הנריק מ.ברודר

עיתונאי גרמני

הנריק מרסין ברודר (נולד ב-20 באוגוסט 1946), כינוי עצמי הנריק מודסט ברודר (או הנריק מ. ברודר), הוא עיתונאי, סופר ואיש טלוויזיה גרמני שמשפחתו הגיעה מקטוביץ, פולין.

Henryk M. Broder
לידה 20 באוגוסט 1946 (בן 77)
קטוביץ, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Henryk Modest Broder עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, הרפובליקה העממית הפולנית, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת קלן עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק די ולט, וולט אם זונטג עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס שוברט לספרות (2005)
  • פרס הילדגרד מבינגן (13 בספטמבר 2008)
  • פרס לודוויג ברנה (24 ביוני 2007)
  • פרומתיאוס הזהב (ינואר 2007)
  • פרס הטלוויזיה הבווארית (2012) עריכת הנתון בוויקינתונים
henryk-broder.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברודר מתעניין במיוחד במאבק להתגבר על העבר, באסלאם, בישראל ובסכסוך הישראלי-ערבי. ברודר רואה קשר הדוק בין ביקורת גרמנית על מדיניותה של ישראל לבין אנטישמיות.[1]

השקפות

עריכה

מאז מבצע אנטבה, גברה ביקורתו של ברודר כלפי הגישה הגרמנית כלפי ישראל, ומה שברודר רואה כפייסנות כלפי האיומים האיסלאמיים. לדעתו של ברודר, אנטי-ציונות היא במהותה אנטישמית.[2] לדברי ברודר, "יהודי אנטי-ציוני נוטה להיות אנטישמי". אנטי-ציונות היא רק תירוץ עבור לא-יהודים ויהודים כאחד כדי להיות מסוגלים להציג את האנטישמיות שלהם בצורה פוליטית, כביכול."

ספרו של ברודר "האנטישמי הנצחי" שיצא לאור ב-1986, הוביל למחלוקת סוערת. ברודר כיוון את ניתוחיו לא לשוליים הקיצונים של החברה, אלא לעמדות שמאל בורגניות. אנטישמיות והשילוב של עמדות שונות, מנוגדות אחרת, שאינן מכוונות למאפיינים נתפסים או מוקרנים כמו דעה קדומה, אלא כטינה כלפי קיומם של יהודים ומדינת ישראל. ברודר כתב: "אנטישמים שמאלנים שקראו את המרקס שלהם לא יכולים לסבול יהודים כי הם קפיטליסטים, מנצלים ויזמים. אנטישמים מהימין, שמצטטים את אויגן דירינג, אדולף שטקר או וילהלם מאר. שונאים יהודים ממספר סיבות שחלקן סותרות: כי הם מהפכנים, סוציאליסטים וספקנים, נושאי רוח הרס, סכנה למערב, מוסר ויוזמה חופשית. אנשים דתיים לא אוהבים יהודים כי יהודים רבים הם אפיקורסים ואתאיסטים משוכנעים. רוחות חופשיות מתרעמות על היהודים שעדיין נאחזו באמונותיהם הישנות. פמיניסטיות שמעולם לא קראו שורה של תומאס אקווינס או פרנציסקוס מאסיזי ומודעות לעומת זאת, לחלוטין להדרת נשים ביהדות. פעילי זכויות בעלי חיים וצמחונים כועסים על השחיטה הכשרה של בעלי חיים. אינטרנציונליסטים המאשימים את היהודים בכך שהם ייסדו מדינה משלהם, ולאומנים מתלוננים שלא כל היהודים עברו לשם כאחד. אז כל אחד בוחר את מה שמתאים לו ביותר כדי לספק את התשוקה שלו. לא משנה במה מדובר: היהודי אשם!" ברודר גם הציג את ההבחנה שלו בין דעות קדומות לטינה בשימוע פומבי של ועדת הפנים של הבונדסטאג הגרמני בנושא "נלחם באנטישמיות" ב-15 ביוני 2008. האנטישמיות השתנתה; במקום להתמודד עם דעות קדומות נרחבות או עמדות אאוטסיידריות של הורסט מאהלר, למשל, יש לדון ולבחון ביתר פירוט טינה אנטישמית ואנטי-ציונית מודרנית הנהוגות גם במיינסטרים.

האשמה באנטישמיות

עריכה

נגד ברודר ישנו תיק בית משפט הכרוך בהאשמות של אנטישמיות נגד אוולין הכט-גלינסקי, שבו הוא יוצג על ידי נורמן נתן גלברט, המשפט של ברודר הוביל לתגובה עיתונות חזקה ולוויכוח עקרוני על אנטישמיות וביקורת על ישראל בתקשורת הגרמנית והאנגלית.

בשנת 2006 גזר בית משפט גרמני את ברודר לתקופת מאסר לאחר שהאשים בפומבי אנטי-ציונים כמו היהודי ההולנדי-גרמני האיו מאייר על "יכולותיהם המשוערות ליודאופוביה יישומית", משום שהם השוו את מדיניות "הכיבוש" הישראלי לצעדים שננקטו על ידי הנאצים.[3][4] בערעור, ביקר בית משפט בעיקר את ברודר, וקבע שאין דבר כזה "אנטישמיות יהודית" [5]

קבלה

עריכה
 
ברודר מקבל את הלודוויג-בורן-פרייס 2007

הגישה של ברודר שנויה במחלוקת. סטפן ניגמאייר כתב בהקשר של הצהרות ימניות פופוליסטיות: "הנריק מ. ברודר הוא גם קורבן של טילו סרזין, מחבר הספר "גרמניה מחסלת את עצמה" במשך שנים הוא שואף להפוך לפרובוקטור הראשי של הרפובליקה".[6]

ספריו

עריכה
  • מי מפחד מפורנוגרפיה? דוח פורנו. מלצר, דרמשטט 1970, .
  • טאבו בשמאל, ברלין 1976,

כעורך

עריכה
  • המספריים בראש על צנזורה וצנזורה עצמית. הוצאת בונד, קלן 1976,
  • גרמניה מתעוררת. בורנהיים-מרטן 1978, עם Detlef Hartmann, אולריש קלוג, Uwe Maeffert:
  • תודה רבה. עד כאן ולא רחוק יותר. הוצאת קונטרט ספרות, המבורג 1980, עם הנס דיטר בארות',
  • חופש העיתונות כעסק מתועד, הוצאת היינריך באואר. קלן, 1984
  • האנטישמי הנצחי. על המשמעות והתפקוד של תחושה מתמדת. הוצאת פישר, מינכן 1986,
  • יהודי מאה שערים. 1986, תמונות מאת ארנוס שליאק. אלרט וריכטר, המבורג 1986,
  • זר בארצו. יהודים ברפובליקה הפדרלית. Fischer TB 3801, פרנקפורט, 1987
  • אני אוהב את קארשטדט והספדים אחרים. אאוסבורג, 1987
  • עם הילדה רכר: ספר קריאה יהודי 1933–1938. Greno, Nördlingen 1987 (=ספרייה יהודית קטנה).
  • הבית ב-Karpfengasse. נרטיב. Greno, Nördlingen 1989, I3.
  • בכורה ופוגרום. אגודת התרבות היהודית 1933–1941. טקסטים ותמונות. מתיישבים, ברלין 1992,
  • רחם על הגרמנים. הוצאת Hoffmann & Campe, המבורג, 1993,
  • אנשים וטירוף. גולדמן, מינכן 1996, .
  • המשוגעים של ציון. הופמן וקמפה, המבורג 1998,
  • על טעם ועל ריח. Ölbaum, Augsburg 1999, .
  • האוסיס במזרח גרמניה. Ölbaum, Augsburg 2000,
  • אין מלחמה, בשום מקום: הגרמנים והטרור. ברלין, ברלין 2002,
  • האנטישמי הנצחי. מהדורה חדשה. ברלין, ברלין 2005, I.
  • הימים האחרונים של אירופה. איך אנחנו מטביעים רעיון טוב. קנאוס, מינכן 2013,.
  • הצילו את אירופה! עוד יותר סיבות להגן על אירופה מול האיחוד האירופי (אחרי כתבת תגובה ל"הימים האחרונים של אירופה. איך אנחנו מטביעים רעיון טוב"). קנאוס, מינכן 2014,
  • זה מטורף! היומן הגרמני שלי. קנאוס, מינכן 2015
  • היה חזיר. אוטוביוגרפיה בתמונות. קנאוס, מינכן 2016,
  • מי אם לא אני? מהדורת אחגוט, ברלין 2019.
  • דרך גרמניסטן המטורפת - הערות מרפובליקת הרמזור. הוצאת אירופה, 2023

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הנריק מ.ברודר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Grosser, Alfred (1 בספטמבר 2008). "Verschleierung als Methode". Frankfurter Allgemeine Zeitung (בגרמנית). {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Wir sind alle traumatisiert (We all are traumatised): "Der Antizionismus ist für Nichtjuden wie für Juden nur eine Ausrede, ihren Antisemitismus sozusagen in einer politisch aseptischen Form präsentieren zu können. Kein Mensch geht hin und sagt: Ich bin Antisemit. Es gibt keinen Antizionismus, der seinen Ursprung nicht im Antisemitismus hätte ...Dass in einer aufgeklärten Diskussion alle Positionen vertreten werden können, ist selbstverständlich. Kritik an Israel ist vollkommen selbstverständlich." (Antizionism is for Jews and non-Jews just a pretext to present antisemitism in a political aseptical version. Nobody just comes around saying "I am an antisemite." There is no Antizionism which doesn't have its origin in antisemitism [...] It's a matter of course that in an enlightened argument any position can be held. Criticism of Israel is a matter of course.)
  3. ^ Hannes Stein, 'Wer ist Antisemit? Henryk M. Broder und Hajo Meyer vor Gericht,' Die Welt 10 January.2006
  4. ^ 'Broder darf Verleger keine Judenfeindlichkeit unterstellen,' Frankfurter Allgemeine Zeitung 27 January 2006.
  5. ^ Yves Pallade, ' "New" Anti-Semitism in contemporary German academic,' Jewish Political Studies Review, Vol. 21, No. 1/2 (Spring 2009), pp. 33-62 op.39
  6. ^ "Henryk M. Broder – Stefan Niggemeier" (בגרמנית). 5 בספטמבר 2010. נבדק ב-2022-02-14. {{cite web}}: (עזרה)