הפארק הלאומי ווד באפלו

פארק לאומי של קנדה

הפארק הלאומי ווד באפאלואנגלית: Wood Buffalo National Park) הוא הפארק הלאומי הגדול בקנדה ומשתרע על פני 44,807 קמ"ר. הפארק נמצא בצפון מזרח אלברטה ובדרום הטריטוריות הצפון מערביות. הפארק הוקם ב-1922 במטרה לשמור על העדר הגדול בעולם של ביזון היערות, שאוכלוסייתו נאמדת כיום ביותר מ-5,000 פרטים. הפארק משמש גם כאתר הקינון היחיד של העגור האמריקאי, המצוי בסכנת הכחדה.

הפארק הלאומי ווד באפלו
Wood Buffalo National Park
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1983, לפי קריטריונים 7, 9, 10
שטח האתר 4,480,000 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
תאריך הקמה 18 בדצמבר 1922 עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים ומידות
שטח 44,792.0 קילומטר רבוע, 4,480,000 הקטאר
מיקום
מדינה קנדהקנדה קנדה
מיקום Improvement District No. 24 Wood Buffalo, South Slave Region עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 59°23′00″N 112°58′59″W / 59.3833°N 112.983°W / 59.3833; -112.983
אתר רשמי
מפת מיקום הפארק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גאוגרפיה

עריכה

הנקודה הנמוכה ביותר של הפארק נמצאת בנהר הבאפלו הקטן בגובה של 183 מטר, ואילו הנקודה הגבוהה ביותר היא בהרי הקאריבו ברום של 945 מטר. מטה הפארק נמצא בפורט סמית', ומשרד נוסף של הפארק נמצא בפורט צ'יפויאן, אלברטה. בפארק נמצאת דלתה של מים מתוקים מן הגדולות בעולם הנוצרת על ידי הנהר פיס (נהר) (Peace River), הנהר אתבסקה (Athabasca River) והנהר סלב (Slave River). הפארק ידוע גם בשל בולעני הקרסט שבו הנמצאים בצד של הטריטוריה הצפון מערבית. הפארק נמצא צפונה מחולות הזפת של אלברטה.

ממצאים ארכאולוגיים מעידים על קיומה של אוכלוסייה אנושית באזור כבר לפני כ-8,000 שנה. ב-1922 הוקם הפארק במטרה לשמור על שארית האוכלוסייה של ביזון היערות (Bison bison athabascae) בצפון קנדה. בין השנים 1925 ל-1928 הובאו לפארק ביזונים אשר הרחיבו את תחום מחייתם גם דרומה מהנהר פיס, ובעקבות זאת הורחבו גבולותיו של הפארק ב-1926.

בפארק הלאומי ווד באפאלו חיים מגוון מינים של בעלי חיים בהם אייל קורא, דוב שחור אמריקני, זאב מצוי, שונר, דוב חום, ארנבת השלג, עגור קנדי, ביזון היערות, שכווי הצווארון ונחש בירית.

ב-1982 הכיר איגוד השימור העולמי באתר הקינון הקיצי של העגור האמריקאי ובדלתה פיס-אתבסקה כאתרים בעלי חשיבות בינלאומית במסגרת אמנת רמסאר. ב-1983 הכיר אונסק"ו בפארק כאתר מורשת עולמית. בין הסיבות שהובילו להחלטה זו: המגוון הביולוגי העשיר בדלתה של נהרות אתבסקה ופיס, שהיא הדלתה הפנים יבשתית הגדולה בעולם, האוכלוסייה הגדולה של ביזון היערות החיה במקום ואתר הקינון האחרון של העגור האמריקאי המצוי בסכנת הכחדה.

גלריה

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה