המשטר הצבאי בארגנטינה (1976–1983)

משטר צבאי ששלט בארגנטינה בין השנים 1976 - 1983
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

המשטר הצבאי בארגנטינה בין השנים 1976 - 1983 כונה על ידי ראשיו "תהליך הארגון-מחדש של האומה" (בספרדית: Proceso de Reorganización Nacional) ובקיצור: "התהליך" (el Proceso). המשטר מכונה גם "החונטה הצבאית האחרונה" (la última junta militar) או "הדיקטטורה האחרונה" (la última dictadura), בהיותו האחרון בסדרת משטרים צבאיים ששלטו בארגנטינה.

מנהיגי החונטה ב-1978

היסטוריהעריכה

רקעעריכה

  ערך מורחב – היסטוריה של ארגנטינה

הצבא היה מאז ומתמיד בעל השפעה רבה על הפוליטיקה הארגנטינאית וההיסטוריה הארגנטינאית משולבת תקופות תכופות וארוכות של משטר צבאי. המנהיג הארגנטינאי האהוד, חואן פרון, שכיהן שלוש תקופות כנשיא ארגנטינה, היה אף הוא קולונל בצבא אשר צבר כוח פוליטי בעקבות הפיכה צבאית ב-1943. הוא הוביל מדיניות חדשה, בראשות "מפלגת הצדק" (Partido Justicialista), מדיניות לאומנית שכונתה על ידו "הדרך השלישית", חלופה הן לקפיטליזם והן לקומוניזם. ב-1955, בעת כהונתו השנייה כנשיא, הודח והוגלה פרון על ידי התקוממות צבאית שכונתה "המהפכה המשחררת" (Revolución Libertadora).

בשנים הבאות שלטו בארגנטינה סדרת ממשלות חלשות ולאחריהן שבע שנות משטר צבאי, בין 1966 ל-1973. פרון חזר לארגנטינה ב-1973, לאחר 18 שנות גלות, בתקופה של הסלמה בתסיסה הפוליטית, התפלגויות בתנועה הפרוניסטית והתפרצויות של אלימות פוליטית. טבח אסייסה, שהתרחש בנמל התעופה אסייסה בעת חזרתו, סימן את ההתפצלות הסופית של התנועה הפרוניסטית ואת השתלטותו של האגף הימני של התנועה.

פרון נבחר כנשיא בבחירות דמוקרטיות ב-1973 אך נפטר ב-1974. סגניתו של פרון, אשתו השלישית איסבל פרון ירשה את הנשיאות, אך הייתה שליטה חלשה וחסרת השפעה. קבוצות מהפכניות, בהן ה-Montoneros, קבוצת גרילה מהאגף השמאלי של התנועה הפרוניסטית, הסלימו את מאבקם האלים (שכלל חטיפות והנחת פצצות) כנגד הדיכוי הקשה של הצבא, המשטרה וקבוצות צבאיות-למחצה מהאגף הימני. ההסלמה גברה עד להדחתה של איסבל פרון, ב-24 במרץ 1976 ועלייתה לשלטון של חונטה צבאית בראשות חורחה רפאל וידלה.

החונטהעריכה

  ערך מורחב – המלחמה המלוכלכת

השם "תהליך הארגון-מחדש של האומה" נועד לרמוז על אכיפת סדר ושליטה על הסיטואציה הפוליטית-חברתית הקריטית ששררה באותה עת בארגנטינה. באותה עת נפוצו תופעות של היעלמויות כפויות על רקע אידאולוגי ומאסרים בלתי חוקיים, שהיו מבוססים לעיתים קרובות על אישומים חסרי בסיס.

הצבא הארגנטיני תפס את השלטון בהפיכה שהתרחשה במרץ 1976, תוך עימותים אלימים עם תומכי הנשיא המנוח חואן פרון והדחת איסבל פרון[1]. החונטה המשיכה במלחמה המלוכלכת והגבירה אותה, והעלימה בין 9,000 ל-30,000 איש בתקופת שלטונה. הנעדרים, ברובם, היו אנשים מארגוני השמאל שהיוו כמתנגדים לשלטון הצבאי. השאר היו בעיקרם יהודים, ושמאלנים אחרים אשר לא היוו כחלק מארגון. המתנגדים שנחטפו, עונו ורובם נרצחו. האנשים אשר נחטפו במהלך השנים האלה, כונו "נעלמים" (Desaparecidos).

לאחר ההפסד לממלכה המאוחדת במלחמת פוקלנד ב-1982, גברה ההתנגדות הציבורית כלפי החונטה והובילה אותה לוותר על השלטון ב-1983.

יחסי ישראל והחונטהעריכה

 
מטוס נשר תוצרת התעשייה האווירית לישראל, בשירות חיל האוויר הארגנטינאי. המטוס נטל חלק במלחמת פוקלנד
 
ספינה מדגם דבור, מדינת ישראל מכרה 4 ספינות מדגם זה למשטר החונטה

מדינת ישראל קיימה יחסים קרובים עם החונטה, למרות שהיא רצחה והעלימה מאות יהודים. ישראל סיפקה נשק רב, אימנה והכשירה את כוחות הביטחון של המשטר[2]. בינואר 1979, ביקר סגן שר הביטחון מרדכי צפורי בארגנטינה כדי לדון במכירת נשק[3]. כ-30% מייצוא הנשק הישראלי באותן השנים נמכר לצבא ארגנטינה, בסכומים המוערכים בכמיליארד דולר. שיתוף הפעולה התבטא גם בביקורים הדדים בין נציגי צה"ל לחיילי המשטר הצבאי הארגנטינאי. ביוני 1981, שהו בישראל 118 קצינים ארגנטינאים לצורך אימונים והדרכה[4].

39 מטוסי נשר תוצרת התעשייה האווירית לישראל נמכרו לחיל האוויר הארגנטינאי בשנים 1978–1982, שם כונו "Dagger" (פגיון) ונטלו חלק במלחמת פוקלנד, שבה הופלו 11 מהם[5]. המטוסים הנותרים שודרגו לגרסה שנקראה Finger והמשיכו לשרת בחיל האוויר הארגנטינאי[6]. ארגנטינה גם ניהלה משא ומתן על ייצור מקומי של המטוסים[7]. מדינת ישראל גם מכרה 4 ספינות דבור לחיל הים של הארגנטינאי[8], וטילי גבריאל[9]. במהלך מלחמת פוקלנד חתמה ישראל על הסכם לאספקת 22 מטוסי כפיר[10]. ההסכם לא מומש לאחר שארגנטינה נקלה לקשיים כלכליים[11]. כמו כן, על פי דיווחים בעיתונות הזרה, נשלח מישראל ציוד צבאי לארגנטינה, ושנודע הדבר הגישו בריטניה וארצות הברית מחאה דיפלומטית למשרד החוץ[12].

נושא הנעדרים והנרצחים היהודים בארגנטינה על לראשונה בוועדת הקליטה של הכנסת כבר בשנת 1977, בעקבות דיווחים של עולים חדשים וקרובי משפחה בישראל. הוחלט שהדיונים יהיו חסויים כדי לא לפגוע ביחסים עם החונטה[13]. רק דצמבר 1982, עלה הנושא באופן פומבי בעת ביקורו של שר החוץ יצחק שמיר במדינה[14]. בעת הביקור הוגשה רשימה של 360 נעדרים יהודים לנשיא ארגנטינה[13]. רק ב-29 ביוני ‎1983, עלה לראשונה נושא הנעדרים היהודים לדיון פומבי בכנסת, בפתיחת הדיון אמר חבר הכנסת יאיר צבן:

כיצד זה קרה, שהפרלמנט שלנו, מקרב כל הפרלמנטים שלמדינותיהם יש זיקה ישירה לנושא הכאוב הזה - הוא הפרלמנט האחרון - והפרלמנט היהודי לא צריך להיות הפרלמנט האחרון - שנזעק להרים קול מחאה ואזהרה?. לאמהות ולבני המשפחה היושבים עמנו היום ביציעים ולאלה שאינם - אני רוצה להביע בפניהם את התקווה שאולי היום במאוחר, במאוחר מאוד, נפתח דף חדש. אולי היום נצליח לשבור את קשר השתיקה

הישיבה המאתיים-ועשרים של הכנסת העשירית, יום רביעי, י"ח בתמוז התשמ"ג (‎29 ביוני ‎1983), ירושלים, הכנסת

.

באוקטובר 1983, עתרו 6 עולים מארגנטינה לבג"ץ בדרישה שממשלת ישראל תדרוש באופן רשמי מידע על הנעדרים היהודים[15].

במרץ 2016 הגישו שורה של פעילים ישראלים שהיגרו מארגנטינה, בקשת לחשיפת מסמכים אשר מתעדים את הקשרים של המשטר הישראלי עם החונטה, על פי חוק חופש המידע חוק חופש המידע. בעקבות הבקשה נחשפו מסמכי משרד החוץ מהתקופה. מהמסמכים עולה כי ישראל קיימה קשרים עם המשטר בידיעה מלאה כי הוא מבצע רצח המוני, כולל רצח יהודים בשיעור חריג לעומת חלקם באוכלוסייה[16]. משרד הביטחון טען שאין לו מסמכים המעידים על פעילות המשטר, בנוסף נטען כי חשיפת המסמכים הקשורים לסחר בנשק עם המשטר הארגנטיני באותן שנים תביא לפגיעה בביטחון המדינה וייתכן גם לפגיעה ביחסי החוץ[17].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "מעצרים המוניים נערכים בארגנטינה בשעות הלילה", מעריב, 26 במרץ 1976
  2. ^ צבא ארגנטינה רוכש נשק מישראל", מעריב, 8 באוגוסט 1978
  3. ^ ציפורי מציע נשק ישראלי לשתי יריבות, מעריב, 25 בינואר 1979
  4. ^ ישראל שיתפה פעולה עם המשטר בארגנטינה שרצח אלפי יהודים, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2017
  5. ^ גילי כהןמסמכים בריטיים: ישראל מכרה כלי נשק לארגנטינה בזמן מלחמת פוקלנד ב-1982, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2016
  6. ^ אנשיל פפרארגנטינה מעוניינת לחדש את חיל האוויר במטוסי כפיר ישראליים בני 30 שנה, באתר הארץ, 23 במרץ 2014
  7. ^ ארגנטינה בודקת את האפשרות לייצר מטוס קרב יחד עם ישראל, מעריב, 12 בנובמבר 1984
  8. ^ שאול צדקה, האם יופעל נשק ישראלי במלחמה נגד בריטניה ?, דבר, 21 באפריל 1982
  9. ^ עידו דיסנצ'יק, " התעשייה האווירית תתחיל בקרוב בייצור מסוקים", מעריב, 10 באוגוסט 1976
  10. ^ ישראל מרחיבה את אספקת הנשק לאמריקה התיכונה, מעריב, 17 בדצמבר 1982
    לפי מקור זה דובר על 12 מטוסים - אי.בי.סי - ארגנטינה רכשה מישראל עוד 12 מטוסים, דבר, 6 ביוני 1982
  11. ^ "ארגנטינה קיבלה מלווה תרכוש נשק רב מישראל", מעריב, 30 בינואר 1983
  12. ^ הנעדר, כותרת ראשית, 15 בדצמבר 1982
  13. ^ 1 2 יש לנו סיבה לבכות. ארגנטינה, מעריב, 29 ביוני 1984
  14. ^ אילן כפיר ורפאל מן, "נשיא ארגנטינה יפעל ברוח חיובית בנושא היהודים הנעדרים", מעריב, 15 בדצמבר 1982
    שמיר בארגנטינה ידון 'בסחר ובסיוע', דבר, 14 בדצמבר 1982
  15. ^ שישה עולים עתרו לבג "ץ, כותרת ראשית, 5 באוקטובר 1983
  16. ^ החונטה בארגנטינה עינתה יהודים, ישראל סיפקה לה נשק, באתר הארץ, 6 ביוני 2017
  17. ^ ג'ון בראון, משהב"ט מכר נשק לחונטה בארגנטינה, וטוען: לא ידענו, לא שמענו, לא ראינו, באתר "שיחה מקומית", 2 במרץ 2017