פתיחת התפריט הראשי
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוחים לא ברורים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מלחמה זו, בין רוסיה והאימפריה העות'מאנית, שהתנהלה בין השנים 17351739, פרצה עקב חילוקי דעות לגבי תוצאות מלחמת רוסיהפולין של 17331735 ופשיטות הולכות ונשנות של הטטרים מקרים. כמו כן, המלחמה סימלה את המאמץ הרוסי ההולך וגובר למען גישה לים השחור.

המלחמה העות'מאנית-רוסית 1735-1739
תאריך התחלה: 1735
תאריך סיום: 1739
משך הסכסוך: כ־4 שנים
מלחמה לפני: המלחמה העות'מאנית-רוסית (1710–1711)
מלחמה אחרי: המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768–1774)
מקום: הבלקן, מזרח אירופה
תוצאה: הסכם ניש והסכם בלגרד
שינויים בטריטוריות: סרביה, צפון בוסניה ודרום הבאנאט חזרו לידי העות'מאנים
הצדדים הלוחמים

האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית  האימפריה הרוסית
Flag of the Cossack Hetmanat.svg קוזאקי הטמאנוט
ממלכת הבסבורגממלכת הבסבורג  ממלכת הבסבורג

תוכן עניינים

הדיפלומטיה הרוסית טרם המלחמהעריכה

עם פרוץ המלחמה, רוסיה השיגה מצב בינלאומי מבטיח כאשר כרתה מספר בריתות עם פרס (אשר הייתה במהלך מלחמה עם העות'מאנים) במהלך 17351792 ותמכה בהמלכתו של אוגוסט השלישי לכס המלכות הפולני ב-1735 במקומו של העוצר הצרפתי סטניסלב לשצ'ינסקי, שהוצע לתפקיד על ידי צרפת הפרו-טורקית.

מהלך המלחמהעריכה

ה"קאזוס בלי" (עילה למלחמה) היה הפשיטות הטטריות באוקראינה בסוף 1735 והמערכה הצבאית של החאן הקרימני באזור הקווקז. ב-1736 המפקדים הרוסים כבר חזו את תפיסתם של העיר אזוב וחצי האי קרים.

ב-20 במאי 1736, צבא דנייפר (שעמד על 62,000 איש) תחת פיקודו של פילדמרשל כריסטופור מיניך כבש בסערה את הביצורים העות'מאנים בפרקופ, וב-17 ביוני את העיירה בחצ'יסאראי. למרות זאת, המחסור באספקה, בנוסף להתפרצותה של מגפה, אילצו את מיניך לסגת לאוקראינה. ב-19 ביוני צבא דון (שעמד על 28,000 איש וגם היה צבא רוסי), תחת פיקודו של הגנרל פטר לאסי, ובעזרתו של צי דון שהיה תחת פיקודו של סגן האדמירל פטר ברדאל, כבש את מצודת אזוב.

ביולי 1737, צבאו של לאסי (שכלל כבר 40,000 חיילים) צעד לקרים, כאשר הוא גורם למספר תבוסות בצבאו של החאן מקרים. אך למרות ההצלחה, לאסי וצבאו נאלצו לשוב על עקבותיהם, שוב עקב מחסור באספקה.

אוסטריה, שהייתה בעלת ברית של רוסיה עוד מ-1726, נכנסה למלחמה נגד האימפריה העות'מאנית ביולי 1737, אך הובסה בעצמה כמה פעמים. בחודש אוגוסט רוסיה, אוסטריה והטורקים החלו במשא ומתן בעיר נמירוב, שעתיד היה להיות עקר וחסר תועלת. ב-1738 לא היו מבצעים צבאיים משמעותיים, ויתר על כן, רוסיה נאלצה לסגת מערים שהיא החזיקה בהן עקב מגפות קשות.

שלב המלחמה האחרוןעריכה

ב-1739 צבאו של מיניך חצה את נהר הדנייפר, הביס את הטורקים בסטבוצ'ני וכבש את מבצר חוטין (ב-19 באוגוסט) ואת העיר יאשי. אוסטריה, לעומת זאת, הובסה בשנית על ידי הטורקים ונאלצה לחתום עם האימפריה העות'מאנית על הסכם בלגרד ב-18 בספטמבר 1739. הסכם זה, בנוסף לאיום הממשמש ובא מפלישה שוודית, אילץ את רוסיה לחתום על הסכם ניש עם האימפריה העות'מאנית ב-3 באוקטובר 1739. לפי הסכם זה, רוסיה קיבלה את אזוב אבל נשללה ממנה הזכות להשאיר את הצי הרוסי הקיסרי בים אזוב או לבנות שם ביצורים.

בסופו של דבר, המטרות העיקריות של הרוסים לא הושגו; תוצאות המלחמה, שעלתה בחייהם של כ-100,000 חיילים רוסים, היו חסרות חשיבות. רוסיה הצליחה לשפר רק במעט את מצבה לאחר הסכם פרוט ב-1711. שיתוף הפעולה וה"איחוד" הצבאי בין האימפריה העות'מאנית לשוודיה, שהתהדק ב-1739 בעזרת דיפלומטיה צרפתית, יצר רקע עוין למדיניות החוץ הרוסית העתידה לבוא.

קישורים חיצונייםעריכה