נחום רקובר
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
הרב נחום רָקוֹבֶר (נולד בי"ד בחשוון תרצ"ג, 13 בנובמבר 1932 בירושלים) הוא פרופסור אמריטוס למשפטים המתמחה בחקר המשפט העברי, משנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת תשס"ב, ובעל עיטור "יקיר ירושלים".
 | |
| לידה |
13 בנובמבר 1932 (בן 90) ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מוסדות |
אוניברסיטת בר-אילן |
| פרסים והוקרה |
|
| צאצאים |
בנימין רקובר |
  | |
ביוגרפיהעריכה
נחום רקובר נולד בירושלים לרב חיים רקובר ולחנה מלכה, בתו של הרב שמחה מנדלבוים. בשנת 1947 החל ללמוד בישיבת בני עקיבא כפר הרואה, כעבור שנתיים, בגיל 16 וחצי, החל ללמוד בישיבת "משכן ישראל" בירושלים, בראשות הרב יעקב כלאב. זמן קצר לאחר מכן התמזגה הישיבה בישיבת מרכז הרב, ורקובר דבק ברב צבי יהודה קוק אשר עמד בראשה. בין השאר, סיכם את שיעורי רבו על פרק "קניין תורה" במסכת אבות, אשר נערכו ונדפסו לימים בספר מיוחד בידי בנו הרב בנימין רקובר. כן השתתף בשיעוריו של הרב הנזיר.[1] למד במשך שנים רבות בחברותא עם הרב דוב ליאור. לצד לימודיו בישיבה השלים את בחינות הבגרות.[2] בשנת 1953 נסמך לרבנות.
בשנת 1952 החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, והוסמך למשפטים בשנת 1957 וכעורך דין ב-1959.[3] הוא החל ללמד באוניברסיטה בשנת 1964, במקביל לעבודה כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה ולועדת החוקה, חוק ומשפט, וזכה לתואר דוקטור למשפטים באוניברסיטה העברית בשנת 1968, על העבודה "יסודות ההרשאה במשפט העברי".[4]
שימש כפרופסור אורח באוניברסיטת דרופסי שבארצות הברית ב-1970, מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב בין השנים 1975–1980, פרופסור אורח באוניברסיטת ברקלי, אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת ברנדייס ב-1977. בשנת 1981 התמנה לפרופסור חבר במחלקה לקרימינולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1982 נתמנה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה לענייני משפט עברי.
יצירתו המחקרית של רקובר ענפה ומגוונת, ומתפרסת על פני כל תחומי המשפט העברי, בנושאים שלא נחקרו בו מעולם (דוגמת צנעת הפרט, זכויות יוצרים ושילטון החוק), תוך השוואה למשפט הישראלי והצעות חוק שונות. במשך השנים פרסם רקובר קרוב ל-30 ספרים עיוניים, ערך למעלה מעשרה ופרסם יותר מ-250 מאמרים.
מכהן כראש מורשת המשפט בישראל וכנשיא מכללת תלפיות.
פרסיםעריכה
רקובר זכה על עבודתו במשפט העברי במספר פרסים, בהם:
- פרס ישראל (על מכלול פרסומיו)
- פרס קוגל של עיריית חולון לשנת 1974[5] (על הספר "השליחות וההרשאה במשפט העברי")
- פרס ירושלים (על הספר "אוצר המשפט - מפתח ביבליוגרפי למשפט העברי")
- פרס צלטנר (על מחקר על "ההגנה על כבוד האדם במשפט העברי")
- פרס לספרות ולמחקרים תורניים ע"ש הרב י"ל הכהן מימון (על מחקרים במשפט העברי), תש"נ
- פרס הרב קוק לספרות תורנית של עיריית תל אביב-יפו (על סדרת הספרים "חוק לישראל").
- פרס הציונות הדתית לשנת תשע"א
- תואר יקיר ירושלים לשנת תש"ע (2010)
- חתן אות יקיר המשפט העברי ע״ש כבוד השופט מנחם אלון לשנת ה'תשע"ד (2014)
- פרס א.מ.ת. לשנת 2018
משפחתועריכה
בשנת תשכ"א נישא לבתיה לבית בירגר (תרצ"ט–תשס"ח) אשר שימשה כמיילדת בבית החולים שערי צדק עשרות שנים.[6]
- בנו הרב בנימין – עורך ספרי השיעורים על הש"ס של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.
- בנו הרב אריאל – ר"מ בישיבת "נצר מטעי" באריאל.
- בנו הרב יששכר – מנהל חינוכי במוסדות החינוך מוריה, אלעד
- בנו הרב חיים – מחנך, מנחה סדנאות ומלמד חסידות.
- בתו הילה וולברשטיין – סופרת, שותפה לחיבור ספרי הביוגרפיה מלאכים כבני אדם על הרב אברהם יצחק הכהן קוק, משמיע ישועה על הרב צבי יהודה הכהן קוק ורב הכותל על הרב מאיר יהודה גץ, וזוכת פרס עמינח לשנת תשס"ד. נשואה לרב יצחק וולברשטיין, ראש כולל ביישוב שומריה.
- חתנו הרב חיים צפרי – חבר בית הדין לענייני ממונות בבנימין.
- חתנו הרב יצחק שפירא – עומד בראש ישיבת עוד יוסף חי ביצהר ומנהיג את קהילת חסידי הרב יצחק גינזבורג בירושלים, ממחברי הספר תורת המלך.
- חתנו הרב עדיאל דומוביץ' – ראש כולל בגוש דולב-טלמונים.
- חתנו הרב גדי הרמן - ר"מ בישיבת אורות הזורעים
מספריו וממאמריועריכה
מספריועריכה
- השליחות וההרשאה במשפט העברי, תשל"ב.
- אוצר המשפט - מפתח ביבליוגרפי למשפט העברי, תשל"ה (2 כרכים בעברית, וכרך נוסף בלועזית).
- עדות בשבועה, תשמ"א.
- הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, ירושלים תשמ"ה.
- עושר ולא במשפט, תשמ"ח.
- המסחר במשפט העברי, תשמ"ח.
- שלטון החוק בישראל, תשמ"ט.
- זכות היוצרים במקורות היהודיים, תשנ"א.
- המשפט העברי בחקיקת הכנסת, 1988.
- המשפט העברי בפסיקת בתי המשפט בישראל, 1989.
- הרמב"ם והחוק במדינת ישראל, תשמ"ה-1985.
- מורה דרך במקורות המשפט העברי.
- ניבי תלמוד - אמרות, פתגמים ומטבעות לשון מתחום המשפט - ביאורם, הוראתם ושימושם, תשנ"א.
- סדרת חוק לישראל - עריכה שיטתית ועדכנית של המשפט העברי, תשנ"ב-תשע"ד (11 כרכים בנושאים: שכירות ושאילה, שומרים, ערבות, נזיקין, עשיית עושר ולא במשפט, השבת אבדה, שליחות, נאמנות בנכסים, פגמים בחוזה, שיתוף בנכסים).
- איכות הסביבה - היבטים רעיוניים ומשפטיים במקורות היהודיים, תשנ"ד.
- לשילובו של המשפט העברי במשפט הישראלי, תשנ"ט-1998.
- גדול כבוד הבריות - כבוד האדם כערך-על, תשנ"ט.
- מסירות נפש - הקרבת היחיד להצלת הרבים, תש"ס-2000.
- מטרה המקדשת את האמצעים, ירושלים: הוצאת ספרית המשפט העברי, תש"ס.
- ההגנה על צנעת הפרט, תשס"ו.
- השלום כערך על.
- סודו של המשפט העברי - צדק משפט יושר ורחמים, 2019.
- ספרים בעריכתו
- קנין תורה ביאור הרב צבי יהודה קוק למסכת אבות, אלון שבות: המרכז לתרבות ישראלית, תשמ"ג
קישורים חיצונייםעריכה
- עמותת מורשת המשפט בישראל אותה הקים
- קורות חייו באתר פרס ישראל
- מאמריו של נחום רקובר באתר "דעת"
- גזית איגוד בתי דין לממונות מיסודו של נחום רקובר
- רשימת המאמרים של נחום רקובר באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של נחום רקובר, באתר רמבי"ש
- עוזי ברוך, המושג 'ארץ ישראל' לא קיים בבית המשפט העליון, באתר ערוץ 7, 6 באוקטובר 2010
- אייזיק רמבה, ציון במשפט (העברי) תיפדה, מעריב, 5 ביולי 1968
- ספרים בנושאי משפט עברי (כולל כמה מספריו של נחום רקובר), אתר דעת
- בן ישי דניאלי, איש המשפט העברי: בגובה העיניים עם פרופ' נחום רקובר, באתר nrg, 14 בפברואר 2012
- ריאיון עם פרופ' רקובר: בג"ץ מתעלם מחוק יסודות המשפט, באתר 'עולם קטן', 2017
הערות שולייםעריכה
- ^ ראו: קל"ח פתחי חכמה עם "פתחי הפרדס", מכון נזר דוד תשס"ט, מבוא עמ' 29 בהערה
- ^ הרב פרופ' נחום רקובר, 'זכרתי ימים מקדם: זכרונות על הרצי"ה זצ"ל', בתוך: שמעתין 184, שבט תשע"ג, עמ' 135–147
- ^ הוסמכו 55 עו"ד חדשים, דבר, 21 באפריל 1959.
- ^ אישים ומוסדות, הצופה, 25 באפריל 1968
- ^ בורג מסתייג מהדברים בעניין פיזור עיריית עכו, דבר, 16 במרץ 1975
- ^ על אודותיה ראו: חידושים ברפואת נשים, מכון פוע"ה תשס"ט, עמ' 17