הנס פון שפונק

איש צבא גרמני

הנס פון שפונקגרמנית: Hans von Sponeck;‏ 12 בפברואר 1888 - 23 ביולי 1944) היה גנרל לויטננט בורמאכט. נאסר לאחר שנתן פקודת נסיגה בניגוד להוראות,, ולאחר קשר ה-20 ביולי הוצא להורג, אף שלא היה מעורב כלל בקשר.

הנס אמיל אוטו גראף פון שפונק
Hans Emil Otto Graf von Sponeck
הנס פון שפונק
הנס פון שפונק
לידה 12 בפברואר 1888
דיסלדורף, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
הוצאה להורג 23 ביולי 1944 (בגיל 56)
גרמרסהיים, גרמניה הנאצית גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית
השתייכות הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית  הקיסרות הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר  רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
תקופת שירות 18981944
דרגה גנרל-לוטננט (ורמאכט) גנרל לויטננט
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה המוטסת ה-22
מפקד הקורפוס ה-42
פעולות ומבצעים
עיטורים
לוחית זיכרון על ביתו של הנס פון שפונק בעיר ברמן

היסטוריהעריכה

קריירה מוקדמתעריכה

פון שפונק נולד בדיסלדורף ב-12 בפברואר 1888, ובשנת 1898 הצטרף כצוער צעיר לפנימיה צבאית בקרלסרוהה. בשנת 1905 התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית, והצטרף לרגימנט המשמר ה-5. במלחמת העולם הראשונה שירת פון שפונק כקצין בחזית ונפצע שלוש פעמים. בשנת 1916 הועלה לדרגת אוברסט-לויטננט ועוטר בצלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה.

לאחר המלחמה המשיך פון שפונק לשרת ברייכסווהר תחילה במטה הכללי ואחר כך כמפקד רגימנט והועלה לדרגת אוברסט. ב-1937 עבר ללופטוואפה ושקד על הקמת יחידות מוטסות. בשנת 1938 הועלה לדרגת גנרל מיור ומונה למפקד הדיוויזיה ה-22 שהייתה דיוויזיה מוטסת ואיתה נלחם ב-1940 בכיבוש הולנד. באותה שנה היה עד אופי במשפטו של ורנר פון פריטש הוא החל לדבר על "הכוחות מעל המדינה" אך הושתק במהרה על ידי ועדת החקירה בראשות הרמן גרינג. ייתכן שאז כבר סומן כאנטי נאצי.

הקרב על הולנדעריכה

הקרב על הולנד החל ב-10 במאי 1940 כשהדיוויזיה המוטסת ה-7 בפיקודו של גנרל קורט שטודנט תקפה באזור רוטרדם ואילו פון שפונק תקף עם הדיוויזיה המוטסת ה-22 באזור האג ומטרתו הייתה לשבות את וילהלמינה, מלכת הולנד ולכפות עליה כניעה. אולם הצבא ההולנדי באזור זה, שקיבל התראה, יצא למתקפת-נגד עזה, שבה 1000 גרמנים, שהושטו לבריטניה כשבויי מלחמה, וכיתר את הדיוויזיה ה-22. פון שפונק נפצע קשה בקרב אך הצליח לפרוץ את הכיתור ולהתחבר עם כוחות השריון הגרמניים.

פון שפונק התקבל בגרמניה כגיבור וכונה באמצעי התקשורת "הגיבור של הולנד". ב-14 במאי 1940 העניק לו היטלר אישית את צלב האבירים של צלב הברזל וב-18 במאי 1940 הוא הועלה לדרגת גנרל לויטננט.

קרב קרץ'עריכה

  ערך מורחב – קרב קרץ'

בתחילת מבצע ברברוסה היה פון שפונק בשלבי החלמה מפציעתו. ב-10 באוקטובר 1941 נתן לו גנרל אריך פון מנשטיין מפקד הארמייה ה-11 של הוורמאכט שלחמה בחצי האי קרים, את הפיקוד על הקורפוס ה-42 ששלט על חלקו המזרחי של חצי האי קרץ'. מנשטיין היה עסוק במתקפה על סבסטופול והוציא לשם כך כוחות מהקורפוס ה-42 עד שנשארו לפקודת פון שפונק רק הדיוויזיה ה-46 ושתי בריגדות רומניות.

ב-26 בדצמבר 1941 הנחיתו הרוסים כוח גדול בשלושה מקומות בחצי האי קרץ'. פון שפונק הצליח לחסל שני אתרי נחיתה רוסיים אבל ב-29 בדצמבר 1941 הנחיתו הרוסים 42.000 חיילים בפאודוסיה, בעורפו של פון שפונק.

עם מתקפת החורף של ז'וקוב ומתקפות נוספות של הרוסים בקשו מפקדים גרמנים רשות לסגת. היטלר הוציא לפיכך ב-26 בדצמבר 1941 את "פקודת העמידה במקום" ובה אסר על כל נסיגה. "החיילים יילחמו עד האחרון שבהם וייצרו כיסי התנגדות עד שהלופטוואפה יצניח להם אספקה וכוחות נוספים יפרצו את הכיתור. העובר על פקודה זו יהיה צפוי לעונש מוות".

פון שפונק לא הצליח ליצור קשר עם מפקדו של פון מנשטיין שהיה עסוק במתקפה על סבסטופול. הוא חש שחלון ההזדמנויות שלו הולך ונסגר והוא ו-10.000 חייליו ייפלו בשבי וגורלם ייחרץ. הוא החליט על נסיגת הדיוויזיה ה-46. הם השאירו את הציוד הכבד כולל תותחים ונסוגו ברגל בקור של C°‏ 30- כעבור 46 שעות, ב-1 בינואר 1942 הם חברו לשאר הכוחות ויצרו קו הגנה שהדף שתי התקפות סובייטיות.

משפט ומאסרעריכה

ב-23 בינואר 1942 הובא פון שפונק למשפט בפני בין דין צבאי בראשותו של הרמן גרינג. הוא הואשם באי ציות לפקודת "אי הנסיגה" של היטלר בכך שנסוג על דעת עצמו. לא הועילו הסבריו של שפונק כי נסוג כדי להציל את חייליו. כששאל אותו גרינג אם היה חוזר על כך השיב לו בחיוב ובזה חרץ את גולו. הוא נידון למוות.

היטלר המתיק את גזר הדין למאסר של שש שנים. הוא הועבר למאסר במבצר בעיירה גרמרסהיים, דרגתו וכל עיטוריו נלקחו ממנו ונאסר עליו ללבוש מדי צבא. תנאי מאסרו היו נוחים והוא הורשה מדי פעם להיפגש עם אשתו ובנו.

הוצאה להורגעריכה

פון שפונק שמע לראשונה ברדיו על ניסיון ההתנקשות בהיטלר ב-20 ביולי 1944. היטלר הטיל על היינריך הימלר לאסור ולהעניש את כל הקשורים לכך כולל חשודים בהתנגדות אנטי נאצית. כבר ב-21 ביולי הגיעו שני סוכני גסטפו לקחת אותו אבל מפקד הכלא סירב להסגירו אלא אם תישלח הוראה מהימלר. פון שפונק כתב ביומנו כי "צרות גדולות עומדות להגיע". ב-23 ביולי 1944 בשעה 03.00 הגיע מברק חתום על ידי הימלר ובו נכתב כי: " על גנרל לויטננט הנס גרף פון שפונק להיות מוצא להורג בשעה 07.00. יש להודיע לי מייד עם ביצוע הפקודה".

כשנודע לפון שפונק על הפקודה הוא כתב מכתב לאשתו ובו כתב כי מעולם לא פעל נגד הפיהרר והמדינה. לאחר זאת הובל למול כיתת יורים וביקש לא לכסות את עיניו בעת ההוצאה להורג. מילותיו האחרונות לכיתת החיילים היו: "במשך ארבעים שנה שירתתי את מולדתי האהובה בכל לבי כחייל וכקצין. כיום כשחיי נגמרים אני מקווה לגרמניה טובה יותר".

לאחר המלחמהעריכה

פון שפונק טוהר לאחר המלחמה מכל אשמה. הוא נקבר בבית קברות צבאי ובעיר גרמרסהיים נקרא רחוב על שמו וכן מחנה צבאי סמוך. ב-23 ביולי 1999 במלאת 55 שנים להוצאתו להורג נערכה לזכרו עצרת זיכרון ממלכתית. בנו, הנס כריסטוף פון שפונק, שהיה בן שש כשאביו הוצא להורג, נשא הספד לזכרו.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הנס פון שפונק בוויקישיתוף