העמק דבר

חיבור של הנצי"ב, על התורה

ספר העמק דבר הוא פירוש על התורה ומגילת שיר השירים בדרך פשוטו של מקרא שחיבר הרב נפתלי צבי יהודה ברלין ("הנצי"ב מוולוז'ין").

העמק דבר
חומש העמק דבר הוצאת וילנה תרל"ט
חומש העמק דבר הוצאת וילנה תרל"ט
מידע כללי
מאת הרב נפתלי צבי יהודה ברלין
תורגם לשפות אנגלית
סוגה פרשנות יהודית למקרא עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה תרל"ט - תר"ם
מהדורות נוספות
תאריך מהדורות נוספות תרצ"ז
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט העמק דבר
היברובוקס https://www.hebrewbooks.org/59392
הספרייה הלאומית 990018577380205171
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כתיבת הספר

עריכה

הספר נכתב על פי שיעורים שהיה מעביר הנצי"ב בכל יום בישיבת וולוז'ין על פרשת השבוע כפי שמעיד המחבר בהקדמת ספרו:

וזכות הרבים עמדה לי שפירשתי בכל יום הפרשה לפני היושבים לפני ה' בית התלמוד עץ חיים אשר נטע אביר הרועים הגאון מוהר"ח [=מורנו הרב ר' חיים] זצ"ל

העמק דבר, הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, ירושלים תשל"ה, קדמת העמק (=הקדמה) ה, עמ' III-IV;
אפשר לעיין בדברים אלה בויקיטקסט פה

הוצאה לאור

עריכה

בשנת תרל"ט התחיל המחבר להפוך את השיעורים שמסר בעל פה לפירוש כתוב וסדור, ובעיקר איתר את המקורות לחידושיו.[1]

ההוצאה הראשונה יצאה לאור בווילנה בשנים תרל"ט–תר"ם.

הוצאה שנייה לאור

עריכה

המחבר המשיך לחדש בפירושו לתורה גם אחרי ההוצאה לאור. ומספר כי ”נכספתי מאוד לשוב ולהדפיס החומשים עם העמק דבר, כי רבים מבקשים אותם ממני, וגם יש לי הוספות הרבה, אבל אין לי עצה להשיג הוצאות הדפסה”[2].

את ההוספות שהיו לו כתב המחבר על גבי עותק של הספר,[3] והוספות אלה הודפסו בהוצאה השנייה של העמק דבר. הוצאה זו יצאה לאור בשנת תרצ"ח על ידי בנו, הרב מאיר בר-אילן בירושלים. הוספות אלה נוספו כנספח בסופו של כל חומש, בסה"כ כ-1,500 הוספות.

תוכן הספר

עריכה

הספר מפרש על דרך הפשט, מעמיק ומנתח כל אות, ניקוד ודגש הנראים מיותרים ולמד מתוכם את דרשות חז"ל שבעומק הפשט.

הספר כולל הקדמות לכל חומש מחמשה חומשי תורה (נקראות בלשונו "פתיחה"). בהקדמות אלה עומד הנצי"ב על מהותו העיקרית של הספר, ועל שמו בפי חכמינו. כך כתב למשל שספר בראשית נקרא בפי הנביאים "ספר הישר", משום שמסופר בו על האבות שהצטיינו בכך שהיו ישרים בהליכות העולם.[4]

הנצי"ב כתב כהרחבה לספר את ביאור "הרחב דבר" המסביר ומרחיב את פירוש הפשט ומראה את בירור הפשט מתוך מקורות שונים כגון הנביאים, כתובים ומדרשי חכמים.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ שמריה גרשוני, על כתיבת 'העמק דבר' ועל פירוש 'חסידיך', המעין, מוסד יצחק ברויאר, תמוז תשע"ב
  2. ^ אגרות הנצי"ב, כרך א', בני ברק, תשס"ג, עמ' מא
  3. ^ העותק היחיד שהיה בידו, כפי שכותב המחבר לרב אהרן צבי דעגלין במכתב מכ"ג מרחשון תרנ"א: "וצר לי על שלא נמצא חומש שלי ביד מע"כ, אכן אינו בידי לשלוח למע"כ, כי כולם נמכרו או נשרפו באסון השריפה שהיה בקיץ תרמ"ו, ולא נשאר אצלי כי אם מה שאני משתמש בו" (אגרות הנצי"ב ח"א, ב"ב תשס"ג, עמ' לז)
  4. ^ פתיחה לספר בראשית.