ערך ללא מקורות
ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, ואף שהמידע בו כנראה אמין רצוי להוסיף לו מקורות.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הסכם פֶאסערבית: معاهدة فاس; בצרפתית: Traité de Fès) הוא הסכם שנחתם ב-30 במרץ 1912 בעיר פאס במרוקו, בין עבד אל חפיד, סולטאן מרוקו, לבין ממשלת צרפת, ובו הוחלט על הפיכתה של מרוקו למדינת חסות צרפתית.

הסכם פאס
חותמים עבד אל-חפיז ממרוקו, Eugène Regnault, סי קאדור בנגאבריט עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך יצירה 30 במרץ 1912 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שטח מדינת החסות מרוקו לאחר הסכם פאס

הרקע

עריכה

להסכם החסות קדמו שני משברים. במשבר טנג'יר, שהתרחש בשנת 1905 בעת ביקור הקייזר וילהלם השני בטנג'יר הצהיר הקייזר כי מרוקו מדינה עצמאית, וכי השליטה הצרפתית אינה מקובלת על גרמניה אשר תובעת זכויות קולוניאליות בשטחה של מרוקו. במשבר המרוקאי השני, בשנת 1911, אף הונחתו כוחות צבא גרמניים בנמל אגאדיר שבחופי מרוקו, צעד שנחווה כמאיים, הן כלפי הקולוניה המרוקאית, והן כלפי המעצמות בריטניה וצרפת.

ההסכם

עריכה

בתמורה לחתימה על ההסכם ולהכרה במרוקו כמדינת חסות של צרפת, הורחבו והוגדרו גבולותיה של מרוקו, והיא קיבלה את הגנת המעצמה הצרפתית כנגד האיום הגרמני. בנוסף, הוקפאו, עם חתימת ההסכם, תביעותיה הטריטוריאליות של ספרד כלפי מרוקו, מצפון ומדרום.

הטבח ביהודי פאס בעקבות ההסכם

עריכה
  ערך מורחב – התריתל

בעקבות הסכם פאס ניסו מורדים מוסלמים לפגוע בנכסים צרפתיים שונים בעיר ומשנכשלו החלו בסדרת פרעות אנטי-יהודיות בין 17 ל-19 באפריל 1912 (ל' בניסן - ב' באייר התרע"ב), שבוע לאחר חג פסח וחגיגות המימונה.

פקיעת ההסכם

עריכה

תוקפו של הסכם פאס פג רק בשנת 1956. הסכם זה, שהתאים לתחילת המאה העשרים, לא התאים לשאיפותיה הבדלניות של מרוקו לאחר תום מלחמת העולם השנייה, כאשר גרמניה פסקה מלהוות איום צבאי. אולם פירוק הסכם החסות לא היה מקובל על ממשלת צרפת. במסגרת התנגדותה לפירוק ההסכם, כפתה צרפת על סולטאן מרוקו מוחמד החמישי לצאת מתחומי ארצו לגלות, מאחר שסברה כי הצהרותיו היוו איום מדיני על ההסכם. רק בשנת 1956, לאחר מאבק מר, קיבלה מרוקו את עצמאותה המדינית, השתחררה מהסכם פאס, והסולטאן מוחמד החמישי שהוגלה קודם לכן על ידי הצרפתים, קיבל את הרשות לחזור למרוקו. עם שובו שינה את תוארו מ"סולטאן" ל"מלך" והכריז על עצמאות המדינה.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא הסכם פאס בוויקישיתוף