הנדסאי

הנדסאי הוא תואר מקצועי הניתן בסיום מסלול הכשרה על-תיכוני שאינו אקדמי, שנועד להכשיר אנשי מקצוע טכניים. הלימודים לתואר הנדסאי נעשים במכללות טכנולוגיות, ונמשכים בין שנתיים לשלוש שנים. הנדסאי הוא איש מקצוע בעל אוריינטציה טכנולוגית יישומית.

במקביל למונח העברי "הנדסאי", בשפות אחרות קרוי איש מקצוע זה "מהנדס מעשי" (באנגלית: P.Engineer | Practical Engineer). במדינות מסוימות, כגון בריטניה או קנדה, בעל התואר נחשב לטכנאי בעל הכשרה הנדסית מתקדמת, ולכן נקרא Engineering technician (טכנאי הנדסה), בעוד שבמדינות אחרות מצאו לנכון "לקרבו" או להקבילו למעמד מהנדס על ידי הכינוי Associate engineer (מהנדס חבר), Technical engineer (מהנדס טכני), Jr. engineer (מהנדס זוטר) וכו'. תחומי האחריות של בעלי מקצוע אלה נרחבים, ושונים ממדינה למדינה.

עם יישום הסכם בולוניה במלואו, ייעלמו רוב התארים המקבילים באירופה, כאשר חלקם יוסבו לתואר אקדמי בהתאם להיקף ההשכלה והניסיון הנרכש. באופן זה, התואר Ingeniero técnico בספרד, למשל, יוסב לתואר ראשון לא הנדסי בתחום האמור בנוסף רישיון לתעסוקה טכנית בתחום זה.

בישראל

הכשרת ההנדסאים מתבצעת במשך כשנתיים (ההכשרה במקצועות הבנייה – שלוש שנים) לקבלת דיפלומת/תואר הנדסאי (P.Eng).

מקצוע ההנדסאי במתכונתו המקצועית קיים בעוד ארצות, אך נוצרו בישראל מספר וריאציות ייחודיות. הבולטים ביותר הם הנדסאים בתחום הבנייה: הנדסאי בניין והנדסאי אדריכלות, כאשר הנדסאי האדריכלות הוא הייחודי מכולם. הייחוד שנוצר הוא בחוסר הבהירות הנוגע לסמכויותיו. הסיבה לכך היא היסטורית, וקשורה לצמיחה המהירה שהייתה בישראל בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20. הטכניון, אשר היה מופקד על הכשרת מהנדסי מכונות, בניין וארכיטקטים לא יכול היה לעמוד בהיקפי הביקוש הגבוהים של המשק למהנדסים. אך מנגד, לא נוצר ביקוש של צעירים ללימודי הנדסה, למרות הביקוש בשוק העבודה. הסיבה נבעה מתוך רוח הזמן, של אותה התקופה אשר לא עודדה או תמרצה צעירים להתקדם לכיוונים אלו.

החוסר שנוצר במהנדסים ואדריכלים הגיע אף לידי כך שלא ניתן היה למנות מהנדסי ערים לכל הרשויות, ולמינויים של בעלי תפקידים רגישים ללא הכשרה או כישורים אלמנטריים למלא את התפקיד. הוחלט, ליצור מסלול לימודים מקוצר ויעיל, שיאפשר לכל המעוניין לעסוק במקצוע ולתרום בכך לבניינה ופיתוחה של הארץ. במספר מגמות, כמו חשמל או מכונות, נלקח מסלול לימודים מוכן בן שנתיים של מסלול טכנאי עם פרויקט גמר אשר עם הגשתו הוענקה תואר הנדסאי.

חוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים השווה בשנת 2012 את מעמד בעלי תואר הנדסאי למעמד בעלי תואר אקדמי בהתמודדות על משרות ובקידום מקצועי בגופים ציבוריים, אך התקנות קובעות שפעילויות הנדסיות מסוימות ייחודו למהנדסים בלבד.

בענף הבניין הוגדר כי ההנדסאי יוסמך לתכנן מבנה פשוט. המבנה הפשוט, הוגדר עוד בחוק המנדטורי כמבנה משאבה בן קומה אחת או גשר. מבנים אלו הוגדרו בחוק המנדטורי כמבנים אותם רשאי לתכנן אינג׳ניר ללא עזרת ארכיטקט. בשנות ה-60 נקבע כי המבנה הפשוט גם לא יעלה על 12 מטר ולא ייבנה ממפתחים גדולים. כמו כן נקבע כי הנדסאי הבניין והנדסאי האדריכלות יוסמכו לתכנן מבנה פשוט. מסלולי הכשרת ההנדסאים הופקדו בידיהם של בתי ספר מקצועיים כגון: בסמ"ת, אורט, עמל ונמשכים לשנת י"ג שבאה אחרי י"ב.

מסלולי ההנדסאים זכו לפריחה ודחיפה חזקה בראשית שנות ה-90 עת הוקמו עשרות מכללות להכשרת מבוגרים במסלולי ערב ובוקר, הביקוש למקצוע עלה הן בשוק העבודה והן בקרב הסטודנטים.

להנדסאים אפשרות להמשיך לתואר ראשון, כשהם פטורים מקורסים חופפים, בתחומים רבים, בעיקר בתחומי ההנדסה וכן בתחומים כגון לוגיסטיקה וניהול טכנולוגיה. קבלתם של בוגרי לימודי הנדסאים לתואר הראשון נעשית על סמך ההישגים בתעודת הבגרות ובלימודי ההנדסאי ולאחר מעבר הבחינות החיצוניות והצגת דיפלומת ההנדסאים. הנדסאים המתקבלים לתואר בוגר במדעים, יכולים לקבל פטורים על מקצועות שנלמדו בלימודי תואר הנדסאי, השווים ערך למקצועות הנלמדים בתואר ראשון אקדמי. בהתאם להחלטה של המועצה להשכלה גבוהה משנת 2017, מוסדות אקדמיים בישראל יכולים להגיש בקשות לפתיחת תוכניות לימודים ייעודיות לתואר ראשון להנדסאים בהן ניתן פטור של עד שליש מנקודות הזכות הנדרשות לקבלת התואר הראשון.

הגוף המפקח על הכשרת והסמכת הנדסאים בישראל הוא המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה"ט) אשר כפוף למשרד העבודה.

מסלול ההכשרה של ההנדסאי מתרכז בצד המעשי (פרקטי-טכני) של המקצוע ופחות בצד התאורטי אקדמי. במהלך הלימודים הסטודנטים לוקחים חלק בקורסים עיוניים, ולצידם עורכים פרויקטים מעשיים, ולוקחים חלק בפעילויות במעבדות כדי להתנסות הלכה למעשה בכלים חשובים בתעשייה היצרנית ועתירת הידע.

במסלולי האלקטרוניקה והחשמל, יכול הנדסאי להסב עצמו לתואר מהנדס במספר מוסדות לימוד מוכרים, כשהוא פטור מקורסים אחדים. באדריכלות הפער הוא הגדול ביותר, וזאת למרות העובדה כי החוק מעניק להנדסאי אדריכלות סמכויות תכנון ממשיות. הנדסאי אדריכלות אינו יכול להסב עצמו לתואר אדריכל באף מוסד לימודים בישראל המוכר לתואר, במדינות אחרות בעולם קיימים מסלולי השלמה/הסבה האורכים 2–3 שנים לתואר b.arch או m.arch. הכשרת הנדסאי אדריכלות (ארכיטקטורה) לתואר/דיפלומת הנדסאי אורכת כשלוש שנים הכוללות מספר בחינות חיצוניות מטעם המועצה להכשרה טכנולוגית-מה"ט, הגשת מערך תוכניות מלא והצגה מפורטת של פרויקט הגמר, שלאחריהן מותר לסטודנט להרשם בפנקס הנדסאים ולהציג עצמו כהנדסאי רשום.

מגמות הלימוד

• ביוטכנולוגיה
• כימיה (מגמות-טכנולוגיה של מזון, מעבדתית -תעשייתית, תרופתית)
• הנדסאי כימיה גרעין
• הנדסאי הנדסה אזרחית (בניין)
• אדריכלות ועיצוב פנים
• אדריכלות נוף
• הנדסאי תוכנה וסייבר
• אלקטרוניקה
• בעלי חיים
• הנדסאי עיצוב מדיה
• קולנוע וטלוויזיה
• הנדסאי תעשייה וניהול
• הנדסאי מכשור ובקרה
• הנדסאי הנדסה רפואית מכשור רפואי
• הנדסאי חשמל
• עיצוב אינטראקטיבי
• הפקות דפוס
• עיצוב תעשייתי
• מדעי הסביבה
• הנדסאי מכונות
• הנדסת מערכות
• הנדסאי מכונות אנרגיה וגז טבעי
• הנדסאי מכטרוניקה
• הנדסאי פלסטיקה
• הנדסאי טכנולוגיות מים
• הנדסאי קירור ומיזוג אוויר
• הנדסאי קול

ראו גם

• טכנאי
• עתודה טכנולוגית
• הסתדרות ההנדסאים בישראל
• לימודי תעודה
• הסכם בולוניה
• קטגוריה:ישראל: מכללות להכשרת טכנאים והנדסאים

קישורים חיצוניים

• אתר מה"ט - באתר משרד הכלכלה והתעשייה
• אתר חינוך טכנולוגי על תיכוני - כיתות יג-יד
• דב גולדשטיין, תואר חדש בא למדינה: "הנדסאי", מעריב, 10 ביולי 1966
• סערה בקרב 800 הנדסאים בשל סירוב הטכניון להעניק להם תואר "הנדסאי", דבר, 3 במרץ 1968
• ארן ואלון החליטו על הענקת התואר "הנדסאי", דבר, 5 במאי 1968
• דוד ליפקין, הנדסאים מול מהנדסים, דבר, 15 באוגוסט 1969
• מה ההבדל בין הנדסאי למהנדס? ולמה מתבלבלים ביניהם?, מה ההבדל?, 11 במאי 2014
• שנקר הנדסאים - מסלול לימודים עם ידע יישומי מעמיק