הפקעת מחירים

הפקעת מחירים היא מצב בו נמכרים מצרכים או שירותים במחיר מעבר למותר. המחיר המותר עשוי להיקבע בחוק הקובע מחיר מקסימלי. בעיתות מחסור, או כאשר ישנו מרכיב של הונאה, קביעת מחיר גבוה ממחיר השוק עלולה להוות אף היא הפקעת מחירים.

המשפט הישראלי עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לאחר הקמת מדינת ישראל, עוד בשנת 1948, נקבעה "פקודת מניעת הפקעת שערים וספסרות (שיפוט), תש"ח-1948", מכוחה הוקמו בתי דין מיוחדים לשיפוט בענייני הפקעת שערים (לצד שיפוט בענייני ספסרות). בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, בתי דין אלו הטילו קנסות על מפקיעי שערים^[1] והופיעה במשפטים של סוחרים שהואשמו בהפקעת מחירים^[2].

במרץ 2023 בטל בית המשפט העליון פסק דין שקיבל תביעה על גביית מחיר מופרז. בפסק הדין כתבה השופטת יעל וילנר^[3]:

"השימוש בעילת המחיר המופרז צריך שייעשה באיפוק ובריסון, במיוחד במסגרת תובענות ייצוגיות. כמובהר לעיל, הניסיון לקבוע מהו מחיר גבוה במיוחד ובלתי הוגן כרוך בקשיים משמעותיים, שאינם ניתנים לפתרון בכלים משפטיים בלבד. ... על בתי המשפט ליישם את העילה דנן בזהירות ובאיפוק רב, בהתאם לאמות המידה שצוינו לעיל, ולהחילה רק במקרים קיצוניים ומובהקים של ניצול צרכני, אשר "דוקרים את העין וברורים לכל" – הן מבחינת גובה המחיר, הן מבחינת חוסר הגינותו – בשים לב, בין היתר, להשלכות הכלכליות הטמונות בהחלתה במקרה הנדון."