון לכימיה באוניברסיטה העברית הוא מכון מחקר לכימיה, הוותיק ביותר בישראל, אשר נוסד ב-1924, לפני פתיחתה הרשמית של האוניברסיטה העברית ב-1925.

המכון לכימיה באוניברסיטה העברית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מכון מחקר
תקופת הפעילות 1924–הווה (כ־100 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים אנדור פודור עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידים
550 (נכון ל־2021) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°46′28″N 35°11′51″E / 31.774466985532°N 35.197407669273°E / 31.774466985532; 35.197407669273
chemistry.huji.ac.il
(למפת ירושלים רגילה)
 
המכון לכימיה באוניברסיטה העברית
המכון לכימיה באוניברסיטה העברית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המכון פועל בקמפוס גבעת-רם של האוניברסיטה העברית, ומעבדותיו נמצאות במספר בניינים, ביניהם: לוס אנג'לס, פילדלפיה, ארונברג ומכון קזאלי לכימיה יישומית.

נכון לשנת 2021, לומדים במכון כ-250 סטודנטים לתואר ראשון, 100 תלמידים לתואר שני, 150 תלמידים לדוקטורט ו-50 פוסט דוקטורנטים מחוץ לישראל[1].

יושב ראש המכון הוא פרופ' שלמה יצחייק, ויושב ראש החוג הוא פרופ' ליעוז אתגר[2]. מבין בוגרי המכון הבולטים, ניתן למנות את המדענים עדה יונת, צבי רפופורט, איתמר וילנר ונתן שרון.

היסטוריה

עריכה

המכון נוסד בקמפוס הר הצופים על ידי פרופסור אנדור פודור, בתמיכת אלברט איינשטיין וחיים ויצמן. המימון הראשוני להקמת המכון ניתן על ידי אדמונד ג'יימס דה רוטשילד[3] במרץ 1923. המאמר האקדמי הראשון מטעם המכון נשלח לפרסום בינואר 1924[4]. המכון חווה תנופה משמעותית עם העלייה מגרמניה בשנות ה-30. חוקרים בולטים שהצטרפו למכון בשנים אלו היו ארנסט דוד ברגמן, ישעיהו ליבוביץ ולדיסלאוס פרקש. לאחר סיום מלחמת העצמאות ב-1949 ואובדן הקשר להר הצופים המכון פעל במספר מוקדים בירושלים. בשנת 1959 המכון עבר לקמפוס גבעת רם.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה