העסקה קבלנית
העסקה קבלנית או העסקה משולשת היא תצורת העסקה בה ישנם שלושה צדדים ליחסי העבודה: העובד, החברה הקבלנית והארגון המשתמש (המתקשר עם החברה הקבלנית ולא ישירות עם העובד). זאת בניגוד ל'העסקה ישירה' שבה שני צדדים בלבד - עובד ומעביד.
בעולם מקובל להבחין בין העסקה באמצעות קבלני כוח אדם (worker agency) לבין מיקור חוץ (Subcontracting). בישראל השיח הציבורי נוהג לכלול תחת ההגדרה של עובדי קבלן גם עובדי קבלני שירות ולעיתים אף תצורות העסקה משולשות נוספות כגון והפרטה של שירותים ציבוריים כגון רווחה וחינוך המבוצעים עבור המדינה על ידי חברות ועמותות על בסיס מכרז.[1]
מקובל להתייחס בעולם גם לתצורות העסקה משולשות בתוך המגזר הציבורי, כגון העסקת עובדים בשלטון המקומי באמצעות תאגידים עירוניים, כאל העסקה באמצעות חברות כוח אדם - וגם בישראל מתייחסים בשיח הציבורי לעיתים, אך לא תמיד, לתצורת העסקה זו כאל העסקה קבלנית.[1]
לעיתים במסגרת העסקה קבלנית מתקשר הקבלן עם קבלני משנה, וכך עשויות להיווצר גם תצורות העסקה מרובעות, מחומשות וכן הלאה. יש הכוללים תחת מושג ההעסקה הקבלנית גם תצורות העסקה חדשות שונות מעולם כלכלת הפלטפורמה או תצורות שונות של עבודה כנגד קבלות (ללא יחסי עובד-מעביד) ופרילנס.
מוטיבציה להעסקה קבלנית
עריכהתצורות העסקה קבלניות נחשבות לתצורות העסקה המאפשרות יותר גמישות ניהולית.[2] היא מאפשרת יצירת הבדלי מעמדות בין עובדים שונים העובדים עבור הארגון. כך למשל, מעסיק שחל אצלו הסכם קיבוצי יכול להעסיק עובדים באמצעות קבלן על מנת להימנע מלהעניק להם זכויות שונות המובטחות לעובדיו הישירים מכוח ההסכם הקיבוצי - בהן שכר, קביעות והטבות נלוות. מוטיבציה נוספת להעסקה קבלנית היא היקפי עבודה משתנים, עבודה פרויקטיאלית או עונתית. מעסיקים עשויים להעדיף שלא להתקשר ביחסי עובד-מעביד עם עובד שלאו דווקא יזדקקו לו בהמשך או באופן קבוע. חלק מהמעסיקים מתקשרים עם קבלני כוח אדם כתצורת עבודה זמנית שמטרתה להקל בגיוס עובדים ולסנן אותם טרם המעבר להעסקה ישירה.[2]
לעיתים ישנה העדפה להתקשרות עם קבלני שירותים לאור התמחותם בסוג השירות אותו הם מציעים. כך למשל קבלן שירותים על פי רוב לא רק שוכר עובדים אלא גם מתכנן את תוכנית העבודה, רוכש את הציוד הנדרש לביצוע העבודה, מכשיר את העובדים ודואג לכשירותם ומנהל את העבודה בעצמו או באמצעות מנהלים מטעמו.[3]
התרחבות התופעה והיקפה בישראל
עריכההחל משנות ה-90 התרחבה תופעת ההעסקה הקבלנית במדינות המתועשות וכן בישראל. הגורמים לתופעה הם בין היתר היחלשות התעשייה המסורתית והתחזקות ענפי השירותים, תהליכי גלובליזציה והתחרות הבינלאומית שפגעו בכוח המיקוח של עובדים בעלי רמת מיומנות נמוכה והיחלשות העבודה המאורגנת ומערכת יחסי העבודה הקורפורטיסטית המתאפיינת בהסדרת תנאי העבודה באופן קיבוצי בין ארגוני עובדים ומעסיקים ומעבר לחוזים אישיים בשוק העבודה. תצורות העסקה קבלניות נחשבות לתצורות העסקה המאפשרות יותר גמישות ניהולית, ומאפשרות גם יצירת הבדלי מעמדות בין עובדים שונים העובדים עבור הארגון. בישראל תרמו להתפתחות התופעה במגזר הציבורי גם מגבלות תקינת כוח אדם.[2]
היעדר הגדרה אחידה להעסקה קבלנית, מקשה על הערכת היקפי התופעה. על פי סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2000 היו בישראל כ-57 אלף עובדי כוח אדם כ-75 אלף עובדי קבלני שירות בענפי השמירה, האבטחה, הניקיון והסיעוד. ב-2008 מספר עובדי כוח האדם היה 50 אלף אך מספר עובדי קבלני השירות בענפים אלו עלה ל- ל-124 אלף ב-2011.[1] ב-2013 העריך הלמ"ס כי מספר עובדי כוח האדם היה 54.5 אלף, ומספר עובדי קבלני השירות בענפים אלו היה כ-137 אלף.[4] ב-2017 ירד מספר עובדי כוח האדם ל-38.3 אלף ומספר עובדי קבלני השירות עמד על כ-145 אלף.[5] נכון לשנת 2021 מספר עובדי כוח האדם עמד על 16.1 אלף ומספר עובדי קבלני השירות בענפים אלו עמד על כ-148 אלף.[6]
ירידת היקף ההעסקה במתכונת של עובדי כוח אדם קשורה בין היתר לחקיקת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם בשנת 1996 הקובע כי על ארגון משתמש המעסיק עובד קבלן כוח אדם מעל 9 חודשים לקלוט אותו להעסקה ישירה. זאת, לצד שני הסכמים ב-2012 וב-2015 בין המדינה להסתדרות במסגרתם נקלטו עובדי קבלן רבים בשירות המדינה להעסקה ישירה.
על פי נתוני הקואליציה הארצית להעסקה ישירה בחינוך, בשנת 2017 הועסקו מעל ל-23 אלף מורים במדינת ישראל באמצעות עמותות וחברות פרטיות.[7] שכרם משולם לפי שעה, כלומר רק על שעות בהם לימודו בפועל, הם לא מקבלים תשלום עבור תקופות של חופשות, ולעיתים מודיעים להם זמן קצר לפני תחילת שנת הלימודים שהם מפוטרים והוותק שלהם מתאפס.[8]
מאפייני העובדים
עריכהעובדי חברות כוח אדם בעולם ובישראל נוטים להיות צעירים יחסית לעובדים בהעסקה ישירה, עובדי קבלני שירות בישראל הם מבוגרים בממוצע ביחס לעובדים בהעסקה ישירה. בממוצע, עובדי קבלן הם בעלי השכלה נמוכה יותר מאשר עובדים המועסקים בהעסקה ישירה. בקרב עובדי קבלן בישראל שיעור גבוה של נשים ושל עולים - קבוצות הנחשבות חלשות יותר מבחינה תעסוקתית (בעולם היחס בין גברים לנשים בקרב עובדי קבלן משתנה בין מדינה למדינה, אולם במדינות בהן מרבית עובדי קבלני כוח האדם הם בתחום השירותים יש רוב נשי, ובמדינות בהן רובם מועסקים בענפי התעשייה יש רוב גברי). היקפי המשרה הממוצעים של עובדי קבלן נמוכים מאלו של עובדים בהעסקה ישירה.[1]
ביקורת ומאבק בתופעה
עריכה
מחקרים מייחסים לתצורות ההעסקה הקבלניות תרומה להרחבת אי השוויון. עובדי כוח אדם משתכרים בממוצע פחות מעובדים ישירים המועסקים בתפקידים מקבילים ובהיקף שעות דומה, ונהנים על פי רוב גם מפחות הטבות נלוות לשכר[2]
המחקר מראה כי להרחבת תופעת מיקור החוץ וההעסקה הקבלנית השפעה רעה על היבטי הבטיחות והבריאות של עובדים בין היתר כיוון שעובדים אלו נתונים בלחץ כלכלי גדול יותר המקשה עליהם לסרב לבצע עבודות מסוכנות, והעובדה ששיטת המכרזים דוחפת קבלני משנה לבצע תת-תמחור של עלויות הבטיחות ולקצץ בהוצאות הבטיחות. ריבוי קבלני משנה משפיע אף הוא על סביבת העבודה ומייצרים חוסר אחידות בהנחיות וגם הרגולציה מתמקדת על פי רוב בעובדים ישירים ואינה נותנת מענה מספק בתצורות העסקה מורכבות יותר.[9]
שופט בית הדין לעבודה דורי ספיבק הצביע על הקשיים הייחודיים שבהתארגנות המועסקים במתכונת העסקה קבלנית ומימוש זכות ההתאגדות שלהם, היות שהם עשויים להיות חשופים לפגיעה הן מצד הקבלן המעסיק והן מצד הארגון המשתמש או מזמין השירות, וכן לאור העובדה שפעמים רבות עובדים של מעסיק קבלן מועסקים במפוזר אצל מספר רב של מזמיני שירות, דבר המקשה על ועד הפעולה לפגוש ולשמור על קשר עם העובדים. לצד זאת, הצביע על כך שהעובדה שחברות הקבלן תלויות בזכייה במכרזים עשויה אף היא להקשות על העובדים לשמור על הישגי ההתארגנות - עם חילופי מעסיקים תדירים.[10]
גאי סטנדינג טוען כי לתצורות העסקה אלו תרומה משמעותית להתפתחות הפרקריאט - המעמד הפגיע, הנעדר ביטחון תעסוקתי, ביטחון בהכנסה וקול קולקטיבי במקומות העבודה (לאור הקושי לממש את זכות ההתאגדות).[11]
בשנת 2004 שודר בתוכנית עובדה הסרט זהב לבן עבודה שחורה שחשף את הפערים בין עובדי הקבלן והעובדים הישירים במפעלי ים המלח.
הקואליציה הארצית להעסקה ישירה פעילה מאז שנת 2010 ונאבקת בתצורות העסקה קבלניות ולשיפור זכויותיהם של עובדי קבלן. בין היתר פעלה הקואליציה לאורך שנים במאבק לקידום העסקה ישירה של עובדי קבלן בתחומי השמירה והניקיון באוניברסיטאות.
לאחר המחאה החברתית ב-2011 צפה סוגיית עובדי הקבלן לדיון הציבורי. בדצמבר אותה שנה נחקק החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה שנועד להגביר את הפיקוח על זכויותיהם.
ב-7 בנובמבר 2011 פתחה ההסתדרות בשביתה כללית במשק שמטרתה לצמצם את היקף העסקת עובדי הקבלן במגזר הציבורי (בעיקר עובדי השמירה והניקיון, המועסקים באמצעות חברות קבלן). בהוראת בית הדין לעבודה נפסקה השביתה לאחר מספר שעות.[12] ב-8 בפברואר 2012 פתחה ההסתדרות פעם נוספת בשביתה לאור אי התקדמות במשא ומתן עם משרד האוצר על שיפור תנאי עובדי הקבלן.[13] בדצמבר 2012, נחתם הסכם בין יו"ר ההסתדרות עופר עיני ושר האוצר יובל שטייניץ לפיו שכר עובדי הקבלן יוצמד לשאר עובדי מגזר הציבורי.[14]
ביולי 2015, נחתם הסכם בין יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לבין שר האוצר משה כחלון, במסגרתו 15 אלף עובדי קבלן במגזר הציבורי העוברו למתכונת של העסקה ישירה (לרבות כלל עובדי הניקיון בבתי החולים), וישופרו תנאי העסקתם של כ–30 אלף עובדי קבלן אחרים.[15]
בשבוע הראשון של ספטמבר 2019, כ-2,000 מורים המועסקים כעובדי קבלן הודיעו כי ישביתו את הלימודים לזמן מוגבל, במחאה על תנאי העסקתם ובדרישה לקבל משכורת לאורך כל השנה, ולא רק במהלך הלימודים.[16]
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- נעם גרובר, עובדי קבלן בישראל, בדו"ח מצב המדינה 2015 של מרכז טאוב
- ניצן צבי כהן, היעדר נתונים והגדרה מוסכמת ל"עובדי קבלן" מקשה על המאבק בתופעה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 20 בפברואר 2017
- רונית נדיב, העסקה באמצעות קבלני כוח אדם, ישראל 2000 משרד העבודה והרשות לתכנון כוח אדם.
- דו"ח מעקב אחר קליטת עובדי קבלן במגזר הציבורי המרכז להעצמת האזרח, 2017
- היבטים פוזיטיביים ונורמטיביים של שוויון (או אי-שוויון) ביחסי העסקה משולשים בישראל
- עומרי אפרים ומיכל מרגלית, "אתה לא אדם, אתה מוצר". חיי עובדי הקבלן, באתר ynet, 2 בדצמבר 2013
- ניצן צבי כהן, מפגש מפתיע בין רכזת הקואליציה להעסקה ישירה ויו"ר איגוד חברות הנקיון, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 25 באפריל 2017
- אורלי בנימין, המאבק להעסקה ישירה בישראל: הצלחות וסיכויים, הרבעון לחקר ארגונים וניהול המשאב האנושי.
- גיא דוידוב, "העסקה עקיפה", עבודה חברה ומשפט יב 191 (2010).
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 נעם גרובר, עובדי קבלן בישראל, בדו"ח מצב המדינה 2015 של מרכז טאוב
- ^ 1 2 3 4 רונית נדיב ויובל פלדמן, היבטים פוזיטיביים ונורמטיביים של שוויון (או אי-שוויון) ביחסי העסקה משולשים בישראל, משפט עבודה וחברה 2010
- ^ ניצן צבי כהן, מפגש מפתיע בין רכזת הקואליציה להעסקה ישירה ויו"ר איגוד חברות הנקיון, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 25 באפריל 2017
- ^ ניצן צבי כהן, היעדר נתונים והגדרה מוסכמת ל"עובדי קבלן" מקשה על המאבק בתופעה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 20 בפברואר 2017
- ^ נתונים מסקר כוח אדם לשנת 2017 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ נתונים מסקר כוח אדם לשנת 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ דוד טברסקי, שיעור בניצול, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 בינואר 2017
- ^
ז'נאן בסול, החצר האחורית של משרד החינוך: תנאי ההעסקה המשפילים של מורי הקבלן, באתר TheMarker, 16 בפברואר 2017
- ^ שירי ספקטור בן ארי, השפעתם של שינויים במאפייני שוק העבודה על בטיחותם ובריאותם של עובדים, המוסד לבטיחות ולגיהות (עמ' 25-26)
- ^ נתי יפת, המקרה של נס טכנולוגיות: איך מארגנים עובדי קבלן?, באתר כלכליסט, 9 באפריל 2018
- ^ גאי סטנדינג, הפרקריאט - המעמד המסוכן החדש, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2021
- ^ חיים ביאור, לקראת שביתה: הסתיימה ללא תוצאות הפגישה בין נציגי האוצר וההסתדרות, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2011
- ^ מוטי בסוקו חיים ביאור, נתניהו: "שביתה לא תפתור את בעיית עובדי הקבלן", באתר הארץ, 7 בפברואר 2012
- ^ חיים ביאור, שטייניץ ועיני חתמו: "שכר עובדי הקבלן יוצמד למגזר הציבורי", באתר TheMarker, 4 בדצמבר 2012
- ^ חיים ביאור, האפליה של עובדי הקבלן תימשך - רק 15 אלף מהם יועברו להעסקה ישירה, באתר TheMarker, 20 ביולי 2015
- ^ שירה קדרי-עובדיה, כ-2,000 מורים המועסקים כעובדי קבלן הודיעו כי ישביתו את פתיחת שנת הלימודים, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2019
