העמותה למען מדע מוסרי

העמותה למען מדע מוסרי היא ארגון לא ממשלתי אשר נוסד בשנת 2001. מטרת העמותה היא לצמצם ולמנוע לחלוטין את הניסויים הנערכים על בעלי חיים בישראל.[1]

רקע עריכה

ניסויים בבעלי-חיים מתקיימים ללא כל הגבלה בפועל הודות למעטה הסודיות שמגן על מבצעי הניסויים ועל המנגנון שאמור לפקח עליהם.[2] העמותה למען מדע מוסרי פועלת להגברת אכיפת החוק והפיקוח על הניסויים, לחשיפת מידע לציבור לצורך הגברת השקיפות בקרב עורכי הניסויים וגופי הפיקוח, לעידוד השימוש בהליכים מוכרים ומאושרים שיחליפו את הפגיעה בבעלי חיים, ולקידום פיתוחן של חלופות נוספות.[1]

פעילות העמותה עריכה

בשנת 2001 השתתפה העמותה למדע מוסרי במאבק משפטי של מספר ארגונים להגנה על בעלי חיים במטרה לקבוע נוסח מחייב של טופס בקשה לעריכת ניסוי, אשר פורסם ב-23 באפריל 2001.[2]

ב-2002 החלה העמותה בתהליך פריצת מעטה הסודיות של הנעשה במעבדות המבצעות ניסויים על בעלי חיים ושל עבודת הגופים המספקים אישורים לניסויים אלה (המועצה לניסויים בבעלי חיים) באמצעות עבודה משפטית מדויקת ושיטתית. במאבקה, הסתמכה העמותה למדע מוסרי על חוק חופש המידע אשר מחייב מסירת מידע בניגוד לחוק צער בעלי חיים.[2]

מאחר שהחוק לחופש המידע מחייב גופים ציבוריים להיענות לבקשות לחשיפת מידע, העמותה הגישה בקשה למשרד הבריאות לחשוף את פרטי המידע הבאים (משנים 1999–2001):

  • רשימת הוועדות הפנימיות (שתפקידן לסנן את ההצעות לניסויים במוסד לפי דרישות חוק צער בעלי חיים) ושמות החברים בהן, במוסדות העורכים ניסויים בישראל.
  • רשימת הוועדות אשר לא הגישו דיווח למועצה לניסויים בבעלי חיים (כפי שהן נדרשות על פי החוק) ופירוט הצעדים שננקטו בעקבות זאת.
  • מספר בעלי החיים שנערכו עליהם ניסויים, בחלוקה לפי מין ביולוגי.
  • מספר בעלי החיים שנערך עליהם ניסוי, בחלוקה לפי תחום הניסוי.
  • רשימת החלופות לניסויים שאושרו על ידי המועצה והקריטריונים לבחינת חלופות אלה.
  • פירוט הקריטריונים שנקבעו על ידי המועצה להבחנת מוצרי קוסמטיקה ממוצרים למטרות בריאות.
  • מספר העכברים והכלבים נערכו עליהם ניסויים אשר קיימת להם חלופה.[3]

לאחר שלא נמסר המידע והתכתבות נוספת עם משרד הבריאות, העמותה פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בעתירה לחייב את משרד הבריאות לחשוף את המידע על פי חוק חופש המידע. העתירה הוגשה לבית המשפט ב-2002.[2]

חודשיים לאחר מכן בטרם הוכרעה העתירה, המועצה לניסויים בבעלי חיים מסרה לעמותה רשימה המכילה את חברי הוועדות הפנימיות. בנוסף, המועצה גם הודתה כי לא גובשה רשית חלופות לניסויים.[2]

בשנת 2003 פסקה השופטת דרורה פלפל, שהיא מקבלת את רוב סעיפי העתירה שהגישה העמותה למען מדע מוסרי בספטמבר 2002. השופטת הורתה למשרד הבריאות ולמועצה לניסויים בבעלי חיים לחשוף את הנתונים שהתבקשו.[4]

בשנת 2004 נחתם הסכם, אשר קיבל תוקף של פסק-דין בבית-המשפט העליון, בין העמותה למען מדע מוסרי לבין הממונה על הבגצ"ים בפרקליטות המדינה (פרקליט המועצה לניסויים בבעלי-חיים ופרקליט משרד הבריאות). לפי ההסכם, בפרק זמן של עד חצי שנה, על המועצה ליצור ולהפעיל מערכת רישום ובקרה על הניסויים בחיות המתבצעים בישראל, ולפרסם את הנתונים שייאספו. המדינה (משרד הבריאות) ערערה על פסק-הדין, אולם שר הבריאות דני נוה, התערב והתעקש להסדיר את העניין באמצעות הסכם בין הצדדים, בהתאם לעקרונות השקיפות ולחוק חופש המידע. ההסכם כלל את ויתור העמותה על עיבוד מידע משנים קודמות והסכמתה לקבל את המידע שיופק מעתה ואילך. בנובמבר 2006, בעקבות התערבות נוספת של בית-המשפט, נמסר כי מערכת המידע הוקמה ועומדת לרשות הציבור.[2]

בדצמבר 2010 העמותה פנתה למשרד הבריאות בבקשה לקבלת המידע שנאסף במערכת הממוחשבת בשנים שעברו מאז הקמתה כפי שהוסדר בהסכם מינואר 2004. משרד הבריאות דחה את הבקשה של העמותה לאחר שיו"ר המועצה לניסויים בבעלי חיים התנגד בטענה כי חלק מן המידע גלוי זה מכבר והחלק הנותר חסוי. בעקבות זאת, עתרה העמותה לבית המשפט העליון בטענה כי אין כל סיבה לשמור את המידע חסוי וכי המידע חיוני לשם קיום דיון ציבורי בסוגיית הניסויים בבעלי חיים. בנוסף לכך, הבהירה העמותה כי אינה מתכוונת להשתמש במידע במטרה לפגוע בעבודת המועצה. בדיון אשר נערך בבית המשפט סוכם כי המועצה תבחן שנית את בקשת העמותה ואם מסירת המידע תתעכב העמותה תוכל לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים.[5]

ב-2015 עתרה העמותה לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה כי המועצה תשחרר דוחות שנתיים של המידע שנאסף על הניסויים בבעלי חיים.[6]

בשנת 2014 החלה העמותה (במקביל למאבק המשפטי עם משרד הבריאות), בשיתוף עם המועצה לניסויים בבעלי חיים ומשרד הבריאות, דיון משפטי נגד אוניברסיטאות וגופים אקדמאים נוספים ברחבי הארץ (האוניברסיטה העברית, הטכניון, מכון ויצמן וכו') במטרה לחשוף מידע הנוגע לניסויים הנערכים על בעלי חיים. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי חשיפת המידע אינו מסכן אינטרסים כלכליים, מקצועיים ומסחריים ועל כן אין מניע לשמירת סודיות הניסויים. בעקבות זאת הורה בית המשפט על מסירת המידע לרשות הציבור הרחב עד פברואר 2015. לאחר מספר ערעורים ודחיות, בדיון אשר נערך בבית המשפט העליון, נקבע כי על הגופים האקדמאים לשחרר את המידע המבוקש; אירוע שטרם קרה עד אוקטובר 2017.[7]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 נדרשת בדיקת אבטחה, באתר www.facebook.com
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 "ניסויים בבעלי חיים-מאבקים - אנונימוס לזכויות בעלי חיים". anonymous.org.il. נבדק ב-2017-11-19.
  3. ^ אריאל צבל, הסתרת מידע על ניסויים בישראל ומאבק העמותה למען מדע מוסרי לחשיפתו, באתר אנימלס
  4. ^ בעניין:, באתר www.iaapa.de
  5. ^ פסיקה - העמותה למען מדע מוסרי נגד יו"ר המועצה לניסויים בבעלי חיים, באתר www.psika.net
  6. ^ עת"מ 67654-12-15 העמותה למען מדע מוסרי ואח' נ' המועצה לניסויים בבעלי חיים ואח', באתר פסק דין, ‏2016(הקישור אינו פעיל)
  7. ^ %D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9F %D7%9E%D7%93%D7%A2 %D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%99.html פסקי דין העמותה למען מדע מוסרי: כל פסקי הדין עבור העמותה למען מדע מוסרי, באתר תקדין, ‏2017