לדיסלאוס פרקש
לדיסלאוס פרקש (בהונגרית: Farkas László; 10 במאי 1904 – 31 בדצמבר 1948) היה פרופסור, כימאי ארץ-ישראלי, יהודי יליד סלובקיה (אז ממלכת הונגריה במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית) מייסד המחלקה לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה העברית בירושלים.
 | |
| פרקש בין השנים 1936-38 | |
| לידה |
10 במאי 1904 דונאיסקה סטרדה, סלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
31 בדצמבר 1948 (בגיל 44) רומא, איטליה |
| מדינה |
ישראל, הונגריה |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| השכלה |
האוניברסיטה הטכנית של ברלין (1928) |
| מעסיק |
מכון פריץ האבר של אגודת מקס פלנק, האוניברסיטה העברית בירושלים |
  | |
ביוגרפיה
עריכהלדיסלאוס פרקש נולד בשנת 1904 בדונאיסקה סטרדה שבסלובקיה, לסטפן ולאנה פרקש, והיה הבכור משלושה אחים (אדלברט ופאול). אביו היה רוקח. בשנת 1908 עברה המשפחה לנאג'וואראד שבטרנסילבניה (כיום: אוראדיה ברומניה), שם ניהל אביו בית מרקחת. אביו שימש תקופה מסוימת ראש אגודת הסוחרים המקומית. המשפחה נהגה לפקוד בית כנסת של היהדות הנאולוגית.
פרקש למד בגימנסיה באוראדיה, ואחר כך בבית הספר הטכני בווינה. הוא המשיך את לימודיו בברלין, שם סיים תואר בהנדסה כימית בשנת 1926. באותה שנה מונה להיות עוזר אישי לכימאי הגרמני יהודי פריץ הבר. הוא סיים דוקטורט בשנת 1928.
בשנת 1935 עלה לארץ ישראל, הקים את המחלקה לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה העברית[1], וניהל אותה עד למותו ב-1948. בין השאר, היה מורם של הפרופסורים דוד וופסי, רפאל איקן, אלון תלמי ואורה קדם.
במהלך מלחמת העולם השנייה תרמה המחלקה, ופרקש בראשה, למאמץ המלחמתי הבריטי. פרקש שימש כמזכיר הוועדה המדעית המייעצת של המועצה לאספקה מלחמתית שהקימו הבריטים ב-1942, שריכזה את כל המחקר והפיתוח המדעי שהתבצע בארץ בשירות הבריטים ובעלות הברית בכלל במהלך המלחמה[2].
בנוסף למחקר תאורטי, עסק פרקש גם בפיתוח טכנולוגי עבור צה"ל וקידם את התעשייה הישראלית.
חיים אישיים ומותו
עריכהבשנת 1940 נשא לאישה את חנה אהרוני (אהרונוביץ), ילידת מוסקבה ומיקרוביולוגית במקצועה. היה אב לשתי בנות, ליאורה (לימים קרויאנקר) ורות (לימים גבע). הוריו ואחייניתו הקטנה נרצחו בשואה.
ב-31 בדצמבר 1948 יצא פרקש בשליחות לארצות הברית כדי לרכוש ציוד לאוניברסיטה ולצבא, בטיסה מיוחדת שהמריאה מחיפה. המטוס התרסק במונטה ארג'נטריו, צפונית לרומא. כל הנוסעים ואנשי הצוות, ביניהם פרקש, נהרגו[3]. באיטליה נערך לזכרם טקס אזכרה ולאחר מכן הובא פרקש למנוחות בהר המנוחות בירושלים[4][5]. אלמנתו, חנה (1917-1994), נישאה בשנית ב-1957 לאלכסנדר הימזלי, כימאי ומהנדס בריטי שהתמחה בטיהור מים.
ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[6].
הנצחתו
עריכה- "מרכז פרקש לתהליכים מושרי-אור" הוקם בשנת 1990 במכון לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים, במימון קרן מינרבה וממשלת גרמניה. המרכז פעל עד 2013.
- בנותיו, רותי גבע וליאורה קרויאנקר הפיקו את הסרט "המסע שלא תם" (2013) (A Journey – Unfinished), אודות חייו ופועלו, אשר הוקרן במסגרות שונות. הסרט זכה ב"ציון לשבח" בפסטיבל סרטי "העין היהודית" באשקלון ב-2013.
לקריאה נוספת
עריכה- פרופסור ל. פרקש, 1904-1948: סיפורה של חלוציות מדעית: תערוכה במלאת חמישים שנה למותו. תשנ"ט. 48, 44, XVI עמ'. עברית ואנגלית
- G. Racah (Ed.), L. Farkas Memorial Volume (Jerusalem, 1952)
- Chayut, Michael; "From Berlin to Jerusalem: Ladislaus Farkas and the Founding of Physical Chemistry in Israel"; Historical Studies in the Physical and Biological Sciences; Vol. 24 (2), 1994. pp. 237-262.
קישורים חיצוניים
עריכה- Ladislaus Farkas, photos in the United States Holocasut Memorial Museum
- Farkas, Laszlo, Encyclopedia.com
- לזכר איש מדע שנספה בעצם מפעלו, דבר, 4 בפברואר 1949
- מכתב הפיטורים ללדיסלאוס פרקש מאת פריץ הבר באתר הספרייה הלאומית
לדיסלאוס פרקש (1904-1948), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ מינויים חדשים באוניברסיטה העברית, דואר היום, 12 במאי 1935.
- ^ יחיאל בקר, “התפתחות המכון למיקרוביולוגיה באוניברסיטה העברית 1924-1948”, בתוך תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים: התעצמות אקדמית תוך מאבק לאומי, בעריכת חגית לבסקי (ירושלים: מאגנס, 2009), 207-212
- ^ מטוס ובו נוסעים מישראל נתרסק בדרכו לשוויץ, דבר, 2 בינואר 1949
- ^ הלויה רבת רושם לקרבנות המטוס שנפל באיטליה, מעריב, 6 בינואר 1949
- ^ לויתו של הפרופיסור פרקש, דבר, 6 במרץ 1949
- ^ ארכיון לדיסלאוס פרקש, בספרייה הלאומית