הסכם קמפו פורמיו
הסכם קמפו פורמיו (בצרפתית: Traité de Campo-Formio; בגרמנית: Frieden von Campo Formio) היה הסכם שלום שנחתם ב-17 באוקטובר 1797 בין צרפת לאימפריה הרומית הקדושה (הקיסרות האוסטרית), ואשר סימן את סופה של הקואליציה האנטי צרפתית הראשונה שהורכבה מאוסטריה, פרוסיה, בריטניה, ספרד, פיימונטה וממלכות נוספות שהתייצבו כנגד הרפובליקה הצרפתית. ההסכם נחתם לאחר מסעו המוצלח של נפוליאון לכיבוש איטליה וסיים את השלב הראשון במלחמות הנפוליאוניות.
| חותמים |
נפוליאון בונפרטה, Ludwig von Cobenzl  |
|---|---|
| תאריך יצירה |
18 באוקטובר 1797 |
  | |
ההסכם כלל תנאים פומביים ותנאים חסויים. לפי סעיפיו הגלויים נמסרו ארצות השפלה הדרומיות (כיום בלגיה) מידי האימפריה הרומית הקדושה לצרפת. הרפובליקה של ונציה איבדה את עצמאותה, לאחר מאות שנים. החלק העיקרי שלה, שבצפון איטליה ובאיסטריה נמסר לאוסטרים; מספר איים שהיו בשליטתה, בהם קורפו, האיים היוניים ומספר איים בים האדריאטי עברו לידי צרפת. אוסטריה נאלצה להכיר בקיומן של הרפובליקה הציסאלפינית (Repubblica Cisalpina) וברפובליקה הליגורית שהיו למדינות חסות צרפתיות בצפון איטליה.
חלקו החסוי של ההסכם מסר שטחים נוספים הנמצאים כיום במערב גרמניה לשליטת צרפת והבטיח לה חופש שיט בריין, במאס ובמוזל. אזור זלצבורג נמסר לחסות אוסטרית וזו ויתרה מצידה על שטחים בגדה השמאלית של הריין העילי ואשר סופחו בשלב מאוחר יותר לשווייץ.
הסכם קמפו פורמיו היה פרי משא ומתן שנמשך חמישה חודשים וחזר למעשה על המוסכם בהסכם שביתת הנשק שנחתם בלאובן (Leoben) בשטיריה מ-17 באפריל 1797. ההסכם קרוי על שם הכפר הסמוך לאודינה בצפון איטליה שבו נחתם (כיום קמפופורמידו - Campoformido).
ההסכם לא מומש מעולם במלואו, עקב קשיים בביצוע העברות השטחים שסוכמו בו ואי-הסכמות לגבי שטחים נוספים. הצדדים נותרו חשדנים זה כלפי זה, והאוסטרים החלו לכרות בריתות צבאיות עם אויביה האחרים של צרפת כחלק מגיבוש הקואליציה האנטי-צרפתית השנייה. ב-1799 התחדש פורמלית מצב המלחמה בין צרפת לאימפריה הרומית הקדושה, פחות משנה וחצי לאחר חתימת הסכם השלום. השפעתו ארוכת הטווח הבולטת של ההסכם היא ביטולה של רפובליקת ונציה, והפיכתם של האיים היוניים ואיים יווניים נוספים לישויות נבדלות.
