למידה לאורך החיים

למידה לאורך החייםאנגלית: Lifelong learning) או למידה מתמדת היא למידה המתרחשת בכל שלבי החיים (מהלידה ועד המוות), ובכל הקשרי החיים (מוסדות השכלה, מקום העבודה, הבית והקהילה).[1] למידה לאורך החיים מתייחסת לכל הפעילויות שאנשים עושים במהלך חייהם כדי לקדם את הידע, המיומנויות והכישורים שלהם בתחום מסוים, מתוך מוטיבציה אישית, חברתית או תעסוקתית.[1] למידה לאורך החיים כוללת גם למידה פורמלית וגם למידה בלתי־פורמלית.[1] משרד החינוך מגדיר למידה לאורך החיים כ"כל פעילויות הלמידה המתבצעות במשך החיים, ותוצאתן היא שיפור הידע, הידעה הפרקטי (know-how), מיומנויות, כשירויות ו/או כישורים, מסיבות אישיות, חברתיות ו/או מקצועיות."[2]

המושג למידה לאורך החיים קיבל משמעויות אחרות בתקופות שונות.[3] בשנות ה־70 המושג נקשר לתפיסה ההומניסטית ולרעיונות של דמוקרטיה וחופש. בשנות ה־90 הדגש עבר לאספקטים כלכליים, כאשר הלמידה לאורך החיים נתפסה ככלי להאצת צמיחה כלכלית, לייצור עבודות ולהגברת תחרותיות בכלכלה המבוססת על ידע. במאה ה־21, המושג למידה לאורך החיים קיבל משמעויות נוספות של הכללה' לכידות חברתית ורווחה נפשית.[3]

מבוגרים רבים עוסקים בלמידה לצורך העשרה חברתית וצמיחה אישית, כמו גם כדי להישאר מעודכנים ולהיות פעילים כאזרחים בתוך הקהילה[4].

פיתוח יכולת למידה לאורך החייםעריכה

 
פעילות המכוונת לפתח למידה לאורך החיים

המאפיינים והמיומנויות שצריך לפתח הלומד לאורך החיים. למידה רפלקטיבית וחשיבה ביקורתית יכולות לעזור ללומד לסמוך על עצמו בלמידה כיצד ללמוד, ובכך להשתפר בניהול, ארגון ושליטה בתהליך הלמידה שלהם.(קאנדי, 1990)[5]. סייפ (1995) חקר באופן ניסיוני מורים "פתוחים" ומצא שהם מעריכים הכוונה עצמית, שיתוף פעולה, רפלקציה ואתגר, לקיחת סיכון בלימוד שלהם נראה אצלם הזדמנות, ולא איום. דאנלוב וגראבינגר (2003) הוכיחו על מנת להכין התלמידים בהשכלה הגבוהה להיות לומדים לאורך החיים, חייבים לפתח יכולת ההכוונה העצמית, מודעות מטא-קוגניטיבית ונטייה ללמידה (מרים, קפארילה ובאומגרטנר2007)[6]

היבטים כלכלייםעריכה

אחת המטרות של הלמידה לאורך החיים היא רכישת מיומנויות אשר יאפשרו ללומד לעבוד באופן יעיל יותר ולעמוד בתחרות של הכלכלה הגלובלית[7]. הכלכלה הגלובלית המשתנה באופן תדיר מעלה את הצורך הגובר והולך בהכשרה מקצועית במסגרת מקומות העבודה[4]. בפן המקצועי, למידה לאורך החיים כוללת רצף של פעילויות לימוד והכשרה הכוללות הכשרה למקצוע חדש Reskilling ושדרוג ידע ומיומנויות Upskilling.[8] בשנת 2020, משרד מבקר המדינה העריך כי 600,000 עובדים ועובדות בישראל מועסקים במשרות בסיכון גבוה להיעלמות, ועלולים להיפלט משוק העבודה תוך מספר שנים. 2.1 מיליון עובדים נוספים נמצאים בסיכון בינוני.[8] מקצועות בסיכון גבוה להיעלמות כוללים נהגים, מנופאים, עובדי חשובת, עובדי טלמרקטינג, סוכני נסיעות, פקידי מזכירות, חלק מעובדי הייצור ועובדי מלונאות.[8] 38% מהעובדים בסיכון גבוה רצוי להשתתף בתוכנית למידה לאורך החיים, אך בחרו שלא לעשות זאת משיקולי עלות.[8] יחסית למדינות ה־OECD, ישראל משקיעה מעט בהכשרות מקצועיות כשיעור מהתמ"ג (0.07% לעומת 0.11%).[8]

למידה לאורך החיים מוכרת על ידי מכללות ואוניברסיטאות מסורתיים כתקפה בנוסף להשגת התואר. גם תהליכי למידה אשר מתרחשים בחלקים או לפי קטגוריות עניין יכולים להיות בעלי ערך לאינדיבידואל והקהילה. האפקט הכלכלי של מוסדות חינוך בכל הרמות ימשיך להיות משמעותי בעתיד כאשר קורסי למידה פורמליים יתקיימו ונושאים מבוססי עניין יהיו מבוקשים. המוסדות מייצרים אזרחים משכילים שקונים סחורה ושירותים בקהילה ומוסדות החינוך וסגל העובדים מייצרים פעילות כלכלית במהלך הפעולות והפעילות המוסדית. בדומה למוסדות הבריאות, מוסדות החינוך נמצאים בין המעסיקים המובילים בערים רבות בעולם. בין אם מדובר בבית ספר בנוי או מקוון יש אפקט כלכלי כלל עולמי ללמידה, כולל למידה לאורך החיים, לכל קבוצות הגיל. הלומדים לאורך החיים, כוללים אנשים בעלי תעודות אקדמאיות או מקצועיות הנוטים למצוא עבודה עם שכר גבוהה, ומשאירים רשמים כספיים, תרבותיים ויוזמות על הקהילות לפי אשת החינוך קסנדרה ב. וייט[9][10].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא למידה לאורך החיים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 Marjan Laal, Lifelong Learning: What does it Mean?, Procedia - Social and Behavioral Sciences 28, 2011, עמ' 470–474 doi: 10.1016/j.sbspro.2011.11.090
  2. ^ למידה לאורך החיים, מערך המו"פ במשרד החינוך
  3. ^ 1 2 Karina de Lima Flauzino, Henrique Manuel Pires Teixeira Gil, Samila Sathler Tavares Batistoni, Maraiza Oliveira Costa, Lifelong learning activities for older adults: a scoping review, Educational Gerontology, 2022-03-16, עמ' 1–14 doi: 10.1080/03601277.2022.2052507
  4. ^ 1 2 Head, A. J., Van Hoeck, M., & Garson, D. S. (2015). Lifelong learning in the digital age: A content analysis of recent research on participation. First Monday,20(2).
  5. ^ Mackeracher, D. (2004). Making Sense of Adult Learning, Second Edition. Toronto: University of Toronto Press.
  6. ^ Merriam, S. B., Caffarella, R.S., & Baumgartners, L.M. (2007) Learning in adulthood: A comprehensive guide. San Francisco: Josseey-Bass (3rd. Edition)
  7. ^ Holford, J., & Jarvis, P. (2013). International perspectives on lifelong learning. Routledge.
  8. ^ 1 2 3 4 5 מבקר המדינה, המוכנות לשוק העבודה המשתנה, www.mevaker.gov.il, ‏15.03.2021
  9. ^ Whyte, Cassandra B/ (2002). "Great Expectations for Higher Education". Speech at Higher Education Round Table Event. Oxford, England
  10. ^ Whyte, C.(1989). Student Affairs-The Future, Journal of College Student Development.30(1), 86-89