הפצת תעמולה תבוסנית

הפצת תעמולה תבוסנית היא פשע המוגדר בסעיף 103 לחוק העונשין בזו הלשון: "מי שהפיץ בשעת לחימה, ובכוונה לגרום בהלה בציבור, ידיעות שיש בהן כדי לערער את רוח חיילי ישראל ותושביה בעמידתם בפני האויב, דינו - מאסר חמש שנים; התכוון לפגוע בביטחון המדינה, דינו - מאסר עשר שנים." העבירה היא אחת מהעבירות הנכללות ב"סימן ב: בגידה".

העבירה נוספה לחוקי מדינת ישראל בשנת 1957, במסגרת חוק לתיקון דיני העונשין (ביטחון המדינה), התשי"ז-1957.[1] החוק קבע שגם מי שעבר עבירה זו בחוץ ­לארץ, יתן עליה את הדין בישראל, אלא אם בשעת העבירה לא היה אזרח ישראל, תושב ישראל או חייב בנאמנות למדינת ישראל. בשנת 1967 שונה שם החוק לחוק דיני העונשין (ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים), תשי"ז­-1957.[2] בשנת 1977 שולבו הוראותיו של חוק זה בחוק העונשין.[3]

בהנחיות פרקליט המדינה נכללת עבירה זו ברשימה של עבירות שבהן עצם ההחלטה בדבר פתיחה בחקירה פלילית טומנת בחובה רגישות מיוחדת, ולכן נדרש אישור של פרקליטות המדינה לפתיחה בחקירה כזו.[4]

הערות שולייםעריכה