אדולף גאלאנד
אדולף יוזף פרדיננד גאלאנד (בגרמנית: Adolf Josef Ferdinand Galland; 19 במרץ 1912 – 9 בפברואר 1996) היה אלוף הפלות גרמני (104 הפלות) וגנרל בלופטוואפה בזמן מלחמת העולם השנייה, עוטר בצלב האביר של צלב הברזל עם עלי אלון, חרבות ויהלומים (אחד העיטורים הגבוהים ביותר בחשיבותם בכוחות המזוינים של גרמניה הנאצית).
 | |
| לידה |
19 במרץ 1912 וסטרהולט, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
9 בפברואר 1996 (בגיל 83) רמגן, גרמניה  |
| מקום קבורה |
Friedhof Oberwinter  |
| מדינה |
גרמניה |
| כינוי | 'דולפו' |
| השתייכות |
רפובליקת וימאר (1932)  גרמניה הנאצית (1933–1945) ארגנטינה (1947–1955) |
| תקופת הפעילות |
מ-1935 |
| דרגה |
 גנרל-לויטננט |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת האזרחים בספרד מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהלפני מלחמת העולם השנייה
עריכהגאלאנד נולד בווסטפאליה כבנו השני של מנהל קרקעות. מגיל מוקדם הוא הראה עניין בטייס כשהטיס דאונים ליד עירו. גאלאנד סיים את הגימנסיה "הינדנבורג" בשנת 1932 והצטרף לבית הספר לטיסה של חברת התעופה לופטהאנזה. בשנת 1933 הצטרף ללופטוואפה, השלים את הכשרתו כטייס קרב ב-1935, והוצב בכנף הקרב "ריכטהופן" שהייתה מוצבת ליד ברלין. הוא השתתף בלחימה במסגרת לגיון הקונדור שנשלח על ידי גרמניה לסייע לכוחות הלאומנים של פרנקו. בספרד הוא הצטיין באוויר, הטיס יותר מ-300 משימות במטוס ההיינקל He 51 שלו, ובסיום המלחמה עוטר בצלב הספרדי מזהב עם יהלומים על תרומתו לניצחון כוחות פרנקו.
מלחמת העולם השנייה
עריכהממש לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה קודם גאלאנד לדרגת האופטמן. הוא הטיס 50 טיסות תקיפה בזמן המערכה לכיבוש פולין, בפברואר 1940 הועבר לכנף קרב 27 ששירתה בחזית המערבית. ב-12 במאי הוא רשם את ההפלה הראשונה לזכותו, ועד תום המערכה הצרפתית עמדו לזכותו 14 הפלות.
מיוני 1940 הוא לקח חלק בקרב על בריטניה. ביולי הוא קודם לדרגת מיור, והיה, יחד עם עמיתו ורנר מלדרס (Werner Mölders), החייל הגרמני הראשון שעוטר בעיטור צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון וחרבות. בנובמבר הוא מונה למפקד כנף קרב 26 וקודם לדרגת אוברסט-לויטננט. בסוף 1940 כבר נרשמו 58 הפלות לזכותו, והוא המשיך להוביל את הכנף שלו ב-1941 נגד הפשיטות של חיל האוויר המלכותי. בנובמבר 1941, בעקבות מותו בתאונה אווירית של חברו ורנר מלדרס, מונה גאלאנד על ידי הרמן גרינג לרשת את מלדרס כגנרל זרוע מטוסי הקרב. למרות ההסתייגויות שהיו לו, קיבל גאלאנד בסופו של דבר את התפקיד, מתוך מחשבה שזה יתן לו השפעה ויכולת שינוי באותם הדברים שהטרידו אותו ואת חבריו הטייסים בחזית, וב-28 בינואר 1942 הוא עוטר בעיטור צלב האבירים של צלב הברזל עם עלי אלון, חרבות ויהלומים. ב-19 בנובמבר 1942 הוא קודם לדרגת גנרל מיור, והיה לגנרל הצעיר ביותר בכל הצבא הגרמני.
הוא היה אחראי מטעם הלופטוואפה על תכנון מבצע קרברוס, שבמהלכו הועברה קבוצת ספינות מלחמה גרמניות מצרפת לנורווגיה דרך התעלה האנגלית. המבצע הסתיים בהצלחה ונחשב להישג גדול.
בשנת 1942 הוא הטיס אב-טיפוס של מטוס הקרב הסילוני הראשון בעולם, המסרשמיט Me-262 והפך לתומך נלהב בהכנסת המטוס לייצור המוני מהר ככל האפשר.
בשנת 1943 הוא נהיה חלק ממערך ההגנה של הרייך כנגד ההפצצות של בעלות הברית, היו לרשותו רק מספר קטן של מטוסים, הוא בעצמו השתתף בכמה קרבות אוויר שבהם הוא הפיל כמה מפציצים אמריקאים.
בתוקף תפקידו כאחראי על הגנת הרייך מהפצצות, הוא העביר ביקורת קשה על אי ההתמקדות בייצור מטוסי קרב, עיכוב ייצור מטוס הסילון ואי הקצאת מטוסים מספיקים להגנת הרייך. ב-11 באפריל 1944 הוא הועלה לדרגת גנרל לויטננט.
עקב גישתו הכנה והביקורת הגלויה שהוא העביר על מפקד הלופטוואפה, הרמן גרינג, בין השאר בעניין השימוש השגוי במטוסי סילון, הודח גאלאנד מתפקידו כגנרל זרוע מטוסי הקרב בינואר 1945, אך גרינג נענה לבקשתו לחזור ללחימה כמפקד טייסת מטוסי קרב סילוניים שהוא יוכל לבחור את טייסיה. גאלאנד צירף אליו את אלופי ההפלות המובחרים ביותר של גרמניה, אך היחידה הספיקה להילחם, בהצלחה, פעמים מעטות בלבד לפני שנאלצה להיכנע ליחידת טנקים של בעלות הברית ב-3 במאי 1945, לא לפני שגאלאנד דאג לשריפת מטוסי הסילון כדי למנוע מהם ליפול לידי כוחות בעלות הברית.
לאחר המלחמה
עריכהגאלאנד היה שבוי מלחמה של בעלות הברית עד שחרורו בשנת 1947. עבודתו הראשונה הייתה כמרצה על טקטיקה לטייסי חיל האוויר המלכותי. ב-1948 נסע גאלאנד לארגנטינה כיועץ לחיל האוויר הארגנטינאי. עם הוויתור הארגנטינאי על השאיפה לפתח תעשיית אוויר עצמאית, הוא חזר לגרמניה בשנת 1955 ובנה קריירה מצליחה כבעל חברה לייעוץ אווירי.
גאלאנד נשא לאישה את סילוויניאה פון דנהוף ב-12 בפברואר 1954 ולא נולדו להם ילדים. ב-10 בספטמבר 1963 התגרשו. באותו יום התחתן עם מזכירתו הנליס לאדווין ונולדו להם בן ובת. ב-10 בפברואר 1984 התחתן בשלישית עם היידי הורן, ונשאר איתה עד מותו.
לקריאה נוספת
עריכה- אדולף גאלאנד, הראשון והאחרון, הוצאת מערכות, 1978
- מיכאל בר-זוהר, הנוקמים, הוצאת א. לוין אפשטיין, תל אביב, 1969, עמ' 135.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אדולף גאלאנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אדולף גאלאנד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)