הסקר החברתי בישראל
הסקר החברתי בישראל הוא סקר שנתי שוטף, המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה בגיל 20 ומעלה ובוחן את עמדות הפרטים לגבי היבטים שונים של חייהם. הסקר נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החל משנת 2002. הסקר מבוסס על מדגם חדש בכל שנה ומספק מידע מעודכן על רווחת האוכלוסייה בישראל בדומה לסקרים חברתיים במדינות מפותחות אחרות.
סקרים שנערכו
עריכההסקר מורכב מנושאים קבועים הנחקרים מדי שנה כמו עמדות לגבי דיור, אזור מגורים, מצב הבריאות, שימוש במחשב ובאינטרנט, השכלה, ותעסוקה ושביעות רצון בתחומים שונים. בנוסף יש נושאים שנתיים שנחקרים בהרחבה:
- 2002 - הסדרי פנסיה וחיסכון[1]
- 2003 - מדידה של רווחת האוכלוסייה בישראל
- 2004 - סידורים לילדים והקשר לתעסוקת הורים[2]
- 2005 - השתתפות בכוח העבודה
- 2006 - מטפלים ללא תמורה כספית
- 2007 - רווחת האוכלוסייה ועמדות כלפי שירותי ממשל
- 2008 - מוביליות חברתית
- 2009 - דתיות ומשפחתיות
- 2010 - בריאות ואורך החיים ושימוש במחשב ובאינטרנט
- 2011 - למידה לאורך החיים ושימוש בשפות
- 2012 - הסדרי פנסיה ופרישה והתארגנויות עובדים
- 2013 - רווחת האוכלוסייה בישראל
- 2014 - איכות הסביבה והון חברתי
- 2015 - עמדות כלפי שירותי ממשל ומעורבות אזרחית
- 2016 - תנאי עבודה
- 2017 - בריאות ואורך החיים
שיטות הסקר
עריכה- מסגרת הדגימה - מסגרת הדגימה של הסקר החברתי מבוססת על מרשם התושבים, לאחר ניכוי אוכלוסיות שלא שייכות לאוכלוסיית הסקר: בני 19 ומטה, עולים חדשים ששוהים בארץ פחות משישה חודשים, דיירי מוסדות טיפוליים.
- שיטת הדגימה - גודל המדגם תוכנן כך שמספר המשיבים הצפוי יהיה כ-7,500 בני 20 ומעלה. לצורך הסקר מפיקים מדגם על ידי שילוב של שלושה משתנים דמוגרפיים: 5 קבוצות אוכלוסייה (יהודים ילידי ישראל, עולים עד 1989, עולי 1990 ואילך, ערבים שלא במזרח ירושלים, ערבים במזרח ירושלים), 7 קבוצות גיל (24-20, 34-25, 44-35, 54-45, 64-55, 74-65, 75+), ושתי קבוצות מין (גברים ונשים): סך הכל המדגם מבוסס על 70 קבוצות תכנון. תוכנן שגודלו של מדגם המשיבים הצפוי בקבוצה יתאים יחסית לגודלה.
- שיטת האמידה - הנתונים הנאספים בסקר החברתי מבוססים על מדגם של נפשות מקרב האוכלוסייה הקבועה בישראל. כדי להפיק אומדנים לגבי כלל האוכלוסייה ותת-הקבוצות שבה, יש לחשב לכל משיב בסקר מקדם ניפוח, המציין את מספר הנפשות באוכלוסייה שהמשיב מייצג. שיטת האמידה קשורה לשיטת הדגימה ולבעיות שונות באיסוף הנתונים. אחת הבעיות השכיחות היא שלא כל מי שנדגמו השיבו לסקר, ומי שלא השיבו לסקר אינם בהכרח דומים בתכונותיהם לאלה שהשיבו (אי-השבה אינפורמטיבית), ולכן עלולה להיגרם הטיה באומדני הסקר. שיטת האמידה מיועדת לצמצם בעיקר את ההטיות העלולות לנבוע מאי-השבה אינפורמטיבית, מתת-כיסוי של האוכלוסייה ומשונות בגודלי המדגם לפי תכונות שלא השתתפו בתכנון מדגם הסקר, כגון: תכונות עבודה והשכלה.
שימוש בנתוני הסקר
עריכההשימוש בנתוני הסקר אפשרי בצורה נוחה וידידותית, באמצעות מחולל הלוחות של הסקר החברתי שנמצא בדף האינטרנט של הסקר, בעברית ובאנגלית. קובץ הנתונים שבבסיס מחולל הלוחות אושר לשימוש הציבור הרחב (PUF - Public Use File) והוא כולל את כל נושאי הסקר, השנתיים והמיוחדים, ללא פרטים מזהים.
עבודות מחקר וניירות עבודה המתבססים על נתוני הסקר, מוצגים בדף הסקר החברתי באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בנוסף, מדי כמה חודשים מתפרסמות הודעות לתקשורת בנושאי הסקר המגוונים.
קישורים חיצוניים
עריכה- דף הסקר החברתי באתר הלמ"ס
- מתודולוגיה של הסקר
- מחולל הלוחות של הסקר החברתי
- הודעות לתקשורת בנושאי הסקר החברתי
- מחקרים וניירות עבודה
- הלמ"ס: העשירים חוסכים יותר בחשמל מאשר העניים, באתר ynet, 3 בנובמבר 2015
מוטי בסוק, איך הפכה נתניה לבירת המיחזור, איזו עיר מייצרת הכי הרבה אשפה ולמה ירושלים נותרה מאחור?, באתר TheMarker, 26 באוגוסט 2015- אור קשתי, גם אחרי דור בארץ, הפער העדתי בהשכלה הגבוהה נשמר, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2015
הערות שוליים
עריכה- ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר חברתי 2002
- ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר חברתי 2004