הנרי סלבי הלה-שו
הנרי סלבי הלה-שו (באנגלית: Henry Selby Hele-Shaw; 29 ביולי 1854 – 30 בינואר 1941) היה ממציא בריטי, שתרם לפיתוח התעופה ועסק בחקר מכניקת הזורמים.
 | |
| לידה |
29 ביולי 1854 בילריקי, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה | 30 בינואר 1941 (בגיל 86) |
| ענף מדעי | הנדסה אווירונאוטית |
| פרסים והוקרה |
עמית החברה המלכותית |
  | |
ביוגרפיה עריכה
הנרי סלבי הלה-שו נולד בעיירה בילריקי באסקס למשפחת משפטן. בגיל 17 הוא התחיל לעבוד במפעל בבריסטול. במקביל לעבודה הוא התחיל ללמוד הנדסה. הצטיינותו בלימודים וקבלת מלגות איפשרו לו לסיים את הלימודים בשנת 1876.
לאחר סיום הלימודים התחיל הלה-שו ללמד מתמטיקה במוסד בו למד וכעבור שנתיים התמנה לפרופסור להנדסה ראשון באוניברסיטת בריסטול. בשנת 1885 הוא התמנה לפרופסור להנדסה באוניברסיטת ליברפול. בשנת 1899 הוא התקבל לחברה המלכותית.
בשנים 1904–1905 שהה הלה-שו בדרום אפריקה ועסק בקידום לימודי הנדסה במושבה. לאחר ששב לבריטניה, הלה-שו לא חזר ללמד. הוא התיישב בלונדון ועסק בתחום ייעוץ הנדסי.
בשנת 1898 פרסם הלה-שו עבודה בתחום מכניקת הזורמים על תוצאות החקר של זרימת הלה-שו שנקראה על שמו. בשנת 1924 הוא קיבל פטנט לסוג מיוחד של מדחף. למדחף זה היה תפקיד חשוב להצלחת מטוסי חיל האוויר המלכותי במהלך מלחמת העולם השנייה.
בשנת 1922 הוא היה הנשיא של איגוד מהנדסי מכונות בריטים. באותה תקופה הוא קידם שיטת למתן רישיונות למהנדסי מכונות בבריטניה.
