הנס יואכים מרסיי

הנס יואכים מרסיי (בגרמנית: Hans-Joachim Marseille;‏ 13 בדצמבר 1919 – 30 בספטמבר 1942) היה טייס קרב בלופטוואפה במהלך מלחמת העולם השנייה ואלוף הפלות שנודע בכינוי "כוכב אפריקה" עם 158 הפלות (רובם הגדול כנגד מטוסי חיל האוויר המלכותי בצפון אפריקה).

הנס יואכים מרסיי
Hans-Joachim Marseille

הנס יואכים מרסיי
לידה	13 בדצמבר 1919 ברלין, רפובליקת ויימאר
נהרג	30 בספטמבר 1942 (בגיל 22) סידי עבד אל רחמן, ממלכת מצרים
מקום קבורה	Tobruk German cemetery
מדינה	גרמניה הנאצית
כינוי	כוכב אפריקה
השתייכות	הורמאכט
תקופת הפעילות	1938–1942 (כ־4 שנים)
דרגה	האופטמן (לופטוואפה)
תפקידים בשירות
טייס קרב, מפקד טייסת 3 בכנף קרב 27
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון חרבות ויהלומים צלב הברזל דרגה ראשונה צלב הברזל דרגה שנייה הצלב הגרמני בזהב

לאורך שירותו, השיג מרסיי את התואר "אלוף ביום אחד" (הפלה של חמישה או יותר מטוסי אויב ביום אחד) שמונה פעמים סך הכל. הוא נחשב לטייס שהפיל את המספר הרב ביותר של מטוסי אויב ביום אחד לאחר שהפיל 17 מטוסים ב-1 בספטמבר 1942, ובנוסף הוא נחשב לאלוף ההפלות המוצלח ביותר כנגד צבאות בעלות הברית (רוב אלופי ההפלות הגרמנים השיגו את מירב הפלותיהם כנגד חיל האוויר הסובייטי). הוא היה מבין רק 27 חיילים וקצינים שעוטרו בצלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון, חרבות ויהלומים. נטען כי על אף שירותו בצבא הנאצי לא אימץ את האידאולוגיה הנאצית ואף בז לה.

היסטורית שירות

מרסיי התגייס ללופטוואפה בשנת 1938 והוכשר כטייס קרב על מטוס Bf 109. הוא סיים את הכשרתו בזמן להשתתף בלחימה בקרב על בריטניה במסגרת הכנף המעורבת 2 (LG 2). בתקופה זו נודע כחייל בעייתי ולא ממושמע, אך עם זאת הצליח להפיל שבעה מטוסי אויב בין סוף אוגוסט לסוף ספטמבר 1940. בתחילת אוקטובר הוא הועבר לטייסת 3 בכנף קרב 52, שם מפקדיו לא הצליחו להשתלט על התנהגותו הפזיזה וחסרת האחריות והוא הועבר לכנף 27.

צפון אפריקה

לאחר שירות קצר ביוגוסלביה, כנף 27 נשלחה לצפון אפריקה באפריל 1941. עם הגעת הכנף לצפון אפריקה, בהמלצתם של מפקדיו שזיהו בו פוטנציאל רב, החל מרסיי באימון עצמי כדי להעלות את יכולותיו בקרב.

מרסיי עומד מעל להוקר הוריקן בריטי שהוא עצמו הפיל, מרץ 1942.

מרסיי חיזק את שרירי הבטן והרגליים כדי להתמודד עם כוחות ג'י רבים, הוא לא לבש משקפי שמש כדי להתאקלם לאור השמש במדבר, הוא החל לשתות חלב במקום אלכוהול והקפיד לקרוא תמיד את דו"חות המודיעין אודות תנועות בעלות הברית בזירה כדי להכיר מקרוב את אויביו. מעבר לכך הוא פיתח טקטיקת תקיפה כנגד מבנה הגנתי של האויב; הוא היה צולל או נוסק לכיוון מרכז מבנה המטוסים ותוך ביצוע פניה חדה היה יורה צרור בן כשתי שניות ומשמיד מטוס אחד, לאחר מכן היה שובר למעלה או למטה ומתרחק מהמבנה.

בזמנו הפנוי היה מתאמן בירי מהיר תוך כדי פניה כנגד מטרות קרקעיות, בנוסף היה מתאמן בטיסת צלילה ושבירה חדה מעלה. אימוניו העצמיים הרבים לצד הטקטיקה שפיתח הובילו לתוצאות מוצלחות מאוד כנגד מטוסי חיל האוויר המלכותי, כבר בשבוע הראשון שלו בצפון אפריקה הפיל ארבעה מטוסים (שלושה הוריקנים ובריסטול בלנהיים אחד).

שיא ההפלות שלו הגיע במהלך שלושת הימים הראשונים של ספטמבר 1942, כאשר הפיל 27 מטוסי אויב; 17 במהלך שלוש משימות ב-1 בספטמבר, 5 במהלך שתי משימות ב-2 בספטמבר ו-5 במהלך שתי משימות ב-3 בספטמבר. בכל אחד מהימים האלו הוא נחשב ל"אלוף ביום אחד" תואר הניתן לטייס שמפיל חמישה מטוסי אויב או יותר ביום אחד. עד לסוף חודש ספטמבר הפיל מרסיי 26 מטוסים נוספים, מה שהביא אותו להפלתו ה-158 והאחרונה ב-26 בספטמבר (באותו היום הפיל שישה ספיטפיירים והוריקן אחד).

זוג אנשי צוות קרקע המטפלים בתותח 20 מ"מ של מטוסו של מרסיי (ברקע), מרץ 1942.

מטוס ה-Bf 109F-4 של מרסיי כמפקד טייסת 4 בכנף 27. בזנב המטוס ניתן לראות סימון 151 הפלות, מספר אליו הגיע ב-15 בספטמבר 1942.

על הישגיו בתחילת ספטמבר הוענק למרסיי עיטור צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון, חרבות ויהלומים, הוא היה הרביעי עד אותה העת שזכה בעיטור זה ואחד מבין 27 שזכו בו לאורך כל המלחמה. ב-30 בספטמבר מרסיי והטייסת בפיקודו ליוו טיסה של מפציצי Ju 87, הם נתקלו בכוחות אויב אך לא נכנסו איתם לעימות. הייתה זו הטיסה הראשונה של הטייסת במטוסי Bf 109 מדגם G-2Trop החדיש, בטיסה חזרה מהמשימה תא הטיס של מרסיי התמלא בעשן מהמנוע כתוצאה מתקלה, אך הוא המשיך לטוס בליווי פקודיו אל עבר אזורים בשליטה גרמנית. מרגע שהוא זיהה שהוא כבר לא מאחורי קווי האויב הוא דיווח בקשר שהוא חייב לנטוש, הוא סובב את מטוסו כלפי מטה ופתח את החופה (לפי הנוהל במקרה זה). משום העשן הוא לא שם לב שהמטוס למעשה נוסק ומהירותו גבוהה מדי (כ-400 קמ"ש), כך כשהוא נטש גופו פגע בזנב המטוס והוא איבד הכרה, כתוצאה מכך הוא לא פתח את מצנחו וצנח ארצה אל מותו.

מותו של מרסיי ביחד עם שני אלופי הפלות נוספים מהכנף שנהרגו שלושה שבועות לפני כן, היה למכה קשה למורל חיילי הכנף. טייסות הכנף הועברו אל מחוץ לאפריקה למשך חודש של התאוששות. מרסיי הוכר על ידי הגרמנים כמו גם בעלות הברית כטייס מאוד מוכשר ומסוכן, מותו ללא ספק השפיע על הביטחון של הגרמנים באוויר ואולי אף הגבירה את המורל של טייסי בעלות הברית.

מורשת

מטוס Bf 109G-2 הצבוע בצבעי מטוסו של מרסיי ומוצב במוזיאון התעופה בסאו פאולו, ברזיל.

• מרסיי נקבר תחילה בדרנה ובהמשך הועברה גופתו לגן זיכרון שהוקם לזכרו בטוברוק.
• בניסיון להחזיר את ביטחונם של הטייסים בכנף, מפקד הכנף אדוארד ניומן החליט לקרוא לטייסת 3 "טייסת מרסיי".
• בחודשים שלאחר מותו, הוקמה פירמידה לזכרו של מרסיי במקום בו הוא צנח אל מותו. פירמידה זו נהרסה במשך השנים וב-1989 אדוארד ניומן ועוד ניצולים מהכנף הקימו בעזרת השלטונות המצריים פירמידה נוספת, אשר ניצבת שם עד ימינו.
• זנב מטוס ה-Bf 109F-4 של מרסיי (עם סימון 151 הפלות) הוענק למשפחתו לאחר מותו, בשנות ה-70 הזנב נתרם למוזיאון התעופה הגרמני בברלין, שם הוא מוצג לצד מעיל הטיסה שלו.
• בשנת 1957 יצא לאור הסרט הגרמני "כוכב אפריקה" (Der Stern von Afrika) בבימויו של אלפרד וידרמן, כאשר השחקן יואכים הנסן שיחק את דמותו של מרסיי.
• באוקטובר 1967 קיימו מספר טייסים ותיקי המלחמה כנס לזכרו של מרסיי, לכנס זה הגיעו טייסים גרמנים בהם אדוארד ניומן, אדולף גאלאנד, אריך הרטמן וגינטר ראל, לצד טייסים מצבאות בעלות הברית בהם רוברט סטנפורד טאק ומייק מרטין (שבעצמו הופל על ידי מרסיי), לאירוע זה הגיעה גם אימו של מרסיי שארלוט רויטר-מרסיי וארוסתו לשעבר האנה-לייס.
• ב-24 באוקטובר 1975 שונה שם מחנה חיל האוויר הגרמני ביוטרסן (במדינת שלזוויג-הולשטיין שבצפון גרמניה) ל-"מחנה מרסיי" לזכרו.

קישורים חיצוניים

• ניצן סדן, הכוכב האפריקאי: הטייס הגרמני שצחק להיטלר בפנים, באתר כלכליסט, 11 בפברואר 2023
• אודות שירותו באתר War Bird Resource Group.
• אודות שירותו באתר WorldWar 2.
• אודות שירותו באתר Acepilots.
• הנס יואכים מרסיי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)