קבלן משנה (באנגלית: Subcontractor) הוא אדם או חברה המבצע חלק או כל ההתחייבויות בחוזה של קבלן אחר, או מבצע פעילות (לדוגמה ייצור מוצר) עבור גוף אחר.

סיבות לשימוש בקבלן משנה

עריכה

קבלן עיקרי או קבלן ראשי עשויים לשכור קבלני משנה לביצוע משימות ספציפיות כחלק מפרויקט כולל, במטרה להפחית עלויות או להפחית את סיכוני הפרויקט. בהעסקת קבלני משנה, הקבלן הראשי מקווה לקבל שירות זהה או טוב יותר ממה שיכול היה לספק בעצמו, בסיכון כולל נמוך יותר. בנוסף הקבלן הראשי מתקשר עם קבלני המשנה לפי פרויקט, ואינו מחויב להעסקתם הרציפה[1].

השימוש בקבלני משנה מתרחש בעיקר בענפי הבנייה, לוגיסטיקה, טכנולוגיית מידע, תחבורה ציבורית, תיירות ואופנה. בענף הבנייה חברה קבלנית תעסיק קבלני משנה לביצוע סוגי עבודות בהם הם מתמחים, כגון עבודות חשמל, אינסטלציה או בניית שלד[1]. בענף האופנה, מותגי האופנה המובילים בעולם לרוב לא יחזיקו ישירות במפעלי ייצור, אלא רוכשות מוצרים מקבלני משנה, המייצרים על־פי הזמנה במפעלים שלהם, לרוב במדינות מתפתחות, לעיתים עבור כמה מותגים שונים במקביל[2]. בענף התיירות, חברות תיירות המוכרות חבילות נופש מעסיקות קבלני משנה כמדריכי טיולים, נהגי הסעות וכדומה.

בענף האלקטרוניקה רווח הנוהג של העברת הייצור לקבלני משנה מתמחים בשיטת OEM (Original Equipment Manufacturer - יצרן ציוד מקורי), כך לדוגמה חברת אפל מעסיקה את חברת פוקסקון כקבלן משנה לייצור האייפון בסין[3], והחל מ-2022 גם במפעלי ענק בהודו[4].

חסרונות

עריכה

החסרונות בהעסקת קבלני משנה הם, בין השאר: סיכון שלא לעמוד בלוחות הזמנים של הפרויקט, בעיות איכות, יצירת תלות בקבלן משנה[5], דליפה של ידע[6], מחלוקות כספיות שעלולות לפגוע בתזרים המזומנים[7], וסכסוכים משפטיים לגבי האחריות לביצוע העבודה[8].

חסרון נוסף הוא פגיעה במוניטין של מזמין העבודה או הקבלן הראשי. לדוגמה מספר חברות אופנה מובילות בעולם הואשמו בכך, שבמטרה להוריד עלויות, התעלמו במשך שנים מהעובדה שקבלני המשנה שלהם מעסיקים ילדים[9], מנצלים ומתעללים בעובדים[10]. ב-2013, בעקבות קריסת המפעל בבנגלדש שבו 1,129 בני אדם מצאו את מותם, הופנה זעם ציבורי רב על אזלת ידן של חברות האופנה, בהן: מנגו, בנטון ופריימרק שעבורן ייצר המפעל על שלא הבטיחו תנאי עבודה הולמים ובטוחים במפעל[11]. גם חברת "אפל" נאלצה להתמודד עם האשמות ביחס לא ראוי לעובדים של קבלן המשנה שלה חברת "פוקסקון"[12], כולל העסקת ילדים, שעות עבודה ארוכות, תנאי בטיחות ירודים ושכר נמוך[13][14].

לקבלני המשנה יש חיסרון כאשר יש אי רציפות בביצוע פרויקטים, ובזמן זה הם עדיין מעסיקים עובדים, אך אין להם הכנסה.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 צלי גרינברג, קשר של סחיטה הדדית, באתר הארץ, 14 ביולי 2005
  2. ^ האקונומיסט, מסע הטיהורים של גאפ, באתר TheMarker‏, 6 בנובמבר 2007
  3. ^ ישראל פישר, מתכוננים לאייפון 5: פוקסקון מגייסת 20 אלף עובדים, באתר TheMarker‏, 25 במרץ 2012
  4. ^ בלומברג, סין OUT, הודו IN: אפל החלה לייצר את אייפון 14 בתת-היבשת, באתר TheMarker‏, 4 בנובמבר 2022
  5. ^ יובל אזולאי, ‏רפאל החליפה קבלן לייצור רכיבים ל"כיפת ברזל", באתר גלובס, 17 בדצמבר 2012
  6. ^ יצחק דנון, ‏אלביט תובעת קבלן משנה: טכנולוגיית צילום של החברה הגיעה למתחרים, באתר גלובס, 26 בדצמבר 2005
  7. ^ הארץ, עניינים שבין קבלן לחברו, באתר TheMarker‏, 29 בספטמבר 2006
  8. ^ נועם שרביט, ‏ביהמ"ש: קבלני משנה אחראים גם כלפי היזם ולא רק כלפי הקבלן הראשי, באתר גלובס, 16 בנובמבר 2006
  9. ^ סוכנויות הידיעות, "איך זה שהחולצה שלך כל כך זולה?" האמת על H&M נחשפת, באתר TheMarker‏, 23 באוגוסט 2016
    מאור שלום סויסה, פשע אופנה: הכביסה המלוכלכת של תעשיית הבגדים, באתר כלכליסט, 7 בנובמבר 2019
  10. ^ מיטל פלג מזרחי, ‏תעשיית האופנה חייבת לדאוג לרווחת העובדים, באתר גלובס, 25 באפריל 2021
  11. ^   סוכנויות הידיעות, מניין ההרוגים מקריסת בניין מפעלי הבגדים בבנגלדש עלה ל-1,000, באתר TheMarker‏, 10 במאי 2013
  12. ^ רויטרס, מנכ"ל אפל ביקר במפעל ייצור האייפון בסין, באתר TheMarker‏, 29 במרץ 2012
  13. ^ ג'ון בן-זקן, ‏עבדות מודרנית: 300 עובדי פוקסקון התבצרו ואיימו להתאבד לאחר שרומו, באתר "אנשים ומחשבים"
  14. ^ יאיר מור, ‏עבדים היינו: כך נראה היום של מרכיב אייפונים, באתר ‏מאקו‏, 12 באפריל 2017