אלוף הפלות

כינוי כבוד לטייסי קרב שהפילו מספר רב של מטוסי אויב

אלוף הפלות הוא טייס קרב שיירט ("הפיל") מספר רב של מטוסים בקרבות אוויר. מספר המטוסים המקנה את הכינוי "אלוף" משתנה ממדינה למדינה, אך מקובל שהתואר ניתן למי שהפיל חמישה כלי טיס של האויב או יותר.

דיורמה של קרב אוויר במהלך קרב מידווי, במלחמת העולם השנייה. הדיורמה מתארת מטוסי קרב של צי ארצות הברית בקרב עם מטוסי קרב של האימפריה היפנית מעל נושאת המטוסים יורקטאון, 4 ביוני 1942

התפתחות המונח

עריכה
 
אלוף ההפלות הראשון, אדולף פֶּגוּ, טייס בחיל האוויר הצרפתי, זוכה בעיטור צלב המלחמה על הישגו

מקור הכינוי בצרפת, במהלך מלחמת העולם הראשונה, כאשר הלוחמה האווירית החלה להתפתח. אלופי ההפלות של מלחמת העולם הראשונה זכו לפרסום רב והפכו לגיבורים לאומיים. גם במלחמות מאוחרות יותר זכו אלופי הפלות לתהילה.

הטייס הראשון שזכה לתואר "אלוף הפלות" היה הטייס הצרפתי אדולף פֶּגוּ (Adolphe Pegoud)[1]. העיתונות הצרפתית כינתה אותו l'as, "האייס" או "האלוף", לאחר שהפיל בקרבות אוויר חמישה מטוסים גרמניים[2]. המונח l'as היה מקובל בעיתונות הצרפתית שלפני המלחמה ככינוי לכוכבי ספורט, כגון שחקני כדורגל או רוכבי אופניים מפורסמים. בשל כך ניתן הכינוי l'as גם למי שזכו בהצלחות בתחומים אחרים במלחמה, כמו מי שהטביעו ספינות או השמידו טנקים.

בקיסרות הגרמנית התמסד הנוהג להעניק את העיטור "פור לה מריט" (שנודע בשמו הלא-רשמי "מקס הכחול", Der blaue Max) לטייסים שהפילו שמונה מטוסי אויב. עיטור זה היה העיטור הצבאי הגבוה ביותר שניתן בפרוסיה, ומאוחר יותר בגרמניה, עד תום מלחמת העולם הראשונה. הגרמנים לא השתמשו במונח "אייס" – טייסים שהפילו עשרה מטוסי אויב כונו "Überkanonen", "תותחי-על". שמם ומספר הניצחונות שלהם פורסמו ברבים, כדי להעלות את מוראל האוכלוסייה. עם התקדמות המלחמה, עלה יותר ויותר הרף שזיכה את הטייסים בעיטור.

בניגוד לקיסרות הגרמנית, באימפריה הבריטית עד 1916 לא היה רישום מסודר של ניצחונות בקרבות אוויריים, אם כי רישום כזה התבצע בטייסות. בשל כך, לא היה פרסום רשמי על טייסים שהיו אלופי הפלות, אך טייסים מסוימים זכו לפרסום כזה הודות לדיווח עיתונאי.

קביעת הפלת מטוס אויב

עריכה
 
תצלום מתוך מצלמת ירי של מטוס ספיטפייר, בעת ירי על שני מפציצים גרמניים היינקל He 111. ניתן לראות את זרם הכדורים הנותבים הפוגעים בחלקו האחורי של המטוס השמאלי והמרוחק יותר. צולם בעת קרב אוויר ב-25 בספטמבר 1940

קרב אוויר, מטבעו, מתנהל במהירות רבה ובשלושה ממדים. בשל כך, קשה לטייס לוודא שהמטוס עליו ירה בתותח או שיגר טיל אכן הופל. לעיתים יראה הטייס שמטוס האויב צולל או פולט עשן, אך אין בכך ראייה שהופל, וייתכן שמטוס האויב יצליח להגיע בכל זאת לנחיתה. בשל כך, אין די בטענתו של הטייס על הצלחתו בקרב אוויר כדי לזכותו באישור על הפלת מטוס אויב. עם זאת, יש חשיבות רבה למידע על הפלה כזו, הן בשל התועלת שבה למורל והן בשל חשיבותו המודיעינית - כדי לדעת אודות סדר הכוחות של האויב. בשל כך, עושים הצבאות השונים מאמץ כדי לוודא את נכונות הדיווח של הטייסים.

במלחמת העולם הראשונה הייתה הדרך לוודא הפלה ולזקוף אותה לזכות הטייס שונה בכל אחד משירותי האוויר (הגדרת היחידות האוויריות כ"חיל אוויר" עצמאי נעשתה ברוב הצבאות רק לאחר המלחמה) של הצדדים היריבים. שירות האוויר הגרמני (Luftstreitkräfte) אישר הפלה רק אם נמצאו שרידי מטוס האויב המופל, או אם טייס האויב נלכד או נמצאה גופתו. רוב הלחימה האווירית במלחמת העולם הראשונה הייתה בשטח הגרמני, ולפיכך פעלה שיטה נוקשה זו ביעילות רבה למדי.

עבור שירותי האוויר הבריטיים הייתה שיטה מעין זו הגרמנית בלתי-אפשרית. לפיכך, נדרש כל טייס למלא "דו"ח קרב" על כל מגע עם האויב. דו"ח זה עבר את מפקד הטייסת, ולאחר מכן הועבר למפקד הכנף. בז'רגון של הדו"חות, קרב שבו הייתה הפלה של מטוס אויב הוגדר "קרב מכריע" (decisive combat). בסמכות מפקד הכנף היה לקבל או לדחות טענות על הפלת מטוסי אויב, אך מפקדת הלהק בחנה גם היא את הדו"חות. לא היה מנגנון אחד שיבקר את הדו"חות ויוודא את נכונותם, ולא נעשה מאמץ מיוחד לגלות כפילויות או טעויות.

כאמור, קביעת הפלה היא מורכבת למדי בעת קרב אוויר. הטייסים הבריטיים במלחמת העולם הראשונה ראו לעיתים את מטוס האויב צולל או מתרחק כשהוא בוער, אך מכיוון שנלחמו הרחק מבסיסיהם ומעל שטח האויב, לא היו יכולים לוודא הפלה. בשל כך דיווחו שמטוס האויב "הוכרח לצלול", "הוכרח לנחות", או "איבד שליטה". במלחמת העולם הראשונה נחשבו דיווחים כאלה כהפלות ודאיות. כך, למשל, לפחות עשר מתוך 26 ההפלות של אלוף ההפלות האמריקני אדי ריקנבקר היו דיווחים מעין אלה. במלחמות הבאות החמירו חילות האוויר השונים את נוהלי הדיווח, והפלות מעין אלו היו בבחינת "מסתברות" (probable) או "בספק", ונחשבו בהתאם.

חילות אוויר מודרניים זוקפים הפלה לזכות טייס כאשר ישנה עדות של טייס או איש צוות אוויר במטוס אחר שראה את ההפלה. כמו כן, מסתמכים על תצלומים ממצלמת ירי ותיעוד נוסף, אם קיים, וכן על דו"חות מודיעיניים. ואולם גם במלחמות שהתחוללו במחצית השנייה של המאה ה-20 קיימים ויכוחים חריפים על מספר המטוסים שהופלו.

חלוקת הפלה בין כמה טייסים, ומצבי ספק

עריכה

בעיה נוספת באישור הפלה לטייס קרב היא כאשר כמה מטוסים יורים על אותו מטוס אויב: השאלה היא לזכות מי תיזקף ההפלה. חילות אוויר מסוימים זקפו את ההפלה לזכות טייס אחד בלבד, בדרך כלל מוביל המבנה. כך נהג שירות האוויר הגרמני במלחמת העולם הראשונה. שירות האוויר הצרפתי נהג באותה מלחמה לזקוף הפלה לזכות כל אחד מהטייסים או המקלענים שהשתתפו בקרב. הבריטים נהגו בדרך דומה, אך לא בעקביות: לעיתים נזקפה הפלה לזכות כל משתתף, ולפעמים חולקה ההפלה, ולכל טייס נזקפה חלקיות הפלה. כך היה מצב שבו לטייס היו ½11 הפלות, או 26.83 הפלות.

היו חילות אוויר שזקפו לזכות הטייסים הפלה גם כאשר השמידו מטוסים על הקרקע. כך נהגו בכמה פיקודים של חיל האוויר האמריקני במלחמת העולם השנייה. בחילות האוויר של ברית המועצות ושל האימפריה היפנית באותה מלחמה נהגו לחלק בין הפלות של טייסים בודדים, שנזקפו לזכותם האישית, ובין הפלות משותפות, שנזקפו לטובת הטייסת כולה. הצי הקיסרי היפני הפסיק ב-1943 לזקוף ניצחונות לזכות טייסים בודדים, וניצחונות אלו נזקפו לטובת הטייסות. לעומתם, חיל האוויר של גרמניה הנאצית, הלופטוואפה, דגל בעיקרון של "טייס אחד, ניצחון אחד".

מצב ספק נוסף הוא כאשר מטוס האויב התרסק בעת הקרב, אך לא כתוצאה מירי של הטייס. דבר זה עלול לקרות בשל התמרונים החריפים המאפיינים את קרב האוויר. מקובל שהפלות כאלה נזקפות לזכות הטייסת.

אלופי הפלות ייחודיים

עריכה

בחיל האוויר הרוסי אלוף ההפלות הראשון היה הטייס אלכסנדר קזאקוב שהפיל במלחמת העולם הראשונה 17 מטוסי אויב. במהלך שלוש שנות המלחמה, קזאקוב הפיל באופן אישי 17 ובקרבות קבוצתיים 15 מטוסי אויב נוספים והוכר כטייס הקרב הרוסי היעיל ביותר במהלך המלחמה. כמה פרסומים מצביעים על כך שהוא הפיל 32 מטוסים באופן אישי, אבל ככל הנראה מחבריהם משלבים את הניצחונות האישיים והקבוצתיים של קזאקוב.

בחיל האוויר הסובייטי הטייסת היהודיה לידיה ליטבק הפילה 12 מטוסי קרב גרמניים, וקטיה בודנובה הפילה 11[3]. בנוסף, איוואן קוז'דוב הוכתר לאלוף הפלות אחרי שהפיל 64 מטוסי אויב.

הטייס הצרפתי פייר לה גלואה הפיל ארבעה מטוסים גרמניים, שבעה מטוסים איטלקיים ושבעה מטוסים בריטיים; את האחרונים הפיל כאשר היה טייס בשירות חיל האוויר של צרפת של וישי. אף טייס אחר לא הפיל מגוון כזה של מטוסים.

רוב ההפלות נזקפו לזכותם של טייסים, אך גם לזכותם של מקלענים ואנשי צוות אחרים שהשתתפו בהפלות. כמה מהם אף עוטרו בעיטורים לאור הצלחתם.

אלוף ביום אחד

עריכה

התואר "אלוף ביום אחד" (Ace in a Day) ניתן לטייס שהפיל חמישה מטוסי אויב ויותר ביום אחד. הראשונים שזכו לתואר זה היו טייס ומקלען מחיל האוויר של האימפריה האוסטרו-הונגרית, שהפילו חמישה מטוסים איטלקיים ביום אחד, 22 באוגוסט 1916. פריץ אוטו ברנרט, אלוף הפלות גרמני באותה מלחמה, הפיל חמישה מטוסי אויב תוך 20 דקות, ב-24 באפריל 1917. ברנרט היה ממושקף ולמעשה משותק ביד אחת, מה שעושה את ההישג גדול בהרבה.

ההישג הגדול ביותר לאלוף הפלות ביום אחד הוא זה של טייס הלופטוואפה האנס יואכים מרסיי, שהפיל 17 מטוסי אויב בשלוש גיחות ביום אחד, ב-1 בספטמבר 1942, בשמי צפון אפריקה. טייסים רבים בלופטוואפה טענו להישג כזה, בעיקר בחזית המזרחית. מנגד זכו 68 טייסים של ארצות הברית, מן הצי ומצבא ארצות הברית לאישור על ביצוע הישג זה.

אלופי הפלות עיקריים במלחמת העולם הראשונה (1914–1918)

עריכה
שם השתייכות מספר המטוסים שהפיל הערות
מנפרד פון ריכטהופן, הברון האדום הקיסרות הגרמנית 
הקיסרות הגרמנית
80 מטוסים[4] הופל ונהרג בקרב אוויר באפריל 1918. אחיו לותר פון ריכטהופן, אשר שירת עמו באותה טייסת, היה גם הוא טייס עלית וזקף לזכותו 40 הפלות.
רנה פונק
(René Fonck)
צרפת 
צרפת
75 מטוסים[5]
אדוארד מאנוק
(Edward Mannock)
בריטניה 
בריטניה
73 הופל ונהרג ביולי 1918 מאש נגד מטוסים.
בילי בישופ
(Billy Bishop)
בריטניה 
בריטניה
72 מטוסים קנדי. האדם הראשון שקיבל את שלושת עיטורי הגבורה הגבוהים ביותר של בריטניה. את העיטור הגבוה ביותר, "צלב ויקטוריה", קיבל על תקיפה מוצלחת של שדה תעופה גרמני, שביצע לבדו.
ארנסט אודט הקיסרות הגרמנית 
הקיסרות הגרמנית
62 מטוסים לאחר המלחמה עבד כטייס מרוצים ולהטוטן. עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון היה בין האחראים לשיקום הלופטוואפה ומקציניו הבכירים.
ג'ורג' גינמר צרפת 
צרפת
54 מטוסים הופל שש פעמים ושב להילחם. הופל ונהרג בספטמבר 1917, בגיל 22.
שארל נינג'סה
(Charles Nungesser)
צרפת 
צרפת
45 מטוסים נפצע מספר פעמים ושב להילחם. בשנת 1927 ניסה לחצות בטיסה את האוקיינוס האטלנטי מאירופה לאמריקה, אך נעלם מעל לאוקיינוס.
אדי ריקנבייקר ארצות הברית 
ארצות הברית
26 מטוסים לפני המלחמה היה נהג מכוניות מרוץ. התגייס לחיל הרגלים, והוצב באירופה כנהג של גנרל. שירת כטייס קרב ממרץ 1918[6].

אלופי הפלות עיקריים במלחמת העולם השנייה (1939–1945)

עריכה

עשרות טייסים גרמניים ואף מעבר לכך השיגו מעל מאה הפלות של מטוסי בעלות הברית. זאת, לעומת אלופי ההפלות של בעלות הברית שלזכותם נזקפו לכל היותר כמה עשרות מטוסי אויב. הבדל זה נבע משתי סיבות עיקריות: ראשית, בשלבים מסוימים של המלחמה (בעיקר בשלבים הראשונים של מבצע ברברוסה, בחודשי הקיץ של 1941) היו מטוסי בעלות הברית, בעיקר אלה של חיל האוויר הסובייטי, מיושנים ונחותים לגמרי מול המטוסים הגרמניים; הטייסים הגרמניים השיגו מאות רבות של ניצחונות אוויריים ללא קושי. שנית, היה הבדל מהותי בשירותם של הטייסים הגרמניים מול יריביהם מבעלות הברית: טייסים גרמניים טסו שוב ושוב, לעיתים יותר מאלף גיחות, וטיסותיהם הופסקו רק אם נהרגו, נשבו או נפצעו. טייסי בעלות הברית, לעומתם, הועברו לאחר כמה עשרות גיחות לתפקידים פיקודיים שבהם טסו פחות, או לתפקידי הדרכה בהם חלקו את ניסיונם העשיר.

סיבות נוספות שניתן למנות להבדלים במספרי הפלות נעוצות ברמה מקצועית גבוהה יותר עקב אימון נרחב יותר: טייסי קרב גרמנים גם לאחר שהוצבו ביחידה קרבית טסו לצד טייסים מקצועיים (לרוב מפקדים בטייסת או הלהק) וזכו כך לחניכה בשדה הקרב. בנוסף בלופטוואפה הגרמני היה מעין פולחן אישיות סביב טייסי קרב מוצלחים במיוחד, עד כדי כך שבהתקלות עם מטוסי אויב, טייסי המבנה נשארו מאחור כדי לצפות ביכולות הלחימה של האלוף - וכך במקום שמספר ההפלות יתחלק בין הטייסים, אלופי הפלות נטו לזכות בעוד ועוד הפלות.

בשל כך הגיעו טייסי בעלות הברית, כאמור, רק לכמה עשרות ניצחונות אישיים, בעוד טייסי מדינות הציר זכו למאות ניצחונות.

להלן כמה מאלופי הטיסה הבולטים במלחמת העולם השנייה, מן המדינות השונות.

שם השתייכות מספר המטוסים שהפיל הערות
אריך הרטמן גרמניה הנאצית 
גרמניה
352 מטוסים אלוף ההפלות של כל הזמנים. הפיל 345 מטוסים רוסיים ושבעה מטוסי P-51 מוסטנג אמריקניים, בקרב אוויר מעל שדה נפט ברומניה. הופל 13 פעמים אך לא נפצע מעולם.
אוסקר-היינץ בר גרמניה הנאצית 
גרמניה
220 מטוסים מאלופי ההפלות הסילוניים הראשונים: השיג 16 הפלות במטוס קרב סילוני מדגם מסרשמיט Me-262
הנס יואכים מרסיי
(Hans-Joachim Marseille)
גרמניה הנאצית 
גרמניה
158 מטוסים הטייס הגרמני שהפיל את המספר הרב ביותר של מטוסים מערביים. נהרג ב-1942
אילמרי יוטיליינן פינלנד 
פינלנד
94 מטוסים אלוף ההפלות הלא-גרמני של מלחמת העולם השנייה. אלוף ההפלות של כל הזמנים בחיל האוויר הפיני
הירושאיי נישיזאווה הצי הקיסרי היפני 
הצי הקיסרי היפני
87 מטוסים יש הגורסים[דרושה הבהרה] שהפיל יותר מ-100. נהרג ב-1944
הנס ווינד פינלנד 
פינלנד
75 מטוסים הפיל 30 מטוסים רוסיים ב-12 ימים, והיה 5 פעמים "אלוף הפלות ביום אחד"
איוואן קוז'דוב ברית המועצות 
ברית המועצות
62 מטוסים אחד הטייסים הסובייטיים היחידים שהצליחו להפיל מטוס קרב סילוני גרמני מדגם מסרשמיט Me-262
אלכסנדרו שרבנסקו רומניה 
רומניה
47 מטוסים נהרג ב-18 באוגוסט 1944
מאטו דוקובאץ' קרואטיה 
קרואטיה
44 מטוסים סייע לחיל האוויר הסורי במלחמת העצמאות
ריצ'רד בונג ארצות הברית 
ארצות הברית
40 מטוסים אלוף ההפלות של כל הזמנים בחיל האוויר האמריקני. נהרג ב-6 באוגוסט 1945 כטייס ניסוי
מרמדיוק פאטל
(Marmaduke Pattle)
בריטניה 
בריטניה
40 מטוסים הטייס מחבר העמים הבריטי בעל המספר הרב ביותר של הפלות. יש הגורסים שהפיל למעלה מ-50 מטוסים.
ג'ורג' ברלינג קנדה (1921-1957) 
קנדה
31 מטוסים הטייס הקנדי בעל מספר ההפלות הרב ביותר. נהרג בתאונת טיסה כמתנדב בחיל האוויר הישראלי הצעיר ב-1948
לידיה ליטבק ברית המועצות 
ברית המועצות
12 מטוסים אלופת ההפלות של כל הזמנים. נהרגה ב-1943
סטניסלב סקלסקי פולין 
פולין
18+ מטוסים אלוף ההפלות של חיל האוויר הפולני. טייס בעלות הברית הראשון שהשיג תואר של אלוף הפלות.

אלופי הפלות בעידן הסילון

עריכה

מלחמת קוריאה

עריכה
  ערך מורחב – לוחמה אווירית במלחמת קוריאה
 
מטוס מיג-15 צולל עם שובל עשן מאחוריו. המטוס משוער שהופל על ידי מטוס של הצי האמריקאי.

שני הצדדים במלחמת קוריאה טענו לניצחונות אוויריים רבים, אם כי הסובייטים שניסו לשמור על מערבותם בסוד לא פרסמו נתונים. כמו כן טענות מצד הסינים וקוריאה הצפונית לרוב לא קיבלו יחס. בשל זאת יחס ההפלות שארצות הברית טענה לו (10:1 לטובתם) הפך למספר הרשמי ולמעין מיתוס במערב. לאחר התפרקות ברית המועצות ופתיחת הארכיבים שלה החלו מחקרים מעמיקים במעורבות הסובייטית במלחמה וכן החלו לבחון מחדש את הטענות של כל הצדדים.

רשמית ארצות הברית טענה להפלה של 950 כלי טיס, כ-305 הפלות (כ-38 אחוז מסך ההפלות) נרשמו על ידי 39 טייסים. מרבית ההפלות התבצעו על ידי מטוסי F-86 סייבר ומרבית המטוסים המופלים היו מטוסי מיג-15. וביניהם על פי הרישומים האמריקאים הציגו יחס הפלות של 1 ל-10 לטובת הסייבר.

הרישומים של ברית המועצות הצביעו על 1,097 הפלות. הסינים טענו ל-330 הפלות סך הכל. הצפון קוריאנים רשמית טוענים להפלתם של 5,729 כלי טיס, אולם אין אפשרות לדלות מידע אמין לגבי קוריאה הצפונית.

רישומי ההפלות של כל הצדדים הם לעיתים קרובות לא אמינים, בעוד הכוחות הקומוניסטיים נאלצו להקשות את נוהלי התחקור של כל הפלה והפלה תוך חקירה של אזור ההתרסקות, ראיונות של עדי ראייה, חקירת שבויים וכדומה, הרי שכוחות האו"ם שנחשבים לאמינים יותר, לרוב לא יכלו לתחקר הפלות באותה הרמה המחמירה שכן רוב הפלותיהם קרו מעל שטח בשליטת אויב, ולרוב סרט הטיסה ועדות הטייסים היו הפרטים היחידים שהיו זמינים להם. בגלל חוסר האמינות של הטענות להפלות מכל הצדדים הכלי המיטבי לבחינת תוצאות קרבות האוויר הם רישומי האבדות של כל הצדדים.

אם לא מתחשבים בקוריאה הצפונית, ואם מקבלים את הרישומים של האבדות של הרוסים, האמריקנים והסינים, עולה כי יחס ההפלות הכללי של מטוסי הסייבר מול מטוסי המיג-15 היה 1:5.835 לטובת הסייבר.

שם השתייכות מספר המטוסים שהפיל הערות
ניקולאי סוטיאגין ברית המועצות 
חיל האוויר הסובייטי
21 מטוסים
יבגני פפלייב ברית המועצות 
חיל האוויר הסובייטי
20 מטוסים לטענת מחקרים בארצות הברית ואוסטרליה הפיל 14 מטוסים
ג'וזף מקקונל ארצות הברית 
ארצות הברית
16 מטוסים הוחזר לארצות הברית לתפקידי הדרכה לאחר 16 הפלות, נהרג כטייס ניסוי ב-1954
ג'יימס ג'אבארה ארצות הברית 
ארצות הברית
15 מטוסים אלוף ההפלות במטוסי סילון הראשון של חיל האוויר האמריקני
ואנג האי הרפובליקה העממית של סין 
סין
9 מטוסים

מלחמת וייטנאם ומלחמות אחרות במחצית השנייה של המאה ה-20

עריכה
 
סרט ממצלמת ירי של מטוס F-105D ת'אנדרצ'יף של חיל האוויר האמריקני המראה פגיעה במטוס מיג 17 של חיל האוויר של צפון וייטנאם בעת מלחמת וייטנאם. צולם ב-3 ביוני 1967

להלן כמה מאלופי ההפלות הבולטים במלחמות שהתחוללו במחצית השנייה של המאה ה-20. חילות האוויר של הודו ושל פקיסטן טוענות לכמה אלופי הפלות נוספים במלחמת הודו-פקיסטן ב-1965. פקיסטן טוענת להפלת 104 מטוסים הודיים ולאובדן 19 משלה, ואילו הודו טוענת להפלת 73 מטוסים פקיסטניים ולאובדן 35 משלה. ישנן מעט מאוד מקורות נייטרליים לביסוס טענות אלו. פקיסטן טוענת עוד להישגים מול חיל האוויר הישראלי במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, טענות המנוגדות לגמרי להיסטוריה הרשמית של חיל האוויר הישראלי.

שם השתייכות מלחמה מספר המטוסים שהפיל הערות
נגויין ון קוק צפון וייטנאם 
צפון וייטנאם
מלחמת וייטנאם 9 מטוסים על פי רישומי חיל אוויר של ארצות הברית הפיל שבעה מטוסים
מאי ון קואונג
(Mai Văn Cường)
צפון וייטנאם 
צפון וייטנאם
מלחמת וייטנאם 8 מטוסים
צ'ארלס ב. דה בלוויו ארצות הברית 
חיל האוויר של ארצות הברית
מלחמת וייטנאם 6 מטוסים נווט הקרב בעל מספר ההפלות הרב ביותר
רנדל "דיוק" קניגהם ארצות הברית 
צי ארצות הברית
מלחמת וייטנאם 5 מטוסים
ג'לאל זאנדי איראן 
איראן
מלחמת איראן–עיראק 9 מטוסים טען לעוד 3 ניצחונות בקרבות אוויר. כל ההפלות הושגו במטוס F-14 טומקט, דבר שהופך אותו לאלוף ההפלות במטוס זה
מוחמד ראיאן עיראק 
עיראק
מלחמת איראן–עיראק 10 מטוסים מקורות מערביים אישרו 4 מתוך ההפלות. רוב ההפלות הושגו במטוס מיג 25, דבר שהופך אותו לאלוף ההפלות במטוס זה

אלופי הפלות בחיל האוויר הישראלי

עריכה
  ערך מורחב – הפלות חיל האוויר הישראלי#אלופי הפלות בחיל האוויר הישראלי

39 טייסים בחיל האוויר הישראלי הפילו מעל חמישה מטוסים. עשרה טייסים הפילו מעל 10 מטוסים. אלוף ההפלות הראשון של חיל האוויר הישראלי היה גיורא רום שזכה בהפלתו החמישית ב-7 ביוני 1967, יומה השלישי של מלחמת ששת הימים. שיאן ההפלות בחיל האוויר, שהוא גם הטייס בעל מספר ההפלות הרב ביותר בקרבות אוויר במטוסי סילון, הוא תת-אלוף גיורא אבן שלזכותו 17 הפלות.

אלו אלופי ההפלות בחיל האוויר הישראלי, שהשיגו 10 הפלות ומעלה:

שם מספר מטוסי אויב שהפיל מלחמות בהן הושגו ההפלות המטוסים שבהם טס טייסת מטוסי ומסוקי אויב שהפיל והערות
תת-אלוף גיורא אבן (אפשטיין)
17[7]
מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים
מיראז' 3
נשר
טייסת 101
("הקרב הראשונה")
מצרים מיג 17 – מטוס אחד (חיל האוויר המצרי)
מצרים מיג 21 – 9 מטוסים (חיל האוויר המצרי)
מצרים סוחוי 7 – 4 מטוסים (חיל האוויר המצרי)
מצרים סוחוי-20 – 2 מטוסים (חיל האוויר המצרי)
מצרים מיל מי-8 – מסוק אחד (חיל האוויר המצרי)

אלוף ההפלות העולמי בהפלת מטוסי סילון

סגן-אלוף אברהם שלמון
14.5[8]
מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים
מיראז' 3 טייסת 119
("העטלף")
טייסת 101
("הקרב הראשונה")
סוריה מיג 17 – מטוס אחד (חיל האוויר הסורי)
מצרים מיג 19 – שני מטוסים (חיל האוויר המצרי)
מצרים מיג 21 – 3.5 מטוסים[א] (חיל האוויר המצרי)
סוריה מיג 21 – 4 מטוסים (חיל האוויר הסורי)
עיראק הוקר הנטר – 2 מטוסים (חיל האוויר העיראקי)
תת-אלוף אמיר נחומי
13[9]
מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה
F-4 פנטום
F-16 פייטינג פלקון
טייסת 107
("אבירי הזנב הכתום")
טייסת 110
("אבירי הצפון")
מצרים מיג 17 – 4 מטוסים (חיל האוויר המצרי)
סוריה מיג 21 – 7 מטוסים (חיל האוויר הסורי)
סוריה מיג 23 – 2 מטוסים (חיל האוויר הסורי)
טייס ה-F-16 הראשון בעולם שהפיל מטוס קרב יריב
תת-אלוף אשר שניר
12.5[10]
מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים
מיראז' 3
F-4 פנטום
טייסת 119
("העטלף")
סוריה מיג 17 – מטוס אחד (חיל האוויר הסורי)
מצרים מיג 17 – שני מטוסים (חיל האוויר המצרי)
מצרים מיג 21 – 7.5 מטוסים[ב] (חיל האוויר המצרי)
סוריה מיג 21 – מטוס אחד (חיל האוויר הסורי)
ברית המועצות מיג 21 – מטוס אחד (חיל האוויר הסובייטי)
תת-אלוף ישראל בהרב
12[11]
מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים
מיראז' 3
נשר
טייסת 101
("הקרב הראשונה")
מצרים מיג 21 – 12 מטוסים (חיל האוויר המצרי)
אלוף ההפלות העולמי בהפלת מטוסי מיג 21
תת-אלוף יפתח ספקטור
12[12]
אפריל 1967
מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים
מיראז' 3
F-4 פנטום
טייסת 101
("הקרב הראשונה")
טייסת 107
("אבירי הזנב הכתום")
סוריה מיג 21 – 4.5 מטוסים (חיל האוויר הסורי)
מצרים מיג 21 – 5.5 מטוסים (חיל האוויר המצרי)[ג]
מצרים מיג 17 – 2 מטוסים (חיל האוויר המצרי)[ד]
אלוף-משנה עודד מרום
11
מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים
מיראז' 3 טייסת 101
("הקרב הראשונה")
רב-סרן דרור חריש
11[13]
מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים
מיראז' 3
נשר
טייסת 119
("העטלף")
טייסת 101
("הקרב הראשונה")
מצרים סוחוי-7 – 2 מטוסים (חיל האוויר המצרי)[14]
מצרים מיג-17 – מטוס אחד (חיל האוויר המצרי)
מצרים מיג 21 – 6 מטוסים (חיל האוויר המצרי)
סוריה מיג 17 – 2 מטוסים (חיל האוויר הסורי)[15][16]
אלוף-משנה יהודה קורן
10.5[17][18]
מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים
מיראז' 3 טייסת 117
("הסילון הראשונה")
סוריה סוחוי 7 – מטוס אחד (חיל האוויר הסורי)
סוריה מיג-17 – 2.5 מטוסים[ה] (חיל האוויר הסורי)
סוריה מיג-21 – 3 מטוסים (חיל האוויר הסורי)
מצרים מיג-21 – 2 מטוסים (חיל האוויר המצרי)
עיראק מיג-21 – מטוס אחד (חיל האוויר העיראקי)
עיראק הוקר הנטר – מטוס אחד (חיל האוויר העיראקי)
אלוף-משנה קובי ריכטר
10.5[18]
מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים
מיראז' 3 טייסת 117
("הסילון הראשונה")
סוריה מיג 17 – 1.5 הפלות[ו] (חיל האוויר הסורי)
סוריה  מיג 21 – 6 הפלות (חיל האוויר הסורי)
מצרים מיג 17 – 2 מטוסים (חיל האוויר המצרי)
מצרים מיג 21 – מטוס אחד (חיל האוויר המצרי)
סגן אלוף שלמה לוי
10[19][20]
מלחמת יום הכיפורים מיראז' 3
נשר
טייסת 113
("הצרעה")
עיראק סוחוי 7 – 3 מטוסים (חיל האוויר העיראקי)[21]
סוריה מיג 17 – 2 מטוסים (חיל האוויר הסורי)
סוריה מיג 21 – 2 מטוסים (חיל האוויר הסורי)
מצרים מיג 21 – 2 מטוסים (חיל האוויר המצרי)
לוב מיראז' 5 – מטוס אחד (חיל האוויר הלובי)

אלופי הפלות - מטוסים

עריכה

בנוסף לספירת הפלות עבור טייסים, נוהגים לספור גם את ההפלות שביצע כל מטוס קרב והללו מסומנות על דופן המטוס (לרוב בצורת רונדל חיל האוויר של המטוס שהופל).

מטוס מיראז' 3 מספר 159 של חיל האוויר הישראלי הפיל 13 מטוסים, וזהו שיא עולמי להפלת מטוסי סילון. מטוס F-16A נץ מספר 107 של חיל האוויר הישראלי הפיל 6.5 מטוסים[22], שיא עולמי עבור מטוס F-16.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

ערכים בוויקיפדיה באנגלית בנושא זה:

קישורים אחרים:

  • The Aerodrome.com, אתר המוקדש לאלופי הפלות במלחמת העולם הראשונה
  • The Aces of World War 2, אתר המוקדש לאלופי הפלות במלחמת העולם השנייה
  • Acepilots>com, אתר המוקדש לאלופי הפלות אמריקניים במלחמת קוריאה

ביאורים

עריכה
  1. ^ הפלה אחת משותפת עם יפתח ספקטור.
  2. ^ הפלה אחת משותפת עם משה מלניק.
  3. ^ הפלה אחת משותפת עם אברהם שלמון ואחת משותפת עם שמעון רומח.
  4. ^ ספקטור היה אחראי לדבריו להפלת מטוס מיג 21 סורי נוסף, שאותה זקף לזכות הטייסת ולא לזכותו. לפרטים ראה בפתיל "יפתח ספקטור - כל ההפלות בקרבות האויר... ועוד", באתר "פרש", ובספר "רם וברור", עמ' 264 - 272.
  5. ^ הפלה אחת משותפת עם יעקב ריכטר.
  6. ^ הפלה אחת משותפת עם יהודה קורן.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ פגו התפרסם עוד לפני המלחמה, כאשר היה הטייס הראשון שביצע לולאה מלאה בעת טיסה. הוא נהרג ב-1915 כאשר הופל מטוסו. לתמונות ומידע על פגו ראו כאן.
  2. ^ על פי האמור כאן(הקישור אינו פעיל, 13.2.2024).
  3. ^ על ליטביאק ראו כאן(הקישור אינו פעיל, 13.2.2024) וכאן.
  4. ^ לפרטים מלאים על המטוסים שהפיל ראו כאן. לפרטים נוספים על ריכטהופן, ראו גם כאן.
  5. ^ לפרטים על כל הניצחונות האוויריים של פונק, ראו כאן. לפרטים מלאים ותמונות ראו כאן.
  6. ^ לפירוט ההפלות של ריקנבקר ראו כאן.
  7. ^ "אלוף ההפלות", אתר חיל האוויר הישראלי
  8. ^ "משחק השחמט של אברהם שלמון", בטאון חיל האוויר, גיליון 122 (223), 1.8.98
  9. ^ על פי Attributed Israeli Air Combat Victories באתר Air Aces.
  10. ^ למקורות ראו בערך אשר שניר.
  11. ^ למקורות ראו בערך ישראל בהרב.
  12. ^ פירוט ההפלות על פי אתר "פרש", צבא וביטחון: יפתח ספקטור - כל ההפלות בקרבות האויר... ועוד, ינואר 2014.
  13. ^ אחד-עשר מי יודע, ביטאון חיל האוויר, אפריל 2005
  14. ^ הפלת שני מטוסי סוחוי 7 מצריים, 28.4.1970, באתר מרקיע שחקים
  15. ^ אתר "מרקיע שחקים".
  16. ^ בטאון חיל האוויר, גיליון 68 (169) מאי 1989, עמ' 18 - 23.
  17. ^ טייס של המאה העשרים, בטאון חיל האוויר, גיליון 127 (288), 1/6/99
  18. ^ 1 2 על פי לוח ההפלות של טייסת 117, באתר מרקיע שחקים.
  19. ^ הפלות טייסת הצרעה במלחמת יום הכיפורים, באתר "מרחב אווירי"
  20. ^ דרור מרום, ‏221113, בטאון חיל האוויר 184, פברואר 1992, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
  21. ^ יצחק שטייגמן, מוכרחים להמשיך לנגן - חיל האוויר הישראלי במלחמת יום הכיפורים (מודן הוצאה לאור, 2023), עמ' 307–308, 634
  22. ^ למעשה, הוא הפיל 7 מטוסים אך הפלה אחת בוצעה בשיתוף מטוס קרב אחר ולכן נספרת כחצי הפלה.